יובלללללל1
New member
שאלות שממש חשובות לי
היי כולם,
אני לא כותבת בפורומים אבל החלטתי לשתף כדי לדעת ובעיקר לשמוע מקרים דומים והאם זה קרה למישהו
באופן כללי השאלות מופנות בעיקר לגברים-כדי לדעת מה הם חושבים בכנות על הנושא-למרות שגם נשים עם ניסיון דומה אשמח לשמוע
העניין הוא שהיה לי חבר ב8 החודשים האחרונים. קשר מאוד רציני. שכלית זה עבד מצויין-הוא היה מגדיר את זה מושלם.
הבחור הוא בחור שתמיד זרק בחורות אחרי דייטים ראשונים. 7 שנים ללא קשר בכלל. הקשר היחיד והאחרון שלו היה בסוף תקופת ההתבגרות
בדיעבד נראה היה לי שזה להכניס ראש בריא למיטה חולה.
הגבר המושלם. מנתונים ורזומה חיצוניים לפחות
והוא נשר אליי. אולי לאט. אבל הדגיש במהלך השר שזה לא ברור לו מאליו החיבור. והוא לא מוותר על דבר כזה
הגענו לשלב רציני. והוא התחיל להיות קר בחודש האחרון בקשר. אבל הכחיש הכל. אמר שהכל בסדר. והמשיך לשלוח אהבהולבבות. לא חסך בפגישות גם במגע.
הרגשתי שמשהו מוזר. ושיתפתי. הוא אמר שמשהו נתקע לו ברמה הרגשית. והצעתי הפסקה. אחרי שבוע נפגשנו והוא אמר שהוא צריך לחשוב עוד על הדברים. שהוא מרגיש שהוא צריך לקבל החלטה אם לקדם את הקשר או לחתוך. ושהוא לא רוצה שאחכה אז אני יכולה להמשיך לצאת. והוא יחשוב.
זה היה מאוד מפתיע מבחינתי, כי הוא לא שיתף שנתקע לו הרגש. מה זה בכלל נתקע? לא עובדים על קשר? יוצאים לחופשה ובונים מחדש? הרי היתה אהבה חזקה לפני כן. שדעכה קצת ולא התפתחה
אחרי שבוע הוא שלח לי הודעה. שאני בחורה מושלמת. אבל הוא לא מסוגל להמשיך את הקשר
כן. בהודעה.
לא עניתי.
אחר כך שלח שוב הודעה שהוא מתנצל על הדרך-והוא פשוט האמין שככה זה יהיה יותר ברור. כי בשיחה הוא יתבלבל.
לא עניתי גם להודעה השנייה
חבר משות שלנו אמר לו שאני צודקת. ושגם הוא לא היה עונה.
בשיחה ביניהם החבר אמר לי שהאקס אמר שלפעמים היו פרפרים בבטן, ולפעמים לא. שכן היה רגש-אבל היה חסר מימד רגשי חזק יותר. ושבסופו של דבר זה עניין של תחושה. וזה או שיש אותה או שאין. ואי אפשר לעבוד על זה. מחפש משהו מהאגדות עדיין. הצתה קצת מאוחרת לדעתי-אבל מרגיש שהוא צעיר מידי בכדי לוותר על זה
התלבטתי אם לענות לו משהו מהלב. ואז הבנתי שההחלטה שלו מאוד סופית. ולא עניתי בכלל
השאלה שלי לגברים- האם פעלתי נכון? האם עצם זה שלא עניתי יכול ליצור לו געגוע ומצפון? איך המערכת הזו עובדת אצלכם? חח
חשבתי לכתוב לו הודעה כנה, על איך שזה לא דרך. על מה שחשוב בזוגיות. וגם על כך שאני בטוחה שיש פה פספוס וברור לי שזה יחזור.
אבל לשלוח אותה עוד שבוע/שבועיים. כי כך אולי הוא יהיה כבר פחות נחרץ וירגיש טיפה את הלבד
אשמח שתגידו מה דעתכם על הרעיון. ועל ההתנהלות בכללי
והאם גבר שחותך בגלל שרגשית לא היה לו מושלם יכול להסתכל אחורה? או שאני חיה בסרט?
קשה לי לוותר על כל התקופה הזו. וגם עליו. למרות שזה מזוכיסטי מצידי
אני גם יודעת כמה מצד אחד הקשר היה נדיר לו, כי באמת לא היתה לו מערכת יחסית בחייו הבוגרים חוץ ממני. אז נראה לי שאם יעבור קצת זמן לבד-או אפילו יצא לעוד מפר דייטים ראשונים-הוא יעריך מה שכן היה
או שאני טועה? והזיכרון היחיד שיהיה לו זה שהיה חסר לו רגש? וכל זה היה נכון אם מבחינה שכלית היתה לו בעיה?
אשמח לשמוע מכם!
