שאלות

[tapuztapuz6]

שאלות

שלום.
1) למה אומרים "כזה" במשמעות "כל כך"? מאיפה זה בא?
2)הצירוף "במקום ש" נהגה bemakom או bimkom?
3)איך התחיל כל הנושא של בגד כפת? למה היה קשה לומר "lekabed" "lepasel" "lekan? למה התחילו לומר "uvet sefer" במקום "webet sefer" "'ushlosha במקום "weshlosha"?
4) מה אתם חושבים על "באף אחד"? האם עדיף "אף באחד" או שאפשר לקבל את זה?
5) למה "בטח" במשמעות "ודאי" נחשב לשון הדיבור?
6) במילון ספיר באינטרנט כתוב ש"איזה" במשמעות "מספר לא מדויק, כמה" נחשב לא תקני אבל לשימוש ב-"איזה" להעצמה לא כתוב ליד "עממי או לא תקני". האם זה שימוש תקני לגמרי? אני משתמש בו אבל אני די בטוח שהוא סלנג.
7) מצאתי בתנך "וַיָּבֹאוּ הַבַּיִת, וְהוּא-שֹׁכֵב עַל-מִטָּתוֹ בַּחֲדַר מִשְׁכָּבוֹ"
למה לא כתוב "ויבואו הביתה"? האם לפי הפסוק נכון לומר "הולך הבית"?
תודה.

 

[trilliane]

תשובות חלקיות (וכרגיל, חסרים הקשרים...

)

1) תוכל להדגים?
&nbsp
2) תלוי למה כוונתך; לא סיפקת הקשר.
אם הכוונה למקום ("במקום שבעלי תשובה עומדים...") אז בְּמָקום או בַּמָּקום (ללא יידוע או עם יידוע, בהתאם לצורך).
אם הכוונה לחלופה ("נפגשנו היום במקום מחר") בִּמְקום.
&nbsp
3) הרעיון הוא הידמות (חלקית) של העיצור לתנועה. מעיצור סותם (פוצץ) שעוצר את כל האוויר לעיצור חוכך שבו האוויר יכול להמשיך לנוע. כלומר אחרי הגיית תנועה לא עוצרים ב"חריקת בלמים". להרחבה קרא את הערך בוויקיפדיה על "דגש קל" ואם יהיו שאלות נוספות, שאל:
https://he.wikipedia.org/wiki/דגש_קל
&nbsp
לגבי ניקוד וי"ו החיבור, אין קשר לדגש קל; מדובר בפתיחת צרור שוואים נעים:
http://learn.snunit.k12.il/snunit/lashon/hege/hege10a.html
במקרה של אותיות השימוש וכל"ב, הניקוד הבסיסי הוא בשווא (נע, כי תחילת מילה). כשהן מצטרפות למילה שכבר מתחילה בשווא (שוב, נע) נוצר רצף של שוואים נעים שאינו אפשרי בעברית (לפחות בעבר). לכן אותיות כל"ב מנוקדות בחיריק.
במקרה של וי"ו זה שורוק, כי הווי"ו המקורית היא עיצור דו-שפתי (w) כמו בערבית (و) ובהגייה תימנית. מכיוון שבהגיית w השפתיים מכווצות זה מסתדר היטב עם u (לכן וי"ו ויו"ד נחשבות לחצי-תנועות). וי"ו נוהגת כך גם לפני העיצור השפתיים בומ"פ.
&nbsp
4) לא הבנתי את השאלה. תוכל לספק הקשר?
&nbsp
5) כי משתמשים בו בלשון הדיבור... לו היה מתועד במקרא היה מעמדו שונה.
&nbsp
6) אכן. סלנג / שפה מדוברת.
&nbsp
7) בימינו לא מקובל להשמיט את מילת היחס "אל" ולכן "אל הבית" או עם ה"א המגמה – "הביתה".

 

[tapuztapuz6]

1

1) כמו ב-"הסרט כזה יפה".
2) https://he.wikisource.org/wiki/משנה_אבות_ב_ה חיפשתי פעם ומצאתי את זה ולכן שאלתי מה נכון.
3)קראתי ולא ממש הבנתי. מה גרם לדוגמה לishaber להפוך לishaver? מה קשה בהגייה שלו? למה הבית נהייתה רפה?
ולמה הבית בubet sefer נהייתה רפה?
4)גם "מאף אחד" ו"לאף אחד". קראתי שצריך לומר "אף לאחד" "אף מאחד" "אף באחד". אבל אני שואל אם אפשר לקבל את "לאף אחד" משום שזה צירוף כבול שכבר לא מפרידים אותו.
&nbsp

 

[tapuztapuz6]

דרך אגב צריך לבטא yishaver?

אני שואל כי ראיתי בשיר של רוביק רוזנטל-"וְעִמָּהּ גַּם הַיּוֹד: אֶל אֶל אִיסְרָאֵל. " Yisrael?

 

[trilliane]

בגוף נסתר? כמובן! כותבים יישבר (יִשָּׁבֵר) וזו יו"ד עיצורית

 

[trilliane]

1) אני יכולה רק לשער

שזה תהליך לשוני שהתחלה מ"כזה (כמו משהו ממש מוצלח ויפה) יפה" ונשאר רק ה"כזה". כלומר במקור זו הייתה השוואה למשהו שמייצג בצורה חזקה את התכונה המבוקשת (כדי להעצים אותה) למשל "שחור כמו הלילה" או "חזק כמו רעם" ואז נשאר "חזק כזה".
&nbsp
2) אם כך מוטב לספק את ההקשר מראש...

כאן הייתי מנקדת ללא יידוע:
"וּבְמָקום שאין אנשים..."
&nbsp
3) זה לא בהכרח קושי בהגייה אלא נוחות הגייה. הידמות נוצרת באופן טבעי כי הגיים משפיעים זה על זה. כאן מדובר בהשפעה היסטורית של תנועה על עיצור סותם. בתנועות האוויר זורם בחופשיות, בעיצור כמו b האוויר נחסם לחלוטין (בשפתיים). לכן במקום לעצור לגמרי בבת אחת מאפשרים לאוויר קצת לזרום, לא סוגרים עד הסוף, ונוצר v עם השיניים העליונות והשפה התחתונה.
&nbsp
הבית נעשית רפה אחרי תנועה, כאמור, והוי"ו בשורוק, כלומר יש תנועת u.
או אם אתה רוצה להסתכל על זה מהכיוון ההפוך, דגש קל (ביצוע סותם) מופיע בעברית בימינו בתחילת מילה ואחרי שווא נח (= ללא תנועה) וברגע שהוספת את וי"ו החיבור זו כבר לא תחילת מילה.
&nbsp
4) היכן קראת זאת? איני מכירה "אף לאחד".
אתה לא צריך אותי כדי לדעת שדוברי העברית מקבלים את הצירוף "לאף אחד"; לאיזו "קבלה" אתה מצפה? שוב, הקשר יעזור.

 

[tapuztapuz6]

המקור ל"אף לאחד"

http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-3211-18074-31271780,00.html
&nbsp
התכוונתי לשאול אם אפשר לראות בו צירוף נכון.
&nbsp
ותודה רבה על התשובות.

 

[פורטי40]

"אף לא לאחד"

הגיוני יותר כך:
הוא הביא מתנות אף לא לאחד מהמשפחה.
אף לא גבר אחד לא נכח בכנס הפמיניסטיות.

אבל אני יודע שמקובל לומר כך:
הוא לא הביא מתנות לאף אחד מהמשפחה
אף גבר לא נכח בכנס הפמיניסטיות.