Hippogriff
New member
שאלת גמילה
שלום לכולם, אנחנו בתהליך גמילה ורציתי לקבל דעות ממי שעברו כבר את התהליך: בחודשיים האחרונים הוא היה עם תחתונים/בלי כלום כשהוא בבית ועם חיתול בחוץ. מידי פעם הוא זיהה קודם ועשה בסיר, לפעמים הוא זיהה רק אחרי שיצא לו פיפי שיש לו- ואז הלך לסיר ולפעמים הוא עשה בלי לשים לב. (יש פעמים שהוא מתנגד לסיר, אבל זה במסגרת "התנגד לכל מה שאמא מציעה" של גיל שנתיים ) ב3 ימים האחרונים הוא עם חיתול רק בזמן שינה (צהרים וערב). הוא כמעט תמיד אומר שיש לו פיפי/קקי רק אחרי שיוצא לו (ואז בד"כ מסיים בסיר) אם הוא בחוץ, אז לפעמים שואלים אותו אם יש לו והוא רוצה "להשקות עץ" והוא מסכים ועושה לפני שיוצא (הוא אוהב יותר "להשקות עץ" בחוץ מאשר לשבת בסיר לעשות) יש פעמים ספורות שהוא אומר שיש לו לפני שיוצא לו. בעקרון אם שואלים אותו אם יש לו פיפי או קקי הוא אומר לא, גם אם יוצא לו שניה אח"כ ולפעמים הוא מתנגד ולא מסכים לעשות בסיר (וזה לדעתי יותר במסגרת ההתנגדות לכל דבר- שנפוצה כרגע במחוזותינו) הוא מאוד אוהב להיות עם תחתונים ומבקש תחתונים גם בזמן שינה (אבל בנתיים אנחנו מחכים להתקדמות עם גמילת היום) איך מתקדמים מכאן? זה שהוא "מפספס" כמעט תמיד אומר שהוא לא מוכן או שזה רק עניין של זמן? מה עושים כשהוא מתנגד ולא מסכים לשבת בסיר? לפעמים אנחנו מנסים לשדל אותו ואומרים שנשב לידו ונקריא לו סיפור (ולפעמים זה גם עובד), אבל אני לא יודעת אם זה רעיון טוב או שעדיף לא לשדל אותו לשבת בסיר. לא נראה לי שאנחנו יכולים (וצריכים) לחזור אחורה, אבל אני לא חושבת שבגן הם יוכלו כל הזמן לעקוב אחריו ואחרי הסימנים ולשלוח אותו לסיר/להחליף לו בגדים ותחתונים כל הזמן (במיוחד בכאוס של תחילת שנה חדשה עם ילדים חדשים וכו') אני ממש לא רוצה שיחזירו אותו לחיתול בגן אבל אני גם לא רוצה שהם ישדרו לו קוצר רוח, כעס ושהוא לא יכול- רק כי הם עסוקים ואין להם זמן וסבלנות (אני לא לגמרי סומכת על ההתמודדות שלהם עם זה בגן, אבל כרגע אני לא מוצאת גן יותר טוב ואני מניחה שאני לא אמצא לפני שתתחיל השנה) אני אשמח לכל עצה והכוונה תודה!
