שאלות

[גיזאן]

שאלות

קראתי באתר הדלעת המחודש תחת הכותר פאספקטיבה ללוחמות וללוחמים את הדברים הבאים "האימון הוא דרך חיים,עיסוק מתמשך שיש לו סיבה פנימית שאינה מובנת לנו במלואה ....". נכון אולי לא במלואה אבל בחלקה אשמח להרחבות . ששת תיכתוב לי אסטרטגיה באישי ...

 

[רועיברששת]

נסיון לתשובה

בוקר טוב ידידי לפני שאני עונה לך מה אתה אומר על אימון בשעה 1400 בגן העצמאות ? רק גופיה ארוכה מלמטה כדי שלא נהפוך חולים ובגדים להחלפה ,יהיה כיף בשלג. עכשיו לתשובה ואני כותב בפומבי מכיוון שבטח עוד אנשים יתענינו. דיברנו בעבר על מוסד הלחימה כמוסד שנע בין אקספרסביות ואינסטרומנטליות צאת אומרת בין מוסד חברתי כמו בחברות פרמטביות לבין מכשיר להשגת מטרות חיצוניות . האופי האקספאסיבי של המלחמה לובש צורה באומנויות הלחימה -גינוני נימוסין ,סמלים ,דרגות (כן חגורות...),מדים ועוד סמלים אילו עוזרים בפיתוח גאוות יחידה או קבוצה ,אגב גם המנעות מסמלים הינה אמירה ביחס לכלל (כן הכוונה לחטיבה מאוד מסוימת ...). אופיה של הלחימה כארוע חברתי וכפעילות חברתית מהנה לא ניפקד גם ממלחמות במצב כזה המילחמה הופכת להיות אגוניסטית (יענו :סרה לכלל משחק כמו על המזרון...). אצל מתאמנים רבים המדים מבטאים הבדלים פנימיים המגדירים את עצמם אינדבידואלית .מחלוקת אישית נישכחה למחרת היום הערת זילזול כלפי הקבוצה (הגדוד או הפלוגה ) יכולה שלא להשכח לעולם ושים לב כמה נעלבים יש כאן בפורום. דרך אגב המאסטר במיקרה שלנו אמנם שואף לקידום אישי אבל זה אינו המדד שעל פיו הוא יעריך את עצמו .המוניטין שצבר במשך שנים רבות לעני תלמידיו הוא הערכתו האישית . לא טוב לתלמידים שלו הינה הרשעה מוחלטת ולא דרגתו היא שתיקבע . מכאן אדם בוחר להתאמן כדרך חיים בוחר לעצמו זהות ושואף בין השאר לישמור על כושר ,לדעת להגן על עצמו אבל וחמה מסוג זה לאורך שנים הינה לוחמה אקספרסיבית. שלך ששת.

 

[רועיברששת]

המסטר במיקרה שלנו=באומנויות לחימה

כיכללולא שום מקרה פרטי.

 

[WhiteBear]

אני באמת ממליץ לך לעבור קצת על

הנוסטלגיות, שמכיל המון דיונים שעוברים דרך הנושא הזה. אחד הוא "הולכים במעגל", שנידון לפני כמה שבועות. לא שאין מה לחדש, אבל אולי שווה שתקרא בנוסף למה שיענו לך פה

טל.