יתירה מכך, פרופ' זהר עמר (הידוע כאוטוריטה בתחום)
כותב (בין היתר בספרו צמחי המקרא ובמאמר הזה) שאין ספק* שהקישוא המקראי הוא מלון עג'ור. כלומר, לא רק שאין תמימות דעים שמדובר במלפפון אלא מדובר בפרי אחר לחלוטין: מלון עג'ור.
זה כמובן סותר את הנחת היסוד שלי שהקישוא האורגינל הוא המלפפון בן ימינו (cucumber).
אבל במאמר נוסף שמצאתי באתר דף היומי (כאן), ישנה דעה שקיימות שתי אסכולות (לא ברורה לי מה מידת מדעיותם...) אבל בכל אופן השיטה השניה באמת מניחה את הנחת היסוד שלי. אבל לסיכום כתוב שם: "לדעת רוב החוקרים בני תקופתנו הזיהוי הנכון של הקישות הוא מלון הקת'א. ז. עמר מכליל בספרו "צמחי המקרא" את זיהוי זה של הקישות בקבוצת הזיהויים הוודאיים. רוב רובן של מסורות הזיהוי תומכות בזיהוי אך ניתן גם להסתייע בשלוש עובדות... "
* "גם רשימת הירקות שבדברי המתאווים אינה מקרית. מסתבר שהפריטים הללו מופיעים רק פעם אחת בלבד במקרא, בפרשתנו, ובהקשר למצרים בלבד. מדובר בגידולי תרבות ידועים שזיהויָם אינו מסופק" (במאמר הנ"ל)