שלום לכולם, אנחנו בתהליך גמילה ורציתי לקבל דעות ממי שעברו כבר את התהליך: בחודשיים האחרונים הוא היה עם תחתונים/בלי כלום כשהוא בבית ועם חיתול בחוץ. מידי פעם הוא זיהה קודם ועשה בסיר, לפעמים הוא זיהה רק אחרי שיצא לו פיפי שיש לו- ואז הלך לסיר ולפעמים הוא עשה בלי לשים לב. (יש פעמים שהוא מתנגד לסיר, אבל זה במסגרת "התנגד לכל מה שאמא מציעה" של גיל שנתיים ) ב3 ימים האחרונים הוא עם חיתול רק בזמן שינה (צהרים וערב). הוא כמעט תמיד אומר שיש לו פיפי/קקי רק אחרי שיוצא לו (ואז בד"כ מסיים בסיר) אם הוא בחוץ, אז לפעמים שואלים אותו אם יש לו והוא רוצה "להשקות עץ" והוא מסכים ועושה לפני שיוצא (הוא אוהב יותר "להשקות עץ" בחוץ מאשר לשבת בסיר לעשות) יש פעמים ספורות שהוא אומר שיש לו לפני שיוצא לו. בעקרון אם שואלים אותו אם יש לו פיפי או קקי הוא אומר לא, גם אם יוצא לו שניה אח"כ ולפעמים הוא מתנגד ולא מסכים לעשות בסיר (וזה לדעתי יותר במסגרת ההתנגדות לכל דבר- שנפוצה כרגע במחוזותינו) הוא מאוד אוהב להיות עם תחתונים ומבקש תחתונים גם בזמן שינה (אבל בנתיים אנחנו מחכים להתקדמות עם גמילת היום) איך מתקדמים מכאן? זה שהוא "מפספס" כמעט תמיד אומר שהוא לא מוכן או שזה רק עניין של זמן? מה עושים כשהוא מתנגד ולא מסכים לשבת בסיר? לפעמים אנחנו מנסים לשדל אותו ואומרים שנשב לידו ונקריא לו סיפור (ולפעמים זה גם עובד), אבל אני לא יודעת אם זה רעיון טוב או שעדיף לא לשדל אותו לשבת בסיר. לא נראה לי שאנחנו יכולים (וצריכים) לחזור אחורה, אבל אני לא חושבת שבגן הם יוכלו כל הזמן לעקוב אחריו ואחרי הסימנים ולשלוח אותו לסיר/להחליף לו בגדים ותחתונים כל הזמן (במיוחד בכאוס של תחילת שנה חדשה עם ילדים חדשים וכו') אני ממש לא רוצה שיחזירו אותו לחיתול בגן אבל אני גם לא רוצה שהם ישדרו לו קוצר רוח, כעס ושהוא לא יכול- רק כי הם עסוקים ואין להם זמן וסבלנות (אני לא לגמרי סומכת על ההתמודדות שלהם עם זה בגן, אבל כרגע אני לא מוצאת גן יותר טוב ואני מניחה שאני לא אמצא לפני שתתחיל השנה) אני אשמח לכל עצה והכוונה תודה!
) לגבי הלא - זה השלב של גיל השנתיים "המהמם" יש להם קטע עם המילה לא שכנראה נותנת להם שליטה על החיים ועל המתרחש וגם על אמא ואבא. ולכן, גם אם הוא אומר לא, אני נותנת בכל זאת או מניחה לפניו או לידו את הבקבוק, משחק וכו' ואומרת לו "אתה כל כך בוגר וגדול אם תרצה את המים הנה הם לידך." או "תבחר בעצמך אם אתה רוצה לשתות" לא מתרגשים מהצעקות והבכי ומחזירים לו את הכוח בחזרה עם משפט שכזה. לגבי השירותים, לצערי רק דרך של לקחת אותו לשירותים באופן יזום תועיל ואולי כדאי לכם לשקול את שיטת ה"פיפי פרס". כלומר לתגמל אותו על פעם שהוא מצליח לעשות בזמן,בפרסים קטנים מחנות 2 שקלים ולעודד ולחזק כאשר הוא לא מצליח. הייתי מציעה גם להכין לוח קטן ולסמן עליו ימים ולהדביק מדבקות על כל הצלחה, וכמובן לחזק על הצלחות. עד מהרה הוא ירצה בעצמו לקבל מתנה קטנה כתגמול. לגבי הגן - קטע היסטרי אבל אני חייבת לשתף, אני הייתי מושיבה את הקטנצ'יק על האסלה כדי שישתין ובהתחלה היה קצת קשה והיו פספוסים, עד שיום אחד הגעתי לגן וגיליתי להפתעתי שאת הבנים מעמידים להשתין ולא מושיבים ואז ירד לי האסימון. (לא ברור לי עד היום למה הושבתי אותו... אולי שווה לך לברר בגן אצלכם איך הבנים משתינים, אולי תופתעי. אולי אפילו הייתי שוקלת לבקש מהגננת לקנות ישבנון - זה לא דבר יקר או אפילו קונה בעצמי (מתנה לגן 20 ש"ח ) כדי שיהיה לו יותר נוח. מנסיון שלי אין להם סבלנות להתעסק עם סירים כשיש הרבה ילדים בגן, ובנוסף למה לגרום לו לשונות אם כולם עושים בשירותים, לא ? אלה היו השני גרוש שלי. כמו תמיד, בשמחה.
