איסיים פרושים וצדוקים
האיסיים 1.מאמינים בהתבדלות- אינם מנסים לשנות את סביבתם. מעדיפים להתבודד בקהילה סגורה. לא קיימו מגע עם הציבור. קהילותיהם היו ממוקמות רחוק מהערים ה"מושחתות". לרוב במדבר יהודה. 2.אליטיסטים- קושי בהצטרפות, על מנת להצטרף לכת היה על המועמד לעבור תקופת מבחן שלשלוש שנים. היו קיצוניים בשמירת טוהר מידותיהם. לא התחתנו ואימצו ילדים על מנת לשמור על גודל קבוע של הקהילה (כ4000 נפש ברוב התקופות). 3.סגפנות-אוכל פשוט, חיים צנועים, צמצום בדיבור ושיחה. 4. שיתופיות- הרכוש הפרטי והממון היו מופקדים בקופה משותפת. אם היה נזקק מישהו לכסף (לטיפול רפואי למשל) היה ניתן לו מבוקשו מקופה משותפת. לבושם לא הוחלף אלא אם כן התבלה. היו מחליפים סחורות דרושות זה עם זה. לא קיימו מסחר לשם רווח. 5.מוסר ואמונה- האיסיים האמינו במלחמת הטוב הרע. בני האור בבני החושך. ראו עצמם, כמובן, כבני האור. האמינו שהכל נקבע מראש ושהם למעשה בעלי תפקיד היסטורי דתי. כאשר תגיע אחרית הימים והמלחמה הסופית והאחרונה של בני האור בבני החושך הם ייצגו את בני האור וישלטו בירושלים. למעשה ראו עצמם כעתודה מוסרית, הם הקבוצה שמחכה ומכינה עצמה בטוהר מידות ומוסר על מנת להיות הנקיים והמוסריים שישלטו בעולם. באחרית הימים יכונו תחת שלטונם צדק ואמת. הצדוקים אליטה דתית שלטונית 1.האמינו בתורה שבכתב- לא ראו עצמם מחוייבים לתורה שבעלפה. 2.בחירה חופשית- האדם קובע את גורלו במו ידיו, לטוב או לרע. 3.התנגדו למיסטיקה- לא האמינו התחיית המתים, באחרית הימים, ובמלאכים ושדים. 4. מעמד חברתי גבוה- מבין הצדוקים יצאו כהנים גדולים שרי צבא ונמנו עליהם רבים מעשירי הארץ. היו במוקדי כח ברוב תקופת החשמונאים (הסנהדרין, הכהונה) הורחקו מעמדות אלו בתקופת שלומציון המלכה. 5. תדמית שלילית- נתפסו על ידי אחרים ככוחניים וכמי שאינם מקפידים ביחסים שבין אדם לרעהו. הפרושים אבירי הקדושה והטהרה 1.מפיצי הדת (מסיונרים של בית שני)- ראו את משימתם בהפצת הדת והחזרת העם לאמונה שלמה . התנגדו להשפעות זרות (התיוונות)ולשלטון החילוני של בית חשמונאי. קראו לחזרה בתשובה ולהתרחקות מן הנוכרים. 2. אופוזיציה למלוכה- החל מתקופת יוחנן הוקנוס (שתמך בצדוקים) הטיפו כנגד דרכיהם הרעות של מלכי בית חשמונאי. לשיא הגיע העימות כאשר אלכסנדר ינאי בעזרת הצדוקים טבח בפרושים וניסה להעלימם. לקראת מותו הצטער על מעשיו וביקש מאשתו (שלומציון המלכה) לפייסם, והיא אכן החליםה את הצדוקים בפרושים בסנהדרין ובתפקידי מפתח אחרים. 3.תורה שבעל פה- לא תפסו את התורה כפשוטה ובזאת היו כמובן, חלוקים ומתנגדים חריפים לצדוקים. היו רוחנים (שוב, בניגוד לחומרנות והגשמיות של הצדוקים). האמינו באחרית הימים ובגזירת הגורל.
