שאלות של אמא מותשת
שלום לכולם ! אני חדשה כאן ואשמח להצטרף. יש לי ילדה מקסימה בת שנה ו - 10 חודשים. מאז ומתמיד היא בתנועה. נעה במהירות ממשחק למשחק, מעניין לעניין אחר, ממצה מהר מאוד. הבית שלנו נראה כמו מגרש משחקים אך כל הצעצועים כבר לא מעניינים... כל יום כשאני חוזרת מותשת מהעבודה, אני חייבת לצאת איתה לפארק / משחקייה / חוף הים וכו' כדי שהיא לא "תשתגע" בבית ואני בעיקבותיה... גם במגרש המשחקים קשה לי, כי היא כל הזמן רצה, מטפסת... ואני בדר"כ מתחננת לבעלי שיחזור מהעבודה (הוא עצמאי) מוקדם ויעזור (ואז הוא ממשיך לעבוד כשהיא נרדמת...). אנשים מספרים לי שהם מבלים עם ילדיהם שבאותו הגיל בבישול במטבח, למשל. ואני מרגישה שזה כל כך רחוק מאיתנו... בבקרים היא תמיד מתעוררת מוקדם מאוד, אני תמיד עייפה. האם זה נשמע לכם מוכר? האם מישהו יכול לעודד אותי? ועוד שאלה - היא אוהבת לצפות בטלוויזיה, אך לי זה גורם לייסורי מצפון. הייתי יכולה להישאר כל אחה"צ בבית ושהיא תצפה בטלוויזיה אבל יש לי רגשות אשם. מה דעתכם? תודה.
שלום לכולם ! אני חדשה כאן ואשמח להצטרף. יש לי ילדה מקסימה בת שנה ו - 10 חודשים. מאז ומתמיד היא בתנועה. נעה במהירות ממשחק למשחק, מעניין לעניין אחר, ממצה מהר מאוד. הבית שלנו נראה כמו מגרש משחקים אך כל הצעצועים כבר לא מעניינים... כל יום כשאני חוזרת מותשת מהעבודה, אני חייבת לצאת איתה לפארק / משחקייה / חוף הים וכו' כדי שהיא לא "תשתגע" בבית ואני בעיקבותיה... גם במגרש המשחקים קשה לי, כי היא כל הזמן רצה, מטפסת... ואני בדר"כ מתחננת לבעלי שיחזור מהעבודה (הוא עצמאי) מוקדם ויעזור (ואז הוא ממשיך לעבוד כשהיא נרדמת...). אנשים מספרים לי שהם מבלים עם ילדיהם שבאותו הגיל בבישול במטבח, למשל. ואני מרגישה שזה כל כך רחוק מאיתנו... בבקרים היא תמיד מתעוררת מוקדם מאוד, אני תמיד עייפה. האם זה נשמע לכם מוכר? האם מישהו יכול לעודד אותי? ועוד שאלה - היא אוהבת לצפות בטלוויזיה, אך לי זה גורם לייסורי מצפון. הייתי יכולה להישאר כל אחה"צ בבית ושהיא תצפה בטלוויזיה אבל יש לי רגשות אשם. מה דעתכם? תודה.