אבל תמיד אהבתי את לדרדסים ולו בגלל שהפסקול שלה מכיל הרבה פיסות מוזיקה קלאסית. המוזיקה שהשמענו בעת סכנה, למשל, היא הסימפוניה הבלתי גמורה של שוברט. לא ערך היסטורי טהור, אבל ערך כלשהו ...
הוא גם כהה ומלוכלך. הדרדסים הם טהורים, יפים, אחים, עמלים, חרוצים וטובים. היהודי העולמי מנסה לצוד אותם כדי להפוך אותם לזהב ולספק את תאוותו... זו לפחות הגרסה ששמעתי פעם.
אני מתכוונת לסדרות מצויירות לילדים שעד שלא גדלים לא מבינים את המשמעות האמיתית שלהם {תראה לי ילד אחד בן 4 שקרא או הקריאו לו את חוות החיות; זה ספר שבפרוש מראה קומוניזם- אנימליזם כמו בספר..}
ערך מוסף היסטורי יותר מאשר חברתי.. למרות שהדרדרסים נשמע פתאום נורא הגיוני.. הדרדסים אמורים ליות כאילו הגזע הארי??? סאות'פארק גאונית- ולא רק בגלל הבדיחות {הבד"כ גסות} אלא בגלל המסרים המוספים.