שאלות

[REL3927]

שאלות

שלום לכולם
עברתי קצת על הודעות קודמות ולא מצאתי התייחסות, כמעט, לבעיות שעוברות על הבת שלי.
אני אנסה לרכז את הבעיות העיקריות לשאלות קצרות ואשמח אם מישהו/י יכול לכוון אותי לאיך להתמודד:
1. פרפקציוניסטית בצורה מוגזמת ( 99 במבחן זה משבר משפחתי).
2. מייצרת הרגלים ומקדשת אותם.
3. מתכננת לפרטי פרטים כל דבר, וחוסר עמידה בתכנון- שוב פעם משבר
4. חוסר ביטחון עצמי וחרדה ממבחנים ( לפעמים אפילו משעורי הבית-"אולי צריך לעשות עוד משהו ולא רשמתי")
5. חשיבה מורכבת ( מסובכת מידי) שמקשה עליה בקשרים חברתיים. היא ממציאה משחקים עם חוקים מורכבים שבקושי מבוגרים מצליחים להבין.
מה לעשות?

 

[tomi32]

בת כמה היא?

יש כאן מומחים גדולים ממני, אבל אני חושב שיש הבדל בין ילדה בכיתה א' לילדה בכיתה ח' עם התכונות שתיארת וגם אם בשני המקרים צריך טיפול או לפחות התייחסות, אלו עשויים להיות שונים לפי הגיל.

 

[REL3927]

כתה ב' -עוד לא 8

 

[tomi32]

יש לי כזה בבית

בן 7.
מזל שעדיין אין ציונים על המבחן, אז הסיפור עם ה-99 לא מוכר לנו.
גם בבית שלנו לפני שבטוחים לגמרי שהכל נעשה (כולל צביעה עד הקווים), השיעורים לא נעשו וכו'.

אנחנו הלכנו לפסיכולוגית מופלאה שעובדת איתו ואיתנו על הנושאים האלו (אם תרצי פרטים - במסר. אני מאזור השרון המזרחי). היא עובדת איתו על "לצייר מחוץ לקווים" בדרכים שונות ומגוונות.

 

[REL3927]

חשבתי שאולי יש מה לעשות לפני זה

הבנתי שיש אנשי מקצוע במסגרת התוכנית שהיא מתחילה בשנה הבאה.
לא רציתי לדבר איתם על זה כרגע .
בכל מקרה, חשבתי אולי לבעלי הניסיון פה יש כמה כללי עשה ואל תעשה

 

[tomi32]

להתייחס לדברים בקלילות

לשים לב איך מדברים בבית על הישגים (לא רק של הילד, גם שלך), לא לייחס חשיבות יתרה למבחנים, ציונים וכו', לשתף גם בכשלונות (קראתי באיזה מקום שאף אחד לא רוצה לגדול בבית בו מספרים רק על הצלחות), להראות אנשים מוכרים מצליחים שגם הם לא טובים בהכל וגם בתחום שהם טובים יש להם מה ללמוד. ומצד שני, להדגיש את החשיבות של חלוקת הזמן בין תחומים שונים - לימודים, ספורט, קשרים חברתיים.
אני חושב שכל מה שכתבתי כאן די ברור מאליו, ויכול לשמש גם מבוגרים רבים. הבעיה היא היישום כמובן ואיך לגשת לילד ספציפי עם התובנות האלו.

 

[mikilk]

אהבתי את התשובה

 

[REL3927]

לא חשבתי על זה

אנחנו בית השגי, מאוד

 

[חייבתלהגיב]

תגיד, איך הלך לו עם כתיבה?

הוא מוכן לכתוב מילים שהוא לא יודע בוודאות איך לאיית?

 

[tomi32]

יש גם פן חיובי ל"נאמנות" לדברי המורה

המורה לא מקפידה על איות נכון בכתיבה של הילדים, אז מבחינתו לא נורא אם יהיו לו שגיאות כתיב פה ושם. עם זאת, בברכות ודברים אחרים שהוא כותב כדי לתת לאחרים, הוא שואל לגבי מילים שהוא לא יודע.

 

[tomi32]

ועוד משהו

בהתאם להמלצות שכתבתי למעלה, אני כל כך שמח שבכתיבה הוא לא פרפקציוניסט, שאני משתדל (לא תמיד מצליח) לא לתקן לעת עתה, למרות שבאופן עקרוני אני חושב שילד מוכשר בסוף כיתה א' כבר צריך להפטר משגיאות כתיב.

 

[חייבתלהגיב]

טוב, שלי פרפקציוניסטית בלי קשר למורים

והמורים בקושי בודקים אצלם משהו, וודאי שלא נותנים ציון. אז היא מעדיפה להגיש דף ריק מאשר לעשות טעות - כי לדף ריק אין השלכות, אבל הטעות תתנוסס שם כעדות (וכל פעם שהיא מגלה טעות כלשהי היא מקפידה למחוק אותה היטב שלא תהיינה ראיות כלשהן לכך שזה קרה).

 

[אסתר77]

ממליצה לפנות לפסיכולוג ילדים שמומחה בהפרעות

חרדה ויודע לבצע אבחון מסודר ל-OCD (הפרעה כפייתית) ויודע גם לעבוד אח"כ בטיפול קוגניטיבי והתנהגותי - זה בכל מקרה כנראה נחוץ גם אם יתברר בעז"ה שאין לה שום הפרעה וזה רק ברמה של נטיות. (ולא בשיחות של טיפול דינמי) חשוב גם לקבל הדרכת הורים כיצד להתנהג.
ככל שהילד צעיר יותר קל יותר לטפל.