שאלות

[McLennon]

שאלות

היי לכם אנשים מגניבים, לפני הכל אני רוצה להגיד שאני מורידה בפניכם את הכובע. אני לא אסקסואלית ורק באתי לשאול שאלות, אבל כל הכבוד שאתם לא מוותרים על הרצונות שלכם ולא הולכים עם הזרם... P: אז: 1) יש אסקסואלים שאוהבים ארוטיקה בספרות או בספרים? ואני לא מדברת על פורנו... 2) הרצון להקים משפחה לא גובר עליכם לפעמים? לדוגמא, אם יש זוג אסקסואלי נשוי ופתאום הוא מחליט שהוא רוצה להרחיב את המשפחה- הוא יאמץ? מצטערת על השאלות הממש ילדותיות

 

[snoopytush]

יש אנשים שרוצים להקים משפחה

זה לא סותר אמיניות למרות שהרבה פה ממה שהתרשמתי לא ממש רוצים אני לכשלעצמי לא יודעת.... לגבי אירוטיקה לא יודעת. פעם כשחשבתי שאני אולי מינית התעניינתי בזה וניסיתי לדמות איך זה יהיה כשאגיע לדבר האמיתי אבל עכשיו כשראיתי מה אני חושבת ומרגישה לגבי זה אז לא ממש מעניין אותי. מה שכן גוף אישה זה דבר יפה אז אולי אירוטיקה בתור משהו אומנותי שכזה ( כמו ציורי הרנסאנס)

 

[inbardaf]

מגניבים - אהבתי...

1) אני אוהבת רומניטקה. אני טיפוס די 'דביק' בהקשר הזה. יש נקודות מפגש בין רומנטיקה לארוטיקה עדינה וכאלה אני יכולה לאהוב. כמו שבחיים אני אוהבת להתנשק כי זה מתחבר לי יותר לצד הרומנטי למרות שיש כאלה שיראו את זה כארוטי/מיני. 2)טוב, לי כבר יש משפחה, אבל התשובה בגדול היא:כן. או שמאמצים או 'שעושים את זה' לצורך העניין. במיוחד כשמדובר בא-מיניים שהם בעלי מיניות נמוכה ולא א-מיניים לחלוטין. למה ילדותי? אם כי יכולת לגבי תשובה לשאלה מס' 2 בשאלות הנפוצות..

 

[מקמיקא]

בכלל לא שאלות ילדותיות ../images/Emo13.gif

1) אני חייב להצטרף לעינבר פה. אני מאוד אוהב רומנטיקה, ואפילו ארוטיקה, בטעם טוב. יש גבול עדין בין ארוטיקה לפורנו. כמו שלא כל תמונת עירום היא תמונה פורנוגרפית - לא כל סצינת סקס ספרותית היא בהכרח קטע פורנו. אפשר להוציא מזה דברים טובים בספרות, לפעמים אני סתם מרפרף על זה בחוסר עניין, לפעמים אני פשוט מדלג, ולפעמים זה יכול להיות באמת משהו טוב. 2) רוב האנשים רוצים משפחה, ואלה מהם שהם גם א-מיניים, מוצאים דרך לגרום לזה לקרות

בין אם זה אימוץ, או 'לשנס מותניים' ולעשות סקס

 

[Mystic Circle]

לא נראה לי שרוב האנשים פה רוצים משפחה

 

[מקמיקא]

לדעתי יש לנו רוב דחוק...

 

[מאיה הסגולה]

אני מאוד רוצה...

 

[דוש16]

מצידי 13 ילדים ../images/Emo13.gif

אם זה לא במטרה לעשות סקס אלא בשביל להביא דור חדש ולהטביע את החותם שלך בעולם אז אני חושבת שזה מטרה מספיק נעלה לקיום יחסי מין.

