מתוך אתר "דעת":
זמן עלות השחר |הדגשלשיטתו של הרב טוקצ'ינסקי זצ"ל, זמן עלות השחר הוא 90 דקות לפני הנץ החמה, לפי חשבון זמן הילוך 4 מילין, כאשר זמן הליכה של מיל הוא 22.5 דקות. זמן זה מחושב בכל עונות השנה ובכל מקום בעולם לפי הזמן בו השמש נמצאת 19.75 מעלות מתחת לאופק. חישוב זה נקבע לפי תקופת ניסן בא"י, כאשר 90 דקות לפני הנץ החמה, השמש נמצאת 19.75 מעלות מתחת לאופק.
לשיטת רוב הפוסקים, זמן עלות השחר הוא 72 דקות לפני הנץ החמה, לפי חישוב זמן הילוך מיל - 18 דקות (שו"ע ס' תנ"ט סע' ב', רמב"ם פהמ"ש ריש ברכות). גם שיעור זה מחושב לפי זווית השמש 16 מעלות מתחת לאופק.
זמן הנץ החמה באשר לזמן הנץ החמה יש שלוש שיטות עיקריות: 1.
זריחה אסטרונומית. זמן זה מחושב ברוב הלוחות בהנחה שגובה המקום הוא כגובה פני הים, ואין דבר המסתיר את האופק. מובא בחשבון שמספיק שחלק כל שהוא מעיגול השמש יעלה מעל פני האופק, דהיינו שחצי קוטר השמש עדיין מתחת לאופק. ומובאת בחשבון תופעת ה"שבירה" (רפרקציה) המקדימה את הזריחה ברבע מעלה בקירוב. (ראה "חזון שמים" עמ' נ"ד, ו"מעגלי צדק" עמ' ס"א, ביאור הלכה סימן נ"ח ד"ה כמו שיעור) 2.
זריחה נראית. הזמן בו רואים בפועל את הזריחה. בחישוב זמן זה מובא בחשבון גובה המקום, והיסתרות האופק ע"י הרים. קיים קושי רב בחישוב הזריחה הנראית, מכיוון שצריך לדעת את המבנה הטופוגרפי של ההרים שמסביב, ובכל עונה ועונה יש לחשב מהו כיוון הזריחה המדויק, ולחשב את גובהם של ההרים המסתירים אותה. גם קיימת בעיה הלכתית עקרונית, אם יש להתחשב בהרים אלו. שהרי לא סביר שאדם הגר ממערב להרי האלפים, מקום בו השמש נראית רק בעשר בבוקר, ששעה זו תיחשב לשעת הזריחה שם. (ראה "הזמנים בהלכה" של הרב ביניש שליט"א פרק ז') 3.
זריחת כל עיגול השמש. יש הנוהגים להקפיד שיראה כל עיגול השמש מעל האופק (שיטת הגאון איש מצליח זצ"ל ח"א חאו"א ס' ט"ו).
למאמר המלא
