שאלות

[streetball]

שאלות

שלום לכולם, שאלה לי באשר לתיאורים. במשפט:"לרוב אני אומר כך" האם לרוב תאור תדירות או מידה? במשפט: "הוא אמר זאת שוב ושוב" האם "שוב ושוב" תאור אופן או מידה? והאם זה חלק כולל, מדוע? כמו כן, שאלה שמציקה לי: כשמעוניינים לבדוק האם מילת יחס מסויימת מוצרכת או לא מוצרכת מחליפים אותה במילית יחס אחרת ורואים אם זה מתאים אך למשל במילית היחס "ל" הפותחת מושא עקיף לפועל: "סרב" אפשר לומר גם:סירב בגלל, סירב כדי, סירב כל היום וכדומה, אבל זה בכל זאת מושא? שאלה אחרונה: כיצד ניתן להבדיל בין שני פעלים הקשורים בו' החיבור כנשו"מ לבין נשוא כולל? אשמח לתגובות ושבת שלום לכולכם1!!!, דניאל

 

[אִיתַי]

תשובות לכל השאלות ../images/Emo27.gif

שלום לכולם ושבוע טוב, ראשית אומר כי גם תיאור המידה וגם תיאור התדירות יכולים להיות מנותחים כתיאור אופן, ועל כן בכל פעם שיש התלבטות (בין תיאור אופן "ממש" לאחד משני התיאורים האחרים) מומלץ לנתח כ"תיאור אופן". ולשאלות שהצגת: 1. לרוב - תיאור אופן (בהסתמך על מה שכתבתי). 2. שוב ושוב - תיאור אופן (לא כולל, אלה לא שני חלקים תחביריים שווי משקל, אלא אותו חלק תחבירי). 3. אינני מכיר את הכלל שציינת. הכי פשוט ללמוד את המילים הפותחות תיאורים בע"פ, וכך לנתח. לכן: "סירב בגלל..." - תיאור סיבה, "סירב כדי..." - תיאור תכלית. 4. להלן 2 משפטים: "הילד הולך וגדל" - נשוא מורחב. "הילד הולך ונופל" - נשוא כולל. אם 2 הפעלים מתארים אותה הפעולה - ננתח כנשו"מ, אם מדובר ב-2 פעולות שונות זו מזו - נשוא כולל.

 

[streetball]

תודה רבה לך אור על תשובותיך ובאשר

לתאורים:אופן, מידה ותדירות- האם בב גרות אוכל לסמנם כתאור אופן ללא שתרדנה לי נקודות? מורתי החליטה לסמן את : "הולך ומתפשט" כנשוא כולל במקום כנשוא מורחב מכיוון שהיא אמרה ש"התפשט" היא פעולה בפני עצמה כמו שארבה מתפשט, אך אני לא מסכים איתה, לדעתי שני הפעלים האלה מביעים משמעות פועלית אחת של התשפטות מכיוון שלא מדבר כאן על ארבה במשפט או משהו כזה, מה אתה חושב על כך? ושאלה הנוגעת לתחום תורת ההגה:יש כלל ששווא בתחילת מילה הוא תמיד שווא נע, האם זה נכון גם למילים שלפניהם ו' החיבור, ה(ל) הידיעה וכדומה? האם זה עדיין נכנס לשווה בתחילת משפט? דוג':קיבלתי כסף וּבְקְניתי האחרונה בזבזתי אותו. האם השווה ב"ק" נחשב נע? אולי מרחף? והאם השווא בב' הואנע או אולי יש שם תנועה קטנה בגלל פרוק צרור השוואים? האם זה קשור לכלל עליו דיברתי? שאלתי האחורנה נוגעת לבעיית האותיות הגרוניות- האם היא קיימת גם בגזרת המרובעים מבחינת השוואים והאם הפתרונות(חטפים והנמכה) זהים? אודה לכולם על תגובותיהם, דניאל נ.ב האם קראתם את הספר:"אהבת איתמר"?