 

[המבורגר76]

את החותם שלי אני מעדיפה להטביע בעולם ע"י

המעשים שלי למען האנושות. אין פה שום קשר להבאת ילדים. אני בהחלט לא אביא ילדים בשביל להטביע חותם שלי בעולם. זה נראה לי לא הגיוני, חותם זה משהו אישי שלך... נניח, יצירה מוזיקלית שכתבת. ילד זה משהו שאת "יוצרת" אבל בסוף, זה מתנתק ממך וכבר "לא שלך" והוא חי ויוצר את עולמו שלו. לטוב או לרע. בחירה שלו. ואיפה החותם שלך כאן? שימי לב, את אף אחד לא מעניין מי היו ההורים של מוצארט, לאונרדו דה-וינצ'י או אפילו... היטלר... כל אחד הטביע את חותמו בעולם בזכות המעשים האישיים שלו. ה"קרדיט" לא ניתן להורים אלא לאותם אנשים שעשו את המעשים, לטוב או לרע. ז"א, החותם הוא שלהם ולא של ההורים שהביאו אותם.

 

[Mystic Circle]

../images/Emo45.gif

ואני בכלל לא רוצה להטביע חותם...לא מבינה למה צריך את זה...

 

[inbardaf]

כשתגדלי תביני ../images/Emo8.gif

סתם.. מסכימה עם דבריה של המבורגר. אני לא רואה בילדים חותם בעולם. אני אישית פשוט אוהבת אווירה משפחתית וילדים. אני מניחה שלכן היה ברור לי כל הזמן שיהיו לי ילדים והרבה.... אבל אחרי הלידה של הבת הבכורה שלי, הבנתי שיש עוד כמה דברים שכרוכים בנושא והיום אני מסתכלת על כל הנושא אחרת. בכלל, לי אישית היה חלום כילדה, לבנות מן בית כזה שיאסוף אליו כל מיני ילדים חסרי בית מכל מיני סיבות. אם כמשהו זמני ואם כקבוע. טוב, החיים שלי הובילו אותי למקומות אחרים וזה לא התממש, אבל יש בי תקווה יום אחד לקחת איזה ילד כזה תחת חסותי. הבעיה שקודם אני עצמי צריכה להיות במקום אחר..

ולא בטוח שזה יקרה בגלגול הזה........

 

[מקמיקא]

אני חושב שהם דווקא כן חותם

חותם עקיף - אבל חותם בכל מקרה. אמנם אף אחד לא יודע מי היו ההורים של ניוטון, איינשטיין, היטלר או פרויד, אבל תהיו בטוחים שכל אחד ואחד מהם זוכר את ההורים שלו טוב מאוד, וכל אחד מהם לא היה מגיע לאיפה שהוא הגיע בלעדיהם. חינוך זה הדרך לשנות את העולם, וכשאתה מחנך את הילדים שלך היטב ומוציא אותם לעולם, עם קצת מזל, הם מצליחים להפיץ את מה שאתה מלמד אותם. ואם זה משהו טוב, אז אתה עזרת בלהפוך את העולם למקום טוב יותר

וכמובן שכשלהם יהיו ילדים, בתקווה גם להם יונחל אותו החינוך, וכדור השלג יתגלגל. אני, למשל, מאוד שמח שההורים שלי גידלו אותי כמו שגידלו, ושיצאתי כמו שיצאתי. ואני מאמין שעם הגישה שהם לימדו אותי, גם שיניתי אנשים סביבי... בכל מקרה, בנוגע לבית הילדים החוסים, זה בהחלט נשמע יפה

להביא אותם אלייך הביתה זה מאוד קשה - אבל יש משהו שאת כן יכולה לעשות, וזה להתנדב בעמותה מתאימה. את לא תאמיני כמה עמותות יש שמטפלות בילדים ונוער בסיכון, וכמה שהן נואשות למתנדבים. אני כרגע מתנדב בארגון בשם צ.ב.ע., שזה ארגון פשוט מדהים, שבו אני מלמד ומלווה ילדים מכיתות ג'-ה'. אני לא אכנס לפרטים למצבים הביתיים של הילדים הנ"ל (בין השאר כי אסור לי), אבל בואי נאמר שאם תשמעי מה חלק מהילדים האלה עברו, את תדהמי. העמותות האלה באמת עושות שינוי ומשפיעות, לפחות לדעתי. שווה לך להעיף מבט. ועוד אגב בנושא - דודים שלי, אחרי שהבית שלהם התרוקן (הגוזלים עזבו את הקן