כל תגובה מהלב או סיפור דומה יעזרו לי לעבור את התקופה הרעה הזו
היי כולם,
אני לא כותבת בפורומים אבל החלטתי לשתף כדי לדעת ובעיקר לשמוע מקרים דומים והאם זה קרה למישהו
באופן כללי השאלות מופנות בעיקר לגברים-כדי לדעת מה הם חושבים בכנות על הנושא-למרות שגם נשים עם ניסיון דומה אשמח לשמוע
העניין הוא שהיה לי חבר ב8 החודשים האחרונים. קשר מאוד רציני. שכלית זה עבד מצויין-הוא היה מגדיר את זה מושלם.
הבחור הוא בחור שתמיד זרק בחורות אחרי דייטים ראשונים. 7 שנים ללא קשר בכלל. הקשר היחיד והאחרון שלו היה בסוף תקופת ההתבגרות
בדיעבד נראה היה לי שזה להכניס ראש בריא למיטה חולה.
הגבר המושלם. מנתונים ורזומה חיצוניים לפחות
והוא נשר אליי. אולי לאט. אבל הדגיש במהלך השר שזה לא ברור לו מאליו החיבור. והוא לא מוותר על דבר כזה
הגענו לשלב רציני. והוא התחיל להיות קר בחודש האחרון בקשר. אבל הכחיש הכל. אמר שהכל בסדר. והמשיך לשלוח אהבהולבבות. לא חסך בפגישות גם במגע.
הרגשתי שמשהו מוזר. ושיתפתי. הוא אמר שמשהו נתקע לו ברמה הרגשית. והצעתי הפסקה. אחרי שבוע נפגשנו והוא אמר שהוא צריך לחשוב עוד על הדברים. שהוא מרגיש שהוא צריך לקבל החלטה אם לקדם את הקשר או לחתוך. ושהוא לא רוצה שאחכה אז אני יכולה להמשיך לצאת. והוא יחשוב.
זה היה מאוד מפתיע מבחינתי, כי הוא לא שיתף שנתקע לו הרגש. מה זה בכלל נתקע? לא עובדים על קשר? יוצאים לחופשה ובונים מחדש? הרי היתה אהבה חזקה לפני כן. שדעכה קצת ולא התפתחה
אחרי שבוע הוא שלח לי הודעה. שאני בחורה מושלמת. אבל הוא לא מסוגל להמשיך את הקשר
כן. בהודעה.
לא עניתי.
אחר כך שלח שוב הודעה שהוא מתנצל על הדרך-והוא פשוט האמין שככה זה יהיה יותר ברור. כי בשיחה הוא יתבלבל.
לא עניתי גם להודעה השנייה
חבר משות שלנו אמר לו שאני צודקת. ושגם הוא לא היה עונה.
בשיחה ביניהם החבר אמר לי שהאקס אמר שלפעמים היו פרפרים בבטן, ולפעמים לא. שכן היה רגש-אבל היה חסר מימד רגשי חזק יותר. ושבסופו של דבר זה עניין של תחושה. וזה או שיש אותה או שאין. ואי אפשר לעבוד על זה. מחפש משהו מהאגדות עדיין. הצתה קצת מאוחרת לדעתי-אבל מרגיש שהוא צעיר מידי בכדי לוותר על זה
התלבטתי אם לענות לו משהו מהלב. ואז הבנתי שההחלטה שלו מאוד סופית. ולא עניתי בכלל
השאלה שלי לגברים- האם פעלתי נכון? האם עצם זה שלא עניתי יכול ליצור לו געגוע ומצפון? איך המערכת הזו עובדת אצלכם? חח
חשבתי לכתוב לו הודעה כנה, על איך שזה לא דרך. על מה שחשוב בזוגיות. וגם על כך שאני בטוחה שיש פה פספוס וברור לי שזה יחזור.
אבל לשלוח אותה עוד שבוע/שבועיים. כי כך אולי הוא יהיה כבר פחות נחרץ וירגיש טיפה את הלבד
אשמח שתגידו מה דעתכם על הרעיון. ועל ההתנהלות בכללי
והאם גבר שחותך בגלל שרגשית לא היה לו מושלם יכול להסתכל אחורה? או שאני חיה בסרט?
קשה לי לוותר על כל התקופה הזו. וגם עליו. למרות שזה מזוכיסטי מצידי
אני גם יודעת כמה מצד אחד הקשר היה נדיר לו, כי באמת לא היתה לו מערכת יחסית בחייו הבוגרים חוץ ממני. אז נראה לי שאם יעבור קצת זמן לבד-או אפילו יצא לעוד מפר דייטים ראשונים-הוא יעריך מה שכן היה
או שאני טועה? והזיכרון היחיד שיהיה לו זה שהיה חסר לו רגש? וכל זה היה נכון אם מבחינה שכלית היתה לו בעיה?
אשמח לשמוע מכם!
כל תגובה מהלב או סיפור דומה יעזרו לי לעבור את התקופה הרעה הזו
אבל יש לי כמה תובנות בשבילך.
