שאלות של ילדים
אחד הדברים שאיבדתי - ואני מניח שכולנו - זאת התמימוּת. בתור מבוגרים אנחנו יודעים יותר ומבינים דברים שלא הבנו בתור ילדים ולא בטוח אם שזה דווקא דבר מבורך. הייתי שמח לשכוח 98 אחוזים ממה שאני יודע היום ולחזור לנקודת המבט של "שחור ולבן". יש שאלות שרק ילדים מסוגלים לשאול, מבלי שהם מבינים מה לא תקין באמירוֹת הישירות שלהם (באמת. מה לא תקין? למה אנחנו כל - כועסים עליהם, אם הם לא יודעים לנהוג בדיפלומטיוּת? חשבנו על זה פעם?) יש בדיחה, על ילד שניגש לסבתא שלו, שבאה לביקור, ושואל אותה: "סבתא. איך את חוזרת מכאן הביתה?" עונה לו סבתא: "באוטובוס". אז הוא שואל אותה: "אז למה אבא אמר שהשֵד יקח אותך?" אני זוכר, שפעם שאלנו סמכות בוגרת כלשהי, מדוע המציאו את הסיגריות. היא ענתה לנו: "כדי שאנשים יראו בסוף שזה שטויות וירצו להפסיק לעשן". אז הקשינו שוב: "כן. אבל אם זה שטויות, אז למה בכלל המציאו את הסיגריות מלכתחילה?" והיא בשלהּ. חזרה בדיוק על אותה תשובה. זאת הייתה נראית לנו תשובה מאוד מוזרה, שלא מסתדרת עם ההגיון הנורמלי. כמובן שהיום, בתור מבוגר בעל ניסיון, נדמה לי שאני כבר מצליח להבין את ההגיון שמאחורי התשובה הזאת. לפני לא הרבה זמן, כסטודנט שחנך תלמידים במסגרת פרוייקט פר"ח, סיפרתי לילד בבי"ס יסודי על הר האוורסט ועל אנשים שניסו להעפיל אליו. הוא לא הבין כאן משהו. "כן", שאל אותי. "אבל מה הבעייה? למה הם לא יכולים פשוט לנחות על הפסגה עם הליקופטר וזהו?" לקח לי כמה דקות להבין, שצריך להסביר לו מהבסיס בצורה ברורה, שלפעמים אנשים לוקחים על עצמם מרצון אתגרים מסוכנים רק לשם ההרפתקה עצמה. אבל בכלל לא בטוח שהסבר כזה היה מונע תהיוֹת נוספות מצידו. הנה עוד בדיחה לסיום, על ילד ששואל שאלות: ילד אחד שואל את אבא שלו: "תגיד, אבא. למה יש ברקים ורעמים?" עונה לו אבא: "בגלל שריבונו של עולם רואה שאנשים משקרים, עושים כל - מיני חטאים ומדברים לשון הרע אחד על השני. לכן הוא שולח אלינו ברקים ורעמים". אז הילד שואל: "אבל למה זה בדרך - כלל קורה בערב?" עונה לו אבא: "בגלל שבערב מדפיסים את כל העיתונים". אישית, נדמה לי שהדרך היחידה להתמודד עם זה היא לא להתעצבן על ילדים ששואלים שאלות "לא בַּמקום" או שאנחנו לא מבינים מאיפה הם בדיוק הקריצו אותן פתאום. צריך להבין, שלכל ילד יהיו שנים כאלה, שהוא ישאל שאלות על כל דבר כמעט ובל תפתיעה אותנו התנהגות זו. מה דעתכם על שירשור בנושא? כל אחד יתן רשימת שאלות שהילדים שלו שאלו, בעודם רכים בשנים, ואת התשובות שהוא נתן לו (גם אם מדובר ב"בלופים" יצירתיים ולא מעמיקים, שמטרתם באותו רגע הייתה שהילד "יירד" מאיתנו. לא נורא. מותר לנו).
