שאלות פראדוקסליות

[הצופה.]

שאלות פראדוקסליות

80. האדם שואל כל חייו שאלות כמו "מה אני רוצה?" ועוד. השאלה שעולה היא האם האדם מסוגל בכלל טכנית לדעת תשובה לאיזה שאלה?
כדי לענות על השאלה הזו על האדם "לחפש" תשובה. השאלה היא איפה האדם מחפש? אם יש מאגר מידע, אזי אין סיבה שלא ימצא תשובה!!!
אבל אם החיפוש מתרחש במקום שאין בו מאגר מידע, למה שימצא תשובה?
השאלה הספציפית של "מה אני רוצה?" מתייחסת לזמן עתיד, ואיתה הבעייתיות של באיזה מאגר מידע אני מצפה למצוא את התשובה על משהו עתידי, והאם זה בכלל אפשרי? (למעשה אם אתה בטוח בתשובה החיפוש מתפוגג) מומלץ לקרוא כמה פעמים כדי להבין בכלל מה הבעיה!
ואז עולה השאלה ומה עם התשובות שאני מקבל? מה הערך שלהן? האם אני יכול להיות בטוח בתשובות? {זה כמו להריץ את הפקודה חפש במחשב בלי הארד דיסק, ולחכות לתשובה כל ימי חייך}
ואולי מתברר שהחיפוש אחר המופלא הוא המופלא בעצמו????

 

[ינוקא1]

החיפוש אחר המופלא הוא המופלא בעצמו

לגבי השאלה "מה אני רוצה ?" וכדומה -
מאגר המידע נמצא בתוך גופך.
זה מה שניסיתי לכתוב בתגובה סמוכה.
אתה צריך להפנות את השאלה לגופך.
גופך יענה בדרך שלו - באמצעות תחושות וכדומה.

אך אין שום צורך שתבין מילולית את התשובה

מהרגע ששאלת את השאלה , גופך כבר "עובד על זה" - בדרכו שלו.
ולכן אז צריך לשחרר , ולא לנסות להבין.
(אם כי זה בסדר לשאול מידי פעם את אותה השאלה).

וככל שאתה בעל "עוצמה" רבה יותר , כבר יזומנו לחייך פיסות המידע שיעזרו לך לענות על הדברים גם במודע.

 

[הצופה.]

הגוף ענה לך פעם?

חמש שנים עשיתי מדיטציה בשיטת ה citing של הדרך הרביעית כולל התבוננות וסריקה
סרטן בריאות קיבלתי וגם במוח זה מהמדיטציה? תשובה של הגוף למדיטציה?
אולי לא דיברתי נכון עם הגוף והוא הבין משהוא אחר?

 

[ינוקא1]

הגוף ענה לי תמיד - בדרכו.

אין לי מושג ממה קיבלת מה שקיבלת , ואין לי מושג מה עשית.
אני יכול לדבר על עצמי ובשם עצמי בלבד.

בכל אופן אל הגוף צריך לבוא עם הרבה ענווה.
אולי לא הדגשתי מספיק בתגובה הקודמת את זה שאחרי ששואלים את הגוף שאלה , צריך לשחרר (

) , ולדעת שיותר זה לא בידינו.

יתכן שבקשתינו תיענה ,יתכן ולא , יתכן שהדברים יתוזמנו באופן שונה לגמרי ממה שציפינו.
אבל הגוף תמיד עונה - דרך כל מיני תחושות.
אין צורך להבין אותן , ועדיף גם לא להבין אותן.
רק להיות מודע להן - ולשחרר.

 

[ינוקא1]

נ.ב.

גם בודהה וגם גורדייף מתו בסוף ממשהו.

יתכן והתשובה היא "הגיע הזמן לסיים" - גם זו אופציה מובנית בתוך הגוף.

החוכמה היא יותר הקטע של ה"לשחרר" מאשר הקטע של השאלות.

 

[ינוקא1]

נ.ב. 2

ואם תשאל -

אם צריך "לשחרר" , וממילא אין לנו יכולת להחליט על כלום , אז למה מבקשים \ שואלים ?

אז התשובה היא שזה עובד כמו במס הכנסה :
אולי מגיע לך החזר , ואולי לא מגיע לך החזר.
אבל אם לא תגיש בקשה , בטוח לא תקבל !