שאלת הגיון קשורה מעט...

המטיייל

New member
שאלת הגיון קשורה מעט...

אתמול בערב בזמן לימוד בקרה עם חברים (מומלץ מעניין ועוזר לשיפור כוח הגברא וביצועי השטח) עלתה השאלה הבאה, בתור חבורת חובקי עולם דעתכם נדרשת: איזו אסלה עדיפה? האם האמריקאית שבה פני המים גבוהים ותכולת המים גדולה או הישראלית / מזרח אירופאית בה פני הנוזל אי שם נמוך. למעשה זו שאלה פיזיקלית של טרייד אוף. ככל שפני המים קרובים לישבן הרי שהגוש יפגע במים במהירות נמוכה וישפריץ פחות, מאידך קירבת הישבן חושפת לסכנת ההרטבה. ככל שפני המים נמוכים הרי שהגוש יגיע מהר וישפריץ גבוה מספיק להרטבת הישבן, מה עדיף? ההצעה שהתקבלה הייתה לשחרור תוך תנועה מעלה. פרמטר נוסף הוא תוכן הגוש?
 

choochee

New member
עדיף לשים נייר מקופל

נגד השפרצות וזה בכל מקרה עדיף על הסגנון ההולנדי : יש מגש לקליטת החרא והמים שוטפים אותו עם ההורדה ולא לפני כן...ג´יזס!
 

המטיייל

New member
תרשו לי להציג את הקשר לאופנועים:

את התגובה הבאה כתב עוד חבר בשם "קובי" שהוא רוכב KTM (זה הקשר): "אי מתן תשומת לב לבעיה המרכזית אופיינית לעוללי בקרה המתחבטים בבעיות ברומו של עולם. להווי ידוע, שהבעיה בה אתם עוסקים הינה בעיה טריוויאלית שכן מדובר במערכת משוואות לינאריות-סימולטניות. לא מדובר כאן בפתרון דיסקרטי חד ערכי. ברור כי טכניקת הטלת הציוד באסלות השונות שונה תכלית השינוי. מששוכללה טכניקה שונה לאסלות השונות אין השפרצה באף אסלה. לא דומה טכניקת ההטלה באסלה ארופאית/ישראלית לטכניקת ההטלה באסלה אמריקאית. הסוגיה המרכזית אשר נעלמה מעינכם עוללי בקרה יקרים, היא "שריטת" הציוד המוטל את קרקעית האסלה בטרם ישוגר לצינור ההולכה. באסלה אמריקאית מסוחרר הציוד המוטל, בדומה לקליע בקצה קנה הירי. הסחרור במקרה דנן אינו קונצנטרי לחלוטין משום שעדין מתקיימת תנועה בכל שלוש הצירים אולם מומנט הסיבוב הקונצנטרי חזק דיו כדי ליצור אפקט הידרודינמי המסייע להתקדמות ללא שריטות. באסלה ישראלית לא נוצר כל אפקט כזה ומומנט הסיבוב בכל שלוש הצירים זהה (לא מתבצע סחרור). משום כך כח החיכוך הגורם ל"שריטת" הציוד על דפנות האסלה גדול יותר. וכאן השאלה - מה עדיף ? צריכת מים מוגברת ליצירת הסיבוב הקונצנטרי או "מכת" מים מוגבלת בהיקפה ליצירת שיגור קצר טווח שורט ?"
 

GalSont

New member
אי הצגת כלל הפרמטרים לא יכולה

להביא לדיון מעמיק וכולל ולפיכך למתן פתרון לא קביל. אם כבר עסקינן בהקבלה של שיגור גוש לאסלה לבין אופנועי שטח אז : מה בנוגע לאסלות המטוסים? שאיבה פתאומית כלפי פנים בלחץ אדיר? ששם ,אפרופו שריטות ,הרי כל האסלה נמרחת. האם זה כמו נסיעה ביער והתקלות בבור מפתיע ששואב לך את הקידמי ומשגר אותך כמו סופרמן קדימה? * האם כניסה עם קדמי בבור משאיר שריטות כמו באסלת מטוסים? * האם גם אחרי ישיבה במטוס אתה מרגיש כמו סופרמן? * האם אחרי כניסה עם הקידמי בבור אתה מרגיש מרומם כמו אחרי ישיבה במטוס? ותחשבו על זה... יום טוב ומשחרר לכולם אין לי חתימה.
 

enigo

New member
הממממ... מה קורה פה היום עם שאלות

טכניות??? בגללכם בסוף אני עוד אצטרך לשלוף את הקלסרים משנה ראשונה!!! לדעתי, אין הבדל תאורטית, אבל בגלל חוסר היעילות בעולם האמיתי, לדעתי עדיפה הגרסא הישראלית. תחשבו על זה בהקצנה - חרבון לאגם מגובה 10 מטר לעומת כריעה מעל שלולית ממרחק 5 ס"מ... מה גם שלגוש יש מהירות התחלתית שונה מ 0, דבר שהוא יותר משמעותי בנפילה מגובה נמוך! אבל בחיאת דינקום! לאיזה רמת שעמום הגעתם??? צאו החוצה ותרכבו כבר!!!
 