), 'אימצו' נער מאכסנייה, ועכשיו הוא בא אליהם בכל סוף שבוע. הוא גם בחור נהדר ומבריק, מאוד חכם. אם את רוצה - אברר איתם באיזה מסגרת הם עשו את זה...

 

[inbardaf]

וואי, יש לי המון מה לענות

אבל נראה לי שאני אחכה עם זה לאחרי העבודה...

 

[inbardaf]

אז ככה:

צודק שחינוך זו הדרך לשנות את העולם, השאלה היא למה אתה צריך ילדים משלך בשביל זה? אם זו האמונה שלך (וזו האמונה שלי

), אז הייתי מצפה ממך 'לחנך' את העולם. כלומר: ללכת להיות מורה, מדריך, מנחה - לא יודעת. כל דבר שעוסק ב'לחנך' אנשים. למה צריך עוד אנשים בשביל זה? (הילדים שלך לצורך העניין...) ולכן החותם שלך בעולם יכול להיות בעצם יצירת שינוי כלשהו בלי קשר בכלל לילדים שלך. מה גם, שילדים לא תמיד יוצאים בקשר ישיר לאיך שההורים שלהם. לטוב ולרע. יש גם גנטיקה (אם חלילה יהיה לך ילד מפגר או כל מחלה אחרת שלא ממש משלבת אותו בסביבה - החינוך שלך לא יעזור כדי להשאיר חותם על העולם) ויש כמובן סביבה. תסתכל עלי - כולם אומרים לי שהם לא מבינים איך יצאנו כאלה אם הורים כאלה.. ואנחנו - האחים ואחיות, שאלנו את עצמנו לא פעם את השאלה הזו. התשובה שלי היתה, אחרי שחשבתי על זה בעצמי המון זמן - סביבה. אם תרצה, אני אסביר לך בפירוט בהזדמנות, למה החברה שגדלתי בה היא זו ש'הצילה' אותי ובזכותה יצאתי כזו. (ושאר אחי ואחיותי..) לגבי כל ההתנדבויות והדרכים - מכירה את כולם. מגיל 16 אני פעילה התחום. התנדבתי המון בעבר בללכת אל.. ולעבוד עם... אני מכירה גם את כל הסוגים של 'לקיחת חסות', החל מאימוץ, דרך אומנה ועד משפחה מארחת ואפילו מה שנקרא 'אח בוגר'. מכירה את העמותות והפנימיות. לצערי, בימים אלו אין לי אפשורת לעסוק בזה. אבל אני מקווה שבעתיד הקרוב כן.

 

[מקמיקא]

מסכים איתך לגמרי

חוץ מהחלק של 'למה צריך ילדים'. חינוך של ילדים זה כמו 'לחנך' אנשים סביבך, רק שבסקאלה הרבה יותר גדולה. בהתנדבות שלי, אפילו שהיא חד פעמית, הרבה פעמים אנחנו אומרים 'אם רק ההורה היה עושה זה, זה היה יכול לעזור המון'. ואנחנו לא אומרים את זה כדי להשיל מעצמנו אחראיות - להפך, אנחנו רק חושבים לעצמנו כמה זה היה עושה יותר טוב לילד אם זה היה בא לו מהבית. מה לעשות, בהתנדבויות למיניהם, אתה מגיע לאנשים, ש: א) 'מתחילים' מנקודת התחלה לא טובה - באים ממשפחת מצוקה, או גרים באיזור קשה (כמעט תמיד - אין ארגוני מתנדבים שדואגים לילדי רמת החייל...

