שאלות

amitp

New member
שאלות

שלום לכולם חשבתי שיכול להיות נחמד לחדש את הרעיון של חידות בפורום (אני מקבל את הדחף הזה פעם בחצי שנה.. :) ). מכיוון שישנם הבדלי רמות מסויימים בפורום, נשאל שתי שאלות, כל אחת ורמתה היא: 1. (לא לדני, שרון, ברלה וכו') - כאשר פצוע מאבד דם, הוא עלול להכנס למצב של הלם. אחד הטיפולים המקובלים (בשטח או בבית החולים) הוא עירוי של נוזלים (הרטמן/סליין) לוריד. אותם נוזלים אינם דם, ואינם מוליכים חמצן אל הרקמות. אם כן, מדוע כל כך חשוב לתת אותם בעירוי, וכיצד הם תורמים? (לפחות שתי סיבות) 2. (לדני, ברלה, שאר הכימאים בפורום וכל מי שרוצה לנסות) - למען האמת זאת שאלה די פשוטה, רק שבד"כ לא חושבים עליה כל כך - כל מי שקרא (ואם לא קרא, יקרא עכשיו, על ידי לחיצה על הלינק שצירפתי) את ההודעה שכתבתי בענייני היפרונטילצייה, יודע כי ברגע שריכוז CO2 בדם עולה - נוצרים יותר יוני מימן (שהופכים את הדם לחומצי) וביקרבונט, וכך הדם הופך לחומצי. אולם... כפי שידוע לכם ביקרבונט הינו חומר בסיסי, הניתן כטיפול בחמצת דם! אם כן מדוע הוא אינו מנטרל את אותם יוני מימן, ושומר על pH קבוע? למען האמת התשובה היא בגוף השאלה, אולם נדרשת מעט הבנה כימית. בהצלחה!
 

hanan55

New member
ניסיון לענות

שלום עמית, ראיתי את השאלה (הראשונה) וניסיתי לחשוב על תשובה המסקנה שהגעתי אליה, ואני לא יודע אם היא נכונה, היא שהתמיסה מגדילה את נפח הדם (מוסיפה לפלסמה) ודבר זה מעלה את לחץ הדם ומונע ממנו להדרדר ולהוביל למצב של הלם קשה. האם התשובה שלי נכונה? והאם יש משהו להוסיף? אשמח אם יענו לי על שתי השאלות הנ"ל.
 

amitp

New member
אתה בהחלט בכיוון

יפה מאוד! הרעיון מאחרי מתן עירוי נוזלים בשטח הוא באמת העלאת לחץ הדם, בבחינת - אם לא איכות אז לפחות או כמות. אבל עדיין לא פתרנו את הבעיה - לחץ הדם עלה, אולם לא על ידי דם. נסו לחשוב מדוע ואיך זה מסייע לפצוע.
 
גם אני אנסה לענות

א. נוזלים ימלאו את מקום הדם שחסר לגוף כגורם מניע, ז"א לחץ הדם יישאר יציב (יחסית). ב. העירוי מאזן את רמת החומציות והמלחים של הדם..
 

amitp

New member
אוקיי-

בואו נראה מה נותן לנו לחץ דם נורמאלי. נדמה את כלי הדם לצינור גינה ארוך, עם חור איפושהוא לאורכו, שממנו משפריצים מים החוצה. אותם מים שמשפריצים, הם שמספקים חמצן וחומרי מזון לתאי ההגוף. עכשיו נסגור קצת את הברז - מה קורה למים? משפריצים פחות. נסגור עוד קצת - כבר כמעט ולא משפריצים. זה מה שיקרה במידה ותהיה נפילת לחץ דם עקב חוסר בדם - חמצן וחומרי מזון יעברו פחות אל התאים. בעיה נוספת הקשורה ללחץ דם, היא יכולת ההתכווצות של הלב. עוצמת ההתכווצות המקסימאלית של הלב (ולמען האמת, של כל שריר בגוף) תלויה באורך השריר לפני תחילת ההתכווצות. זאת אומרת, שלב מלא בנוזל יוכל להתכווץ בעוצה חזקה יותר מאשר לב ריק, ולכן אנו מעוניינים להעלות את הנפח הזה, שנקרא הנפח הסוף דיאסטולי (במהלך הסיסטולה הלב מתכווץ, בעוד שבמהלך הדיאסטולה הוא מתרפה ומתמלא בחזרה בדם). העניין טיפה יותר מסובך, ולפעמים מעוניינים דווקא להקטין את הנפח הזה, אבל בעיקרון זה הרעיון הכללי. למישהו יש רעיון שיוכל להסביר את התופעה הזו בשרירים? (רמז - זה קשור לחידה הקודמת שפורסמה בפורום, לגבי קשיון שלאחר המוות).
 