חרא

אפרופו, לאחרונה, בקוראי בחדר המתנה של רופא המרפקים הנפוחים את "לאישה", נתקלתי בשאלה מענינת שהפנתה אחת הקוראות החרוצות, והיא: האם כאשר הגבר מחרבן הוא מלכלך את ביציו? הוסבר לקוראת כי אין מגע במהלך הנפילה בין הגושים לביצים, אם כי גושי המים שניתזים עלולים לפגוע במבושים המטלטלין וללכלכן. לכן הומלץ לשלוח את הגבר לאמבט בטרם האקט נשבע בכל היקר לי.
 

מדברבר

New member
אין כמו

אין כמו לחרבן בשטח, כשרוח נעימה מלטפת את מבושיך (נ.ב. לא לשכוח לכסות)
 

המטיייל

New member
וגם...

לא לשכוח לשרוף נייר טואלט וגם לא לשכוח מאיפה באה הרוח. הכלל האחרון נכון גם לפיפי וגם לשילשול!
 

enigo

New member
שריפת נייר טואלט....

כמעט עלתה לנמיביה בכל הקאוקולנד. אני אישית מהקוברים, אבל עקב ניג´וסים של חבר החלטתי לנסות את שיטת השריפה. זה עבד לא רע פעם או פעמיים וכבר חשבתי להפוך את זה להרגל ואז... ערב, שני ג´יפים במסלול הנכנס אל הקאוקולנד בנמיביה, אזור שכוח אל ויפיפה, מכוסה מרבדי עשב גבוה (ויבש בעונה זו של השנה). אחרי יום שלם בראשון שני LOW, הערב מתקרב ואנחנו מקימים מחנה לפני הירידה הסופית, מעבר "ואן זיל" הידול לשמצה בחצי היבשת. הטבע קורא, ואני, נאמן לקריאתו, יוצא למצוא פינה מבודדת עם ניר ומצית באמתחתי. מצאתי פינה מדהימה, נוף לעמק בשקיעה, רוח קלה מלטפת את הפלחים וגבעולי עשב מנגנים מוסיקת רקע. עושה מה שעושה, מנגב ומגיע לשלב הפירומניה. ואז, משום מקום, מגיע משב רוח ונושא את השרידים הבוערים הישר אל תוך משטח עשב סמוך. הכל מתלקח בשבריר שניה, אני, עדיין עם מכנסיים חצי מופשלים מדלג על הלהבות בנסיון עקר לכבות את העסק. שמעתם פעם את הביטוי כמו אש בשדה קוצים? זה משם! האש הולכת ומתפשטת במדרון, צוברת תאוצה ושטח ואני כבר מתחיל לחשוב על תירוצים לחברים למה הם נסעו יומיים רק כדי לראות שריפת ענק... ואז, במין מזל ששמור לטיפשים במיוחד, התחלף כיוון הרוח וכל העסק דעך מעצמו... אח"כ עוד נשברה לי השילדה במרחק 500 ק"מ מסימן האנושות הקרוב ביותר, אבל זה כבר סיפור לפעם אחרת... (והחבר לא מעיז אפילו להציע יותר שריפת נייר טואלט...)
 

המטיייל

New member
יש שתי סיבות ללמה לא בשדה קוצים...

ראשית מה שציינת ושנית (יותר חשוב) אפשר בטעות להנעץ על איזה גבעול סורר. בקיצור להדליק נייר טואלט - כן, בשדה עם עשב - לא! אגב, ניסית פעם לבנות אסלה בשדה משני סלעים? תנסה, זה משפר את איכות החיים!
 

STIVENZ 426

New member
שני סלעים.. אני צריך לחדש לכם???

אתם? הגדולים בטיולי השטח? לא יודע אם ניסיתם, ואם לא ניסיתם- חבל.. אוצו רוצו לנסות מהר. סלעים זה נעים וטוב, כשאין עצים בסביבה. כשיש עץ בסביבה (כל עץ, עדיפות לחרוב או משהו חלק גזע..) פשוט מחפשים ענף בצורת V , מוצאים, מוודאים שהוא לא גבוה, ומטפסים אליו, מפשילים, מתמקמים, ומנחיתים.
הרעיון לא מומלץ לבעלי פחד גבהים (או שכן?
) לנשים בהריון, לכלבים, ולכאלה שמחכים עד הרגע האחרון כדי לצאת לטבע.(כי אחרת זה בורח בטיפוס..) נסו ותהנו.. (תמלוגים בסך ח"י שקלים ידרשו מהמשתמש, האחריות היא על המשתמש בשיטה בלבד, אין לראות בהודעה זו פרסומת סמויה לשיטה, או נסיון שידול, זוהי פרסומת גלויה על כל המשתמע מכך.) סטיב.
 

המטיייל

New member
וואלאק...

קבל ח"ח! אכן חידשת לי!!! רעיון גדול. יש אמנם פחד גבהים אבל בעיקר פחד קהל. לכן אקח את הרעיון שלך ואשלב עם שלי.
 

STIVENZ 426

New member
זה אלמנטרי....../images/Emo8.gif

המתכון עובר במשפחתי כבר דורות..
סטיב.
 
חבורה לעניין אתם שם...

חשבתי לשרשר את הלבטים שלכם לקובץ קודם שהיה כאן בנושא WRים... סתתתתתתתתתם משמיץ...
 
למעלה