שאלות של צעירים:)

Ed Hunter

New member
שאלות של צעירים:)

טוב אז אחרי שבועיים של הכרות עם הX-evo ובאופן כללי אחרי שבועיים על דו גלגלי בכבישי חיפה, יש לי כמה שאלות.

1. דבר ראשון גיליתי כמה הכבישים בעיר מחורבנים, איכשהו ברכב אתה לא מרגיש את זה כל כך אבל כשאתה פתאום צריך לשים לב לתנאי הדרך אתה מבין שהעיר שלך מרושתת בכבישי 4X4!
שאלה ראשונה לגבי כביש מקורצף, יש לנו בחיפה כמה כבישים כאלו שלמיטב הבנתי המטרה של הקירצוף זה ליצור אחיזה טובה יותר עם הכביש בעיקר לדו"ג, אבל בפועל כל פעם שאני עולה על כביש מקורצף הלב יורד לתחתונים כי ההרגשה היא בדיוק להיפך. הקטנוע מתחיל להתנדנד, ואני מרגיש שהגלגל כביכול נכנס לאותם החריצים שיצרו בכביש והוא ממש לא יציב. האם זו אשליה שנוצרת אצלי או שזה באמת לא עובד העניין הזה?

2. שימוש במראות. כל תהליך לימוד הנהיגה המורה תמיד אמר לא להשתמש במראות ולהטות את הראש כשאתה מתמרן בכביש, כבר אז זה היה נשמע לי לא נוח כל כך אבל המורה אמר אז עושים. עכשיו שאני עם עצמי על הכביש יש לי התלבטות קשה בנושא, כי אני מרגיש שכל פעם שאני מטה את הראש אני מאבד את הכביש למשהו כמו שנייה וזה נראה לי לא תקין. דבר נוסף הוא שעם המראות של הקטנוע שלי אני לא מרגיש שיש לי שטחים מתים חוץ מאלו שממש לצידי ששם אני יכול כבר לראות את הרכב עם העין ולשמוע אותו. אז השאלה שלי האם זה נכון לא להשתמש במראות?

3. לגבי תימרונים ברמזור. להבנתי אחד היתרונות של דו"ג זה שכשאני מגיע לרמזור שהוא אדום אני בזהירות מתקדם בין הרכבים ומתמקם בתחילת הטור. מסתבר שיש נהגים שזה ממש פוגע להם באגו וקרה לי כבר פעמיים שאיך שהרמזור התחלף לירוק הרכב הראשון פשוט נתן בגז ובחריקת גלגלים פשוט חתך אותי, מישהו כאן כתב לי ש"הם לא באמת מנסים להרוג אותך, פשוט לא רואים אותך" במקרים האלו הרגשתי שלא מנסים להרוג אותי אלא לרצוח אותי... זה די נורא. בכל אופן השאלה שלי היא על מקרה בו הרמזור מתחלף לירוק ואני עדיין מדלג בין הרכבים באמצע הטור, תמיד זה מרגיש לי שאני מפתיע את הרכב שנמצא לידי ברגע שהטור מתחיל לנסוע ואני מנסה להשתלב לתוכו, איך פותרים את העניין הזה?

סורי על החפירה, ותודה מראש לכל המגיבים.

סופ"ש נעים שיהיה!
 

אם פי 3

New member
כמה תשובות

אומרים שפריז היא עיר האורות - חיפה היא עיר הבורות... לא בדיוק חושבים שם על דו"ג בכל הקשור לתחזוקת התשתית...

לגבי כביש מקורצף, ובעצם באופן כללי: נסה לאחוז את הכידון כמה שיותר רפוי. המינימום שנדרש לצורך תפעול. זה נשמע מוזר (האינסטינקט אומר בכביש בעייתי, לאחוז חזק...), אבל ככה הדו"ג הכי יציב והכי יעיל. כמו כן - להאט לפני, אבל להשתדל להיות עם גז פתוח בזמן מהמורות/כביש משובש וכו' - ככה המתלים יכולים לעזור לך. חשוב לזכור, שבסופו של הכביש המקורצף, כמעט תמיד תבוא מדרגה (לפעמים ממש גבוהה), ולהיות מוכן לה.

מראות: הן שם כדי להעזר בהן. כן חשוב להתרגל להפנות את הראש לפני סטייה, אבל זה בנוסף לשימוש במראות. חשוב לדעת כל הזמן מה קורה סביבך, בכל הכיוונים, והמראות הם אחד הכלים. הן צריכות להיות מכוונות כך ששליש עד רבע עליון רואים שמיים, ופתוחות כך שרואים נימה מהזרוע שלך - וכל השאר החוצה. (ציטוט מזכרון טרי של מדריך רכיבה מעולה - ניב חיימי). עם הנסיון, תראה שהפניית הראש לא דורשת ממך ויתור משמעותי, ובמקרים שכן, זה סימן שאתה לא שומר מספיק מרחק או שלא כדאי לבצע פעולות מורכבות כמו סטיה מהנתיב. קורה לי שאני מוותרת על הפניית הראש, או כי אני מספיק בטוחה במה שקורה מאחורי (לרוב בתנועה פתוחה דווקא), או כי אני צריכה להתרכז קדימה (ואת הפעמים האלו רצוי לצמצם), אבל זה הרגל חשוב.

רמזור: יש אנשים מכל מיני סוגים. באיזור חיפה, ה-מ-ו-ן אנשים שמזהים שאתה תקוע בגללם - זזים הצידה (כולל משאיות ואוטובוסים) שתוכל לעבור, אבל יש גם כאלו שלא מחוברים למציאות ולא יודעים בכלל שאתה שם, וגרוע מכך - כאלו שחייבים להוכיח שהם יותר. מהירים/אמיצים/you name it - ועלולים לעשות את זה גם במחיר של פגיעה בך. גם כאן הנסיון משחק, ולומדים לזהות אותם (טיפ: למכוניות בצבע שחור, יש יותר נטיה להיות כאלו) מראש, ולא לשחק איתם. להתרחק, להאט (כן, ניצחת, אתה יותר מהיר. לפחות עד הרמזור הבא) וכו'.
לגבי השתלבות - א. קח את הזמן לרכוש מיומנות. גם אם לפעמים תעמוד כמו רכב ולא תשתחל - כי צפוף מדי, או מסיבה אחרת. אם המכוניות מתחילות לנסוע כשאתה באמצע, אני משתדלת, לתת למכונית שמקבילה אלי (לפחות כל עוד אני מאחרי המראות שלה) להתחיל לנסוע לפני, ולהשתלב רק אחריה - כמה שיותר מהר לחזור לאמצע (שליש) הנתיב, ו"לתפוס מקום", כמובן תוך בדיקה שלא דורסים אותי. אם אתה על 125 איטי (לא זוכרת, סליחה) זה עוד יותר חשוב - אחרת, מנסים לעקוף אותך בנתיב שלך, וזה מסוכן (רכב שעוקף דו"ג בנתיב זה לא כמו דו"ג שעוקף רכב בנתיב).

ובכלל - תזכיר לעצמך כל הזמן, שאתה מתחיל. שמותר לך לנהוג כמו טירון, ולקחת טווחי בטחון גדולים יותר, גם אם יש את מי שלא יבין. עם הזמן, המיומנות והבטחון יגדלו (בתקווה שהבטחון לא יגדל יותר מהמיומנות... וזה קורה לרובנו) ותוכל להרשות לעצמך תמרונים יותר מורכבים - אבל זה לוקח זמן.
קורס רכיבה מאד מומלץ (אחרי שסופסוף עשיתי אחד, אני יכולה להמליץ גם מנסיון, ולא רק בתיאוריה...).
 
ומוסיף

המראות לא נמצאות לקישוט. הן נותנות תמונת מצב מלאה בטווח הראיה שלהן. אתה רק צריך להיות מודע למגבלות, שהן בצדדים ומעט אחורה.

בגדול, אתה צריך להיות כל הזמן מעודכן במצב התנועה. ברוב המקרים, מספיק להשתמש במראות, בזיכרון ובשיקול הדעת, ואתה יכול לדעת אם מישהו עשוי לסכן אותך מהצד. ורק לפי הצורך להפנות מבט. זו מיומנות שמשתפרת עם הנסיון והופכת לאוטומטית. לעניות דעתי, זו טעות לסובב תמיד את הראש.

מחזק את האמירה לגבי הרפיית האחיזה בכידון בכביש משובש. עם זאת, במידה ויש בכביש חריץ של ממש, התרחק ממנו כמו ממוקש. זו סכנת חיים. הוא עלול "לאחוז" בגלגל, לנטרל את אפשרות ההיגוי ולגרום להתהפכות מיידית.

ברמזור נסה לזנק במהירות ולהתרחק משאר המכוניות. זה בהחלט אקט של הגנה עצמית. אם יש לך ספק, התעכב בכוונה, ותן למכונית הראשונה לצאת לפניך, כך שהיא לא תוכל לחתוך אותך, וצא בין הראשונה לשניה.
 

xfwind

New member
תלמד. לאט לאט את כל הבורות והמכשולים

הידועים בנתיב הנסיעה שלך ותחום המחיה שלך בכלל.
תלמד את סדר הרמזורים - לעיתים יקל עליך לקבל החלטה אם להתחיל להשתחל.
נסה לאבחן את סוגי הכביש - בעיקר בסיבוב ובככרות כי זה משפיע על איכות האחיזה ומהירות הפניה.
 

Kukukachu

New member
נסיון נסיון נסיון

אתה תבין שהכל זה נסיון. ככה"נ תכנס מתישהו לסיבוב ותבין שנכנסת מהר מידי או לאט מידי ופעם הבאה אתה תתכן.

בנוגע לחירוץ, פרוייד הוא כביש שבהתחלה הייתי נוסע בו על 60 קמ"ש ורק אחרי מספר פעמים הצלחתי להעלות את המהירות, עכשיו אני נוסע בו לפי הרצון והיכולת.
אתה מבין שהחירוץ לא באמת מפריע - אבל מנגד, כשיש חירוץ אגרסיבי שניתן לראות בעיקר בתקופות שיפוצים (ריבוד הכבישים שהיה לפני מספר חודשים) זה כבר סיפור אחר, פחד מוות ונסיעה איטית ושקולה...ממולץ!
רמזורים-אתה תבין עם הזמן והנסיון איפה יש רמזור איטי יותר ומהיר יותר, איפה משתלם להגיע לראש התור ואיפה אין צורך.
בנוגע לנהגים. בניגוד למרכז, שעכשיו אני פוקד אותו לא מעט, בחיפה יש סוג של התחשבות כלפי הרוכבים. ךא מעט פעמים פינו לי את הכביש, ואם לא, אתה רואה את ההבנה של נהג הפחית.
הוא רואה אותך והוא מתחשב בך - בניגוד למרכז. בת"א, אתה לא יותר מזבוב, צריך לזוז מהר לפני שזה מאחוריך או מצדדיך יחליט שאתה בנתיב שלו וידרוש את המקום שלך.

לסיכום, קח את הזמן. אתה תבין עם הזמן ועם הרכיבות את ההתנהגות באיזור שלך, איך לנהוג, מתי ואיפה...ושיהיו רק רכיבות טובות ובטוחות (אל תעשה שטויות ופוזות - זה לא שווה את השברים!!!)
 

אם פי 3

New member
זה נכון, אבל...

זה נכון שבאיזור חיפה יש הרבה שמתחשבים בדו"ג, אבל אני מעדיפה תמיד (למעט אם יצרתי קשר עין ברור עם הנהג), להניח שלא ראו אותי - ולנהוג (לרכוב) בהתאם.
גם אם מישהו זז בנתיב (תוך כדי תנועה, לא ברמזור, שאז זה מאד ברור שהוא מפנה לי דרך), לא תמיד אפשר לדעת אם הוא מפנה לי מקום, או סתם צף, ומה הוא יעשה אם עוד רגע, יהיה לו מכשול או היצרות של השוליים - האם לא יחזור למרכז הנתיב, בדיוק כשאני שם.
לכן העקיפה צריכה להיות זהירה ומהירה (או לוותר עליה, ולחכות להזדמנות טובה יותר).
ולא לשכוח לסמן "תודה".
 

Kukukachu

New member
מסכים...

אני ממש מסכים איתך, חושב שיחס גורר יחס. התודה הזה לאחר שנותנים לעקוף הוא יקר מפז.
מה שרציתי להגיד הוא שחיפאים, מסיבה כזו או אחרת, יותר מתחשבים.
אבל זה לא פותר את הרוכב מזהירות. יש לשים בכל שלב לצורת הנהיגה של הנהגים בכביש.
לצפות עקיפה, סטייה ושאר ירקות. צריך להבין שאם הרכב הנתיב השני מעט בעקבות רכב שלפניו, יש סיכוי טוב שזה יחליט לחתוך לנתיב השני שבמקרה הרוכב נמצא בו...וברור שהוא לא רואה אותו. ניסיון ותוך כדי זה זהירות. זאת הנוסחה
 

xfwind

New member
אני כבר הבנתי שהכל זה נסיון....

עד הגיל שהיכולות והחושים כבר לא מי יודע כמה...

 

xfwind

New member
המנע מנסיעה בגשם שמגיע עכשיו...

וצמצם בהתחלה נסיעות בשעות חשוכות.

(אני משתדל להמנע משניהם כל החיים - גשם ולילה...)

 
למעלה