 

[אלת השמיים]

ואו כמה שאלות

ככה: הולך ומתפשט הייתי שמה כנשוא מורחב. לגבי תחום ההגה, ישנו כלל ששווא בראש מילה הוא שווא נע,לפי הכללים של אלי בחור. (יש לו 8 כללים כאלו). ו החיבור וה' הידיעה יש להם חוקיות משלהם. כי זה תלוי אם זה ליד אות גרונית ואיך נגמרת המילה לפניהם. הם לא תמיד בשווא לפחות לא ה-ה'. לפי המשפט שלך אמור להיות ב-ב'חיריק ולא שווא."בקניתי".ב-ק' אמור להיות שוא.

 

[streetball]

אני חושב שבמילה "ובקנייה"

ניתן לומר שהשווא בב' הוא שווה אחרי תנועה גדולה בלתי מוטעמת ולכן הוא שווא נע. והשווא בק' הוא שווא נע כי הוא השני מבין שני שוואים. נוצר רצף שוואים נעים והשווה הראשונים הופך לתנועה קטנה חיריק, ואילו השווא השני הוא בעצם שווא מרחף. אך ברצוני לשאול האם אני יכול להגיד שהשווא באות "ק" הוא שווא נע משום שהוא שווה בתחילת מילה? ,ז"א, אני יכול להתייחס אליו כשווא בתחילת מילה אפילו אם באה לפניו ו' החיבור ומילית היחס "ב" הוא שאיני יכול לעשות כך? שאלה נוספת: אם אני רוצה להגיד י.ש.ן בעבר בבניין קל האם לנקד כמשקל פעֵל? איך נראית נטיית העבר של משקל פעֵל ואיך של פעול? האם נטיית העתיד זהה? האם השורש ג.ד.ל בבניין קל הוא במשקל פעֵל? איך תראה נטייתו? אשמח לתגובות. כמו כן, השורשים מגזרת חפי"ץ האם ניתן להגיד שי' היא לא שורשית מקורית ואפשר גם לכתוב את השורש: "ו.צ.ק, ו.צ.ר, ו.צת וכדומה? כי הרי הם גם מתאימים לגזרת נפי"וף ששם מלבד מספר שורשים הי' אינה שורשית מקורית אלא מחליפה את הו'. אשמח לתגובותיכם מכיוון שיש לי מבחן בעוד מספר ימים, והתשובות מאוד מעניינות אותי. בתודה מראש, דניאל

 

[אלת השמיים]

איך שאני שונאת

שהמורים מלמדים בכללים מאשר לחשוב בהגיון. לשון זה עיסוק מאוד לוגי. במילה "ובקניתי" אתה מחשיב את ב' כפרוק צרור שוואים נעים וב-ק' זה שווא נע. אין בעברית מצב של שני שוואים נעים.הבנת?תמיד יחול פירוק צרור שוואים. ישן הוא תאור מצב לכן אומרים הוא ישן עכשיו, הוא ישן אתמול,ההטעמה היא שונה כמו גרה עכשיו וגרה אתמול. גדל-הוא גדל,הוא יגדל,אתמול הוא גדל אותו הדבר. היוד בשורשים חפצ"י היא באמת לא שורשית וניתן לכתוב ו' במקומה או י' איך שנוח לך.זוהי אנאלוגיה מערבית,אם אינני טועה. בהצלחה נשמה במבחן!!!

 

[streetball]

חחח תודה לך אבל אשמח אם

תוכלו להסביר לי יותר על משקל פעֵל ופעל אשמח אם מי מכם יוכל לכתוב לי את הנטייה בעבר ובעתיד של "ישן" ו"גדל" לדוגמא, מההודעה האחרונה לא בדיוק הבנתי מכיוון שלא ניקדת.... בתודה מראש, דניאל

 

[or99]

לא מדויק...

גָדַל היא מילה תקנית לחלוטין ומופיעה גם בתנ"ך. כך גם יָשַׁן חָפַץ וכו' ( לשורש י-ש-נ לא הזדמן להופיע בתנ"ך בעבר כלל). לעומת זאת, יש לומר "יכול" גם בבינוני וגם בעבר. וּבִקְניתי - הק' בשווא נח, ואם אתה מתעקש אתה יכול לקרוא לו "שווא מרחף". לפי שיטת הלימוד בתיכון הוא נובע מפירוק צרור עיצורים, אם כי זה כלל לא בטוח.

 

[streetball]

ומה באשר לנטיית "פעֵל" בעבר ובעתיד?

אשמח אם תכתבו את הנטייה וגם את ל משקל פעול. כמו כן, שאלה: מדוע בעתיד נסתרות בניין נפעל מתקיים חוק פיליפי ובעתיד בניין התפעל נסתות או כל בניין אחר לא? דוג': הוא נכבַל, הן תכבַלנה הוא הסתפר הן תסתפֵרנה?

 

[streetball]

כמו כן, שאלה נוספת

בגזרת נפי"ו ציווי קל :יְשן, ואיך בנוכחת נוכחים ונוכחות? יִשני, יִשנו, יְשַנָּה

 

[or99]

הייתי רוצה לענות לך...

על חוק פילפי וכו', אבל לצערי אין לי זמן

אבל את השאלה הזאת באמת לא הבנתי... אתה באמת אומר יְשַׁן?! כאילו מה?

 

[Yuvalenko]

כאילו שיוו כזה, כאילו דה, חומה?..

כן, היה לי מוזר באמת. "שן", "הב", שורשים שפה"פ שלהם י', ובציווי בניין קל הי' נשמטת. כמו כן - "תן", "טול" , "פול" וכו' - פה"פ נ' שנופלת בציווי בניין קל. סתם לידע כללי כזה, כן? כזה כאילו..

 

[streetball]

נוגה גנאל כותבת בספרה ש

הי' השורשית לא נמשטת בציווי בניין קל מלבד בשורשים: י.ר.ד, יצא, יקע, יחד, ישב, ידע,ילד,ילך היא טועה?

 

[אישל חורף]

היא לא טועה בכלל

ה-י' השוואית אמורה להשאר בצווי של פעלים בהם פה"פ י', אבל הנטייה בעברית של ימינו להשמיטה - הן בהגייה והן בכתיבה.

 

[streetball]

אוקי, אני מניח כי בבגרות יש לכותבהּ

דרך אגב, יש לי שאלה הנוגעת לתחום התחביר. יש המסמנים: היה+בינוני=נשוא מורחב יש המסמנים את ה"היה" כאוגד ואת הבינוני כנשוא. שתי הצורות-אפשרי לכותבן, אך יש לי שאלה: הייתי אמור לדעת. בשיטה הראשונה נסמן-הייתי אמור=נשו"מ, לדעת=מושא בשיטה השנייה נסמן- הייתי-נושא+אוגד, אמור לדעת=נשו"מ. האם, באמת, גם במקרה כזה אפשריות שתי השיטות? תודה מראש לעונים, דניאל

 

[streetball]

כמו כן, שאלה שרציתי לשאול כבר הרבה

זמן כיצד הייתם מנתחים הילד נושם לרווחה. נשו"מ או לרווחה=מושא? והנוף מרהיב ביופיו, מרהיב ביופיו=נשו"מ, או ביופיו=מושא? או שמא תאור סיבה מרהיב בגלל יופיו.

 

[אישל חורף]

מה שאני חושב

לגבי "הייתי אמור לדעת" - הייתי = אוגד+נושא, אמור לדעת - נשוא מורחב. לגבי נושם לרווחה - זהו מושג, ולכן נשוא מורחב, אך לא נראה זאת שמושג - לרווחה יהיה תיאור אופן, שכן הוא מתאר את אופן הפעולה. אותו דבר לגבי מרהיב ביופיו - אם נשווה את זה לערבית - ביופיו הינו תיאור הבחנה, שלרב בעברית מנותח כתיאור אופן. אבל אני נוטה לראות אותו כנשוא מורחב.