תודה. המאמר רובו ככולו עוסק במשמעות החדשה של המילה
ולא במשמעות של חכמים.
אני מוסיף כאן שני מקורות נוספים (קליין וכמדומני יסטרוב):
שׁרבט ᴵ to stretch, stiffen; to flog, whip.
— Pi. - שִׁרְבֵּט 1 he stretched, stiffened (an animal to give it an attractive appearance, so that he should be able to sell it more easily); 2 he pouted (his lips); 3 he flogged, whipped.
— Pu. - שֻׁרְבַּט 1 was stretched, was stiffened; 2 was flogged, was whipped.
— Nith. - נִשְׁתַּרְבֵּט (of s.m.). [Denominated from שַׁרְבִּיט.]
שׁרבט ᴵᴵ to scribble.
— Pi. - שִׁרְבֵּט he scribbled. [Of uncertain origin, possibly denominated from שַׁרְבִּיט.] Derivatives: שִׁרְבּוּט, מְשֻׁרְבָּט.
https://en.wikisource.org/wiki/A_Di...lmi,_and_the_Midrashic_Literature/שרבט_-_שרון
כאן המקום לתקן את מה שכתבתי בהודעה הראשונה שאין למילה מקור במילון ספיר. כשחיפשתי לא היה למילה זאת זכר וניסיתי בשלל צורות, אבל עכשיו בחיפוש נוסף מצאתי...:
מְשַׁרְבֵּט
[מְשַׁרְבֵּט]
1.[עח] מסַרטֵט קַווים וסימנים חַסרֵי מַשמָעוּת, מקשקש: הילד משַרבֵּט על הדף ציור לא מובן
2. [עח] כותב ברישול
3. [תמ] מזקיף, מסמר (שערות): אין משַרבְּטין את הבהמה (בבא מציעא ס
4. [תמ] מנַפֵּח, מגדיל: ומשַרבֵּט את השפתיים (כתובות סא
5. [עח] מלקה, מצליף: בעל העגלה משַרבֵּט את סוסו
