שאלות...

Blackpanter1י

New member
שאלות...

1.מדוע בהרצאות של רבנים וכו' יש הפרדה בין הגברים לנשים, אם הם בסה"כ יושבים ולא רוקדים? והבנתי גם שרק במקום ששותים יין, יש בעיה בלשבת מעורב זה נכון? 2.האם להגיד הלל (ולא להגיד גם תחנון) ביום העצמאות זה חטא? 3.בערב שבת אומרים ווידוי בקריאת שמע שעל המיטה?
 

ben zion

New member
תגובה

בס"ד 1.גדר צניעות. גם שלא רוקדים ושותים יין יש יצר הרע שמסית את האדם להסתכל על המקום הלא נכון ובפרט בשיעור תורה. 2.מחלוקת מאוד גדולה. תלוי בהשקפה כלפי היום הזה. המחלוקת נעה מחסידי מאה שערים שנוהגים ביום זה כיום אבל לכל דבר וקוראים הפטרות של תענית ציבור. ומסופר על אחד האדמור"ים שאפילו שהיתה ברית מילה ביום העצמאות הוא היה נוהג להגיד תחנון שמא יחשדו בו שהוא לא אומר תחנון בגלל יום העמצאות. ומי שנוהג כך בודאי יגיד שזה כפירה גמורה לומר הלל. ועד לאנשי הציונות הדתית שפוסקים לומר הלל ביום העצמאות ואפילו עם ברכה ורואים ביום זה כיום חג לכל דבר ומתפללים תפילה חגיגית ונוהגים מנהגי חג. ויש כאלה שהם באמצע, שלא אומרים לא הלל ולא תחנון. ויש כאלה שאומרים תחנון רגיל אבל לא רואים בכך יום אבל או כפירה לומר הלל ח"ו. 3.לא
 

Blackpanter1י

New member
ולגבי שאלה 1

אבל האם צריךך גם להחמיר כלכך ולעשות הפרדה גם באוטובוסים?
 

אופירA

New member
מנהל
בוודאי

האם נראה בהיגיון הפשוט שחיכוכי אקראי כל כך תכופים בין כל הגברים לכל הנשים, במקום כל כך צפוף כמו אוטובוס, אינם מביאים שום נזק ליראת שמים? אפילו ברחובות צפופים באיזורים של קדושה, היו מגמות נכונות ומבורכות לעשות הפרדה בין גברים לנשים, אז באוטובוסים - על אחת כמה וכמה.
 

asaf2000

New member
זה תלוי

זה תלוי בהרבה גורמים כגון צפיפות הקו, האוכלוסיה שמשתמשת בו והמצב הרוחני של הדור. כל אלה ועוד באים לשיקולם של גדולי ישראל והם יחליטו האם צריך להחמיר בכך או לא.
 

Blackpanter1י

New member
אני מהסוג האחרון...

ואני חושב שזאת צביעות לקרוא הפטרות של תענית ציבור, ולהגיד שזה יום אבל, כי אחרי הכל ככה ה' גיגל את זה לטובה כמובן. אבל מצד שני אפשר להגיד שגם השואה זה "לטובה", כי זה דחף להקמת המדינה ועצר את גל ההתבוללות הגדולה שהיתה אז... אז גם פה צריך הלל לא? (זה מופנה לאלו שכן אומרים הלל).
 

gdisrael

New member
תגובה :

אין בעיה להגיד הלל, יש בעיה להגיד הלל עם ברכה (כפי שחלק עושים) - מכיוון שזה ברכה לבטלה, ומה תירוצם ? שיום העצמאות הוא יום גדול מאוד - אבל הרי שרק חז"ל יכלו לעשות תקנות-תפילה וברכות, כרגע אין לנו מנהיגים שיפסקו דברים כאלו - וזו ברכה לבטלה לכל דבר. בנוגע לצביעות, זו אינה צביעות - פשוט לא הבנת את הרעיון (עדיף לברר לפני שנופלים בלשון הרע), הם לא טוענים שזהו יום-אבל, וגם לא שזה "לרעה" (במיוחד שזוהי חסידות), אומרים הפטרות של תענית ציבור - מכיוון שעכשיו אנחנו "ישות" מדינית, ומחוברים, הדין על ע"י קשה הרבה יותר - ולכן קום המדינה, יום העצמאות, על אף שזהו דבר שאנו מודים עליו כל יום לקב"ה, על קיבוץ הגלויות, והן על כל הפרועניות שנחסכות מאיתנו כאשר אנחנו לא בגלות, זהו יום קשה אחרי הכל - שעכשיו הדין על ע"י קשה יותר. גם השואה זה לטובה, ובלי מרכאות (על אף שקשה להגיד זאת), הכל זה לטובה - יש הבדל בין "טוב" לבין "לטובה", הכל לטוב, ושואה כלולה גם במילה "הכל", ועל כן אפילו על דברים רעים אנו מברכים "ברוך דיין האמת", ואילו על דברים טובים "ברוך הטוב והמטיב". על השואה לא יגידו הלל, כי מעבר להשלכות הטובות שלה, היא בעצמה דבר שלילי ולא דבר חיובי, להבדיל מיום העצמאות (שדווקא עליה ההלשכות הם חלקם רעות), ועל כן, על יום העצמאות, שזהו דבר חיובי, אומרים הלל, ועל השואה - לא, וזהו ההבדל הגדול
 

asaf2000

New member
תגובה

2. אין חטא לומר הלל ביום העצמאות, אבל חטא חמור מאוד לברך על ההלל ביום העצמאות - ברכה לבטלה. 3. אם הכוונה ליום שישי בערב אז התשובה היא לא.
 

ben zion

New member
למה חטא?

לא ניתן להגיד שיש חטא להגיד הלל עם ברכה כיוון שיש פוסקים גדולים שפסקו שמותר. וכל אחג הולך על פי רבותיו
 

דלת

New member
עדיין יש עם זה בעיה גדולה מאוד

מאוד מאוד לנהוג נגד כל גדולי הדורות. וספק ברכות להקל.
 

ben zion

New member
מי שטוען כך

ויש גדולי תורה עצומים שפסקו כך, מוכיח שזה לא נגד גדולי הדורות והביא ראיות מהפוסקים לכל הקושיות כגון כיצד ניתן לתקן חג בזמן הזה, גדרי אמירת הלל וכו'. אבל אכן הפוסקים כך הם בהחלט מיעוט
 
למעלה