טעית, כי השורש ששאלת עליו הוא רק צ-ו-ר, כאמור...
והוא השורש של המילה 'מצור' וכנראה גם של הצורה הסבילה 'נצור' (בנפעל) שהנטיות שלה הן בשורוק ומזדהות עם נצורה (נ-צ-ר) אבל זו לא משמעות של "שמורה"... יש לזה מופע יחיד במקרא (ישעיהו א 8) אז לך תדע מה היה נכון לשעתו ומה פרשנות מאוחרת.
בכל מקרה, לפחות בראייה סינכרונית (בת ימינו) הפועל ששאלת עליו הוא "לצור על" (ולא לצור את ולא לִצּוֹר, שהוא בכלל שורש י-צ-ר, גזרת חפי"ץ). שורש נ-צ-ר נוטה על דרך השלמים (לנצור את הנשק).
את המשמעות של צייר וכו' אפשר אכן לשייך גם לשורש צ-ו-ר כי אין הפרדה חדה בין ע"י לע"ו, אבל אם תבדוק בקליין תראה שהוא מסווג אותו לחוד (בשורש צ-י-ר וגם בשורש צ-ו-ר שקשור לצורה ואינו צ-ו-ר שקשור למצור), כלומר זו הומונימיה ולא פוליסמיה. גם במילונים רבים הוא יופיע שורש צ-י-ר ולא צ-ו-ר, כי באמת אין טעם לאחד ביניהם.
האקדמיה ללשון בחרה להציג את הנטיות האלה גם כשאתה בוחר שורש צ-י-ר וגם צ-ו-ר כי בלאו הכי לשורש צ-ו-ר אין נטייה אחרת בפיעל. לא יודעת אם זו בחירה ידנית או ממוחשבת, אבל גם אם תבחר לראות בשורש של צייר וכו' צ-ו-ר, זה לא אותו שורש צ-ו-ר של מצור.