אחד הדברים שאיבדתי - ואני מניח שכולנו - זאת התמימוּת. בתור מבוגרים אנחנו יודעים יותר ומבינים דברים שלא הבנו בתור ילדים ולא בטוח אם שזה דווקא דבר מבורך. הייתי שמח לשכוח 98 אחוזים ממה שאני יודע היום ולחזור לנקודת המבט של "שחור ולבן". יש שאלות שרק ילדים מסוגלים לשאול, מבלי שהם מבינים מה לא תקין באמירוֹת הישירות שלהם (באמת. מה לא תקין? למה אנחנו כל - כועסים עליהם, אם הם לא יודעים לנהוג בדיפלומטיוּת? חשבנו על זה פעם?) יש בדיחה, על ילד שניגש לסבתא שלו, שבאה לביקור, ושואל אותה: "סבתא. איך את חוזרת מכאן הביתה?" עונה לו סבתא: "באוטובוס". אז הוא שואל אותה: "אז למה אבא אמר שהשֵד יקח אותך?" אני זוכר, שפעם שאלנו סמכות בוגרת כלשהי, מדוע המציאו את הסיגריות. היא ענתה לנו: "כדי שאנשים יראו בסוף שזה שטויות וירצו להפסיק לעשן". אז הקשינו שוב: "כן. אבל אם זה שטויות, אז למה בכלל המציאו את הסיגריות מלכתחילה?" והיא בשלהּ. חזרה בדיוק על אותה תשובה. זאת הייתה נראית לנו תשובה מאוד מוזרה, שלא מסתדרת עם ההגיון הנורמלי. כמובן שהיום, בתור מבוגר בעל ניסיון, נדמה לי שאני כבר מצליח להבין את ההגיון שמאחורי התשובה הזאת. לפני לא הרבה זמן, כסטודנט שחנך תלמידים במסגרת פרוייקט פר"ח, סיפרתי לילד בבי"ס יסודי על הר האוורסט ועל אנשים שניסו להעפיל אליו. הוא לא הבין כאן משהו. "כן", שאל אותי. "אבל מה הבעייה? למה הם לא יכולים פשוט לנחות על הפסגה עם הליקופטר וזהו?" לקח לי כמה דקות להבין, שצריך להסביר לו מהבסיס בצורה ברורה, שלפעמים אנשים לוקחים על עצמם מרצון אתגרים מסוכנים רק לשם ההרפתקה עצמה. אבל בכלל לא בטוח שהסבר כזה היה מונע תהיוֹת נוספות מצידו. הנה עוד בדיחה לסיום, על ילד ששואל שאלות: ילד אחד שואל את אבא שלו: "תגיד, אבא. למה יש ברקים ורעמים?" עונה לו אבא: "בגלל שריבונו של עולם רואה שאנשים משקרים, עושים כל - מיני חטאים ומדברים לשון הרע אחד על השני. לכן הוא שולח אלינו ברקים ורעמים". אז הילד שואל: "אבל למה זה בדרך - כלל קורה בערב?" עונה לו אבא: "בגלל שבערב מדפיסים את כל העיתונים". אישית, נדמה לי שהדרך היחידה להתמודד עם זה היא לא להתעצבן על ילדים ששואלים שאלות "לא בַּמקום" או שאנחנו לא מבינים מאיפה הם בדיוק הקריצו אותן פתאום. צריך להבין, שלכל ילד יהיו שנים כאלה, שהוא ישאל שאלות על כל דבר כמעט ובל תפתיעה אותנו התנהגות זו. מה דעתכם על שירשור בנושא? כל אחד יתן רשימת שאלות שהילדים שלו שאלו, בעודם רכים בשנים, ואת התשובות שהוא נתן לו (גם אם מדובר ב"בלופים" יצירתיים ולא מעמיקים, שמטרתם באותו רגע הייתה שהילד "יירד" מאיתנו. לא נורא. מותר לנו).