נראה לי...

) ב) נמצאים בגיל מאוחר יחסית - אפילו אם זה שש או שבע, ההשפעה של חינוך בשנים הראשונות היא עצומה. נחרטים שם דברים שקשה מאוד לשנות. ג) אתה רואה אותם פעם, פעמיים בשבוע, בניגוד להורים, שרואים את הילדים שלהם באופן יומי. ד) אתה זוכה לסוג שונה מאוד של הערכה. ילד מתייחס להורים שלו בצורה שונה מאוד להורים שלו. לעיתים הוא מעריץ אותם, הוא משתמש בהם כמודלי לחיקוי, הוא מושפע מכל מילה שהם אומרים, בשנים המוקדמות. מאוחר יותר אתה מקבל יחס שונה מאוד, אבל גם זה חלק משמעותי בחיים לדעתי, איך ההורים מתמודדים עם תקופת המרד הזה, והילדים לוקחים מזה המון איתם. בגלל ארבע הדברים האלה - אני חושב שאי אפשר להשפיע על בן אדם בהתנדבות באותה הרמה שאתה יכול באמצעות חינוך בבית. אני מאמין שבהתנדבות אפשר לשפר את החיים של אדם אחד, או שניים, או שלושה - וזה מבורך. אבל להפוך את דרכם, מהרגלים של אנוכיות, התנשאות, חוסר אכפתיות, וכד' - קשה מאוד. אפשר לשפר את זה, אבל אי אפשר להפוך שחור ללבן. (לא שאני מנסה לרמוז שכולם ככה, חלילה) עכשיו אם היית אומרת להיות מורה, או מחנך מסוג כלשהוא - ייתכן מאוד שהייתי מסכים איתך

ואני בהחלט ברצינות ללכת להוראה. אבל אני עוד לא יודע. בראש שלי - אם עוני וסבל הם אש, אז התנדבות היא דלי מים שיכבה את האש, וחינוך של ילדים הוא להביא עוד דליים. העולם בוער, אז צריך לכבות את האש לפני שתתפשט - אבל כל עוד לא יהיו לנו מספיק דליים, אף פעם לא נצליח לכבות מספיק אש.

 

[inbardaf]

מסכימה ולכן

במקום ללדת ילדים, עדיף לאמץ את אלה שכבר כאן ואין להם הורים כלל או הורים ראויים. אחותי עבדה כעו"ס במה שנקרא 'קלט חירום'. זה מקום שמגיעים אליו ילדים שקטנים מגיל 5!!! שהוצאו מהבית בצו בית משפט באופן מיידי למקום מסתור עקב התעללויות קשות של ההורים. לאמץ ילד כזה - זה חינוך שמשאיר חותם. ולכן החלום שלי היה לאמץ. ורק כעדיפות שניה כל השאר הדרכים להתנדבות. שאני לא מזלזלת בהם בכלל וכמו שציינתי, גם עסקתי בהם והם חשובים מאוד ואני מקווה שיצא לי גם בעתיד לעסוק בהם. אבל כמו שאמרת, זה חלקי ואני מעדיפה את השלם. והכל כמובן בגבולות היכולות. אהבתי את הדימוי עם האש והמים

 

[מקמיקא]

הבנתי - ואנחנו בהחלט בהסכמה ../images/Emo13.gif

כשאמרתי ללדת ילדים, התכוונתי לגדל ילדים, בין אם לאמץ, ללדת, או לשבט

אני חושב שגנטיקה היא כן חלק משמעותי, לכן חשוב לי שיהיה לי כן ילד דם, אבל אני כן חושב שאאמץ ילד אחד או יותר מתישהו בחיי.

 

[inbardaf]

../images/Emo13.gif

 

[inbardaf]

אולי זה קשור גם לכמה אתה א-מיני

כי גם אתה וגם אני מגדירים את עצמנו כא-מיניים סוג ב'.