hanan55

New member
השרירים

כל שריר בנוי מסיבים, אשר לכולם יש אורך מקסימלי שעד לאורך זה הם יכולים להימתח, הדוגמה הטובה ביותר לכך היא גומייה- אף אחד לא מצפה שהיא תימתח עד אין סוף.... גם הלב, בו בחדרים הסיבים של השריר בנויים בצורה שמאפשרת "סחיטה" של החדר, לא יכול להימתח מעבר למקסימום שלו. ההתכווצות שוות הנפח (בתחילת הסיסטולה) גורמת לעלייה בלחץ בתוך החדר, ולאחר מכן להזרקת הדם,ולכן ככל שהחדר מלא יותר לאחר הדיאסטולה (התמלאות החדרים)הזרקת הדם תהיה חזקה יותר. האם לכך התכוונת בשאלתך על השרירים?
 

hanan55

New member
עכשיו אני יודע כיצד זה נקרא

מניין לי לדעת כיצד החוק נקרא? כעת לאחר התייחסותך אני יודע, תודה.
 

amitp

New member
הוא התכוון אלי ../images/Emo13.gif

ובכל זאת דני - התייחסות לשאלה השניה עוד אין...
 

amitp

New member
בשעה טובה ומוצלחת

(אני מאוד מקווה...) תמה לה שנת הלימודים על בחינותיה. אני מתנצל על כך שלא הגבתי על הנסיונות (המרשימים, יש לציין) לפתרון בגלל המבחן. לא התכוונתי להתעלם מאף אחד. ולענייננו - מסתבר שאני כנראה היחיד שהדבר לא היה ברור לו מראש (כיוון שהתשובות היו מדויקות להפליא) אבל רק כדי להדגיש את הכוונה - הרעיון מאחורי שאלה 2 היה כי חומציות או בסיסיות תמיסה (בהפשטה, ההסבר הכימי המדוייק קצת שונה, אני יודע) נקבעים על פי ריכוז יוני המימן שבהם. וזהו. חומצה - תיטה למסור יוני מימן כאלה אל התמיסה, ותהפוך אותה לחומצית (זאת אומרת, נוסיף חומצה --> בתמיסה נקבל חומצה לשעבר בלי יוני מימן ויוני מימן) בסיס - סותר את החומצה כיוון שהוא נוטה לקלוט את יוני המימן האלה אליו מן התמיסה, ולכן יהפוך את התמיסה לחומצית פחות (או בסיסית יותר). אם נסתכל על התגובה: H2O + CO2 <-- --> H2CO3 <-- --> H + HCO3 נראה שהפעולה של החומצה מתרחשת עם זזים משמאל לימין - H2CO3 פולט יון מימן, הופך את התמיסה לחומצית יותר (והופך בעצמו, לבסיס צמוד). אם זזים מימין לשמאל - מתרחשת פעולת הבסיס -> HCO3 (בסיס) קולט את יון המימן וסותר את פעולת החומצה. הרעיון הוא כי שני התהליכים מתרחשים בו זמנית, והתוצאה הסופית נקבעת על פי כמה כל אחד מהם דומיננטי. זהו מצב של שיווי משקל דינמי - נוסיף יותר בסיס? נזוז יותר מימין לשמאל. נוסיף יותר חומצה? נזוז משמאל לימין. הדגש הוא כי בסיס בפני עצמו לאו דווקא הופך את התמיסה לבסיסית יותר - השאלה היא מה הוא עושה (האם הוא אכן קולט פרוטונים = יוני מימן). ועכשיו, ניקונית, נראה אותך מתחרה איתי לגבי ניסוחים גרועים...
 

nikonit

New member
כימיה באמצע הקיץ?../images/Emo5.gif

ממש לא יפה ממך באמצע החום להיזכר בקורס באורגנית (אצלי זה היה בהקשר של מדעי הרפואה הבסיסיים, המסלול המחקרי, האונ' העברית), מה גם שקצת אחריו עזבתיאת הלימודים (I`l B back, I promise!!!). אבל בשביל האתגר ניסיתי להיזכר בכל זאת, אם הייתי זוכרת יותר טוב, בטח היה יוצא פחות מסורבל. מפתח אחד נמא בזה שיוני +H נוצרים באותה כמות שנוצר HCO3, מכיוון שהמולקולה HCO3 יותר יציבה, לא יווצר (כמעט) הפירוק התיאורטי -H2 + CO3. כך שלא מתקיים תהליך בו יוני המימן החומציים זוכים לאיזון. בחמצת הדם ניתן לטפל ע"י ביקרבונט, מכיוון שהוא גורם לתגובה: CO2 + H2O <-- --> H2CO3 <-- --> H + HCO3 ליטות שמאלה. בתהליך הנשימה ריכוז CO2 יורד, לכן התגובה נוטה ימינה. נו, הצלחתי? יום טוב, ועמית - ברכות על הצטרפותך למינוי, ניקונית.
 
למעלה