מיקי***ערב טוב,,,אנסה לענות לך,,,,,,
בנוסף לתשובה של אסתר,פיק ברכיים במובן של פחד,יש ואולי אוכל להוסיף של תובנות נוספות,בהקשר של המשמעות בין הגשמי [פיזי]לרוחני,,או הנוהגים לומר ההקשרים של *גוף-נפש*ומשמעותם.כאשר יש ואנחנו מרגישים אי נוחות[נבטא זאת כך]פיזית או כאב,במקום זה או אחר,מן הסתם זו כבר תוצאה של משהו פנימי יותר,שלא שמנו לב ולא נתנו מספיק את דעתינו לכך,או,,,הדחקנו.כי לפני הכאב הפיזי תמיד יש התראה[סיבה ותוצאה]פנימית על משהו הקרב ובא. והברכים למעשה הם חלק מאד חשוב במערכת התנועה שלנו[תרתי משמע]למשל;ללכת,לרוץ,לחוות קידה,להתכופף בתפילה כזו או אחרת,לחוות גמישות ולא קשיחות. כלומר,רגליים קשיחות או קשוחות שאנו לא יכולים[או לא רוצים]לכופף,שהרי אז,יהיה לנו קושי ללכת,כל שכן לרוץ או,,,לרקוד. ומתוך כך יש ויתכן שאנו בתת-מודע,עוצרים או מקשיחים או מדחיקים ולא משחררים רגשות כאלו או אחרות,או שקשה לנו לבטא רגשות מסויימים. ומתוך כך שקשה לנו להתכופף[שהרי זהו המצב שבו כואב לנו ואיננו מבינים מדוע],ואולי קשה לנו ממניעים מסויימים לחוות קידה כלפי זה או אחר,או לתת לאחר שהוא בעל הבנה יותר מישלנו ללמד או להסביר או לטפל בנו. קשה לנו אולי להעניק או לוותר על משהו זה או אחר. וכן אולי אנו ,עיקשים יותר משצריך לדברים מסויימים[דברים שאנו צריכים להיות נחושים בהם ולא עקשים]. וזה יכול והופך אותנו לגאים יותר מידי,או קשוחים עם אחרים ואפילו עם עצמינו יותר מידי. ולעיתים יש גם סימן לאנוכיות גוברת או גדולה מידי למצב זה או אחר. ובמצב כזה[חוסר יכולת לכופף או כאבים או אי נוחות בברכיים]יכולה להגיע ולבוא הנפילה]כי קשיחות ברגליים אינה מאפשרת הליכה נכונה או ריצה כל שכן. ולכן נפילה או מעידה,יכולה להיות מלווה בפחד[הנה,,,פיק ברכיים כבר הזכרנו?]. ובנוסף לכך משמשות אותנו הברכיים כבולמי זעזועים בהליכה או ריצהאו במשא שאנו סוחבים פיזיתאו בהקשר המדובר גם במשא ההולך ומצטבר בתת-המודע. ואז לאחר כל זאת מופיעה תגובת הברכיים שמנסות לומר לנו,רגע,לעצור את המרוץ,להרגע מעט ולנסות לוותר ולהבין את הלחצים הנמצאים סביב לנו או כמובן בתוכינו. לנסות ולמצוא לעצמינו מחדש את הזרם המתאים לנו לזרום עימו ביתר קלות. ולכן ללא ספק חלק מהתחושה של הטיפול[כל מיני טיפולים]בך,במקרה הזה,הוא להזכיר לך ולהעלות על פני השטח,את מה שנמצא פנימה ומודחק שממש אין הוא צריך להיות שם יותר,כי הוא רק מפריע. קחי לך פרק זמן ושבי ברגיעה וקיימי שיחה לעומק בינך לבינך,כי רק את מכירה את עצמך הכי טוב מכולם. נסי להזכר מהן או לאיזה מקומות עשית תוכניות ללכת או לגשת או לבקר וכו'[במובן הפיזי או כמו גם הרוחני]כבר מספר פעמים. וברגע מסויים[יש ויגידו ברגע האמת],,,עצרת עצמך מכך במחשבה של פחד כזה או אחר,אולי מהבלתי נודע. ולא מימשת את מה שרצית. טיפ; קחי את המילה *פחד* וקראי אותה מהסוף להתחלה,וצאי לדרך ,לאחר הטיפןל לבטח יהיה לך יותר קל. חג שמח ומועדים לשמחה.
