שאלות לקהל הרחב:

[galahead]

שאלות לקהל הרחב:

1) מה ההשראה שלך? 2) מה מעביר אותך מרעיון לביצוע? מוזמן לענות לא רק מי שחוטא בכתיבה, אבל מה שכן, העונה חייב לפחות לחטוא בחשיבה... ד"א, אנא ענו תשובות קצרות יחסית (כן, יש לי מטרה מסויימת בכך. זה לא מפני שאני מתעצל לקרוא הודעות ארוכות. לפחות, זה לא רק בגלל זה...) בתודה מראש

 

[המוזרה]

טוב, אז ככה

ההשראה - דברים קטנים. למשל איש זקן שמחייך לילדה או אומר משהו, סצנה מעצבנת של צעיר שמתחצף לאדם אחר באוטובוס, מעין דברים קטנים של יום-יום שאני לפתע מקשיבה להם ומחפשת אותם (למה פתאום אני מקשיבה אני לא יודעת) זה גם יכול להיות פרצוף מעניין של איש בבית קפה. כל אלה יכולים לגרום לי להתחיל לרקום סיפור. הביצוע - כמעט תמיד אני מתחילה לכתוב. אם הסיפור זורם לי, הוא גם מסתיים. אני לא נלחמת איתו. אם הוא נתקע באמצע, כנראה שלא היה צריך להיכתב מלכתחילה. מקווה שעניתי לך

 

[ציפי ג]

לחץ

זה הדבר היחיד שמעביר אותי מרעיון לביצוע. אני יכולה להדעת שעלילכתוב סיכומים של 30 עמודים, תוך 45 יום, ועד יום לפני אני לא אשב ואכתוב אותם. אני חושבת עליהם, אני ובנה אותם, אבל אני לא אשב לעבוד. הייתי עשוי לסבור שזה רק בנוגע לעבודה, ולא היא. גם למשל נקיון לפסח הוא דבר שנמצא בגדר רעיון מרתק כבר די הרבה זמן, אבל הביצוע יגיע להערכתי בערך שבוע לפני החג. או מעבר דירה, או כל דבר אחר. חוץ מקריאה, והתמכרות לאינטרנט. לזה יש לי תמיד רצוןלגשת בלי שום לחצים מיותרים.

 

[עופר ב.ה]

Join the club! ../images/Emo6.gif

אוי, אני שונא את התכונה הארורה הזו (במקרה שלי עבודות לאוניברסיטה), אבל כנראה שהיא משותפת לרבים וטובים (ורעים).

 

[פיסטוק בריבוע]

מעניין

את מתכוונת לפרסם ספר ? או שבעיקר עיסוקך הוא בסיפורים קצרים ?

 

[המוזרה]

במגירה יש גם מזה וגם מזה

 

[2_be]

התשובה שלי...

מה שמעביר אותי מרעיון לביצוע זה לחץ או תלות באדם אחר (כאשר אני עושה עבודה משותפת עם מישהו אני יעבור לביצוע יותר מהר על מנת שהוא לא יפגע...) ואם כבר מדברים על לחץ-כמו שבטח שמתם לב חזרתי לפעילות בפורום אחרי התקופה בה הייתי בלחץ המבחנים...

 

[ציפי ג]

לכל הסטודנטים

איך היה? וברוכה השבה.

 

[2_be]

עוד נראה איך היה..אבל תודה ../images/Emo9.gif

 

[man in heaven]

2 תשובות קצרות

א. ההשראה יכולה לבוא מכל דבר שאני רואה או שומע. בעיקר אם זה משהו שמעורר רגש פגיע, כמו לראות משהו מרגש/מזעזע/אירוני וכל דבר קיצוני כלשהו... ב. אחרי שיש השראה, יכול לקחת זמן רב עד הביצוע, שכן צריך את הניצוץ שיגרום לי לכתוב על הנושא. למשל, אם אני חושב על יחסים בין בני-אדם, ויש לי כמה שורות בראש, אז שאר השיר יבוא לי אחרי שיקרה לי משהו מוזר/מרגש/מצחיק עם אחד מהחברים שלי, וכך ייקבע האופי של השיר והנושא הספציפי שלו!

 

[אלת הירח]

זה שונה אצלי בכתיבה יוצרת ובכתיבה

אחרת, אקדמית למשל. בכתיבה אקדמית, ההשראה יכולה לבוא מכל מיני מקורות - משהו שמישהו אמר בכיתה, משהו שקראתי, חיבור בין שני דברים ממקורות שונים לגמרי וכו´. הביצוע יבוא בלילה לפני שצריך להגיש, כמה שאני משתדלת לפעמים לא לעשות את זה. בכתיבה יצירתית, ההשראה יכולה להיות דברים שקרו לפני שנים ופתאום עולים בחזרה, רגש מסוים, שבריר דיאלוג שקלטתי וכו´. הביצוע יתרחש כשהסיפור מנדנד, כמו ילד קטן, מתחיל למשוך בשרוול שוב ושוב ואומר "תכתבי אותי! תכתבי אותי כבר! עכשיו!" ואז אני אעזוב כל מה שאני עושה ואעשה את זה, לפני שהוא יעלם.

 

[fluppster]

תשובות......

1. אני בדר"כ מקבלת השראה ממצבים רחבים, ולא מסיטואציות מקריות. כלומר, אני בדר"כ כותבת ע"פ הרגשות שלי, או על פי פנטזיות מסוימות שלי, או מחשבות שעוברות לי בראש, וכנראה בגלל זה הכתיבה שלי תמיד יוצאת כל כך קיטשית...

2. לפני שאני מתחילה לכתוב סיפור, אני חושבת עליו המון זמן, ומתכננת אותו לפרטי פרטים. רק אז, אני מתיישבת ליד המקלדת, וכותבת. בשלב הזה הכתיבה כבר זורמת בחופשיות, כי הסיפור כבר מתוכנן לי בראש.

חן בלק

 

[פראזניק]

א. וב.

א. כשנחה עלי הרוח (בד"כ פתאום, בלא שום קשר לכלום), הענינים מתחילים לרוץ. ב. כשיש לי התחלה טובה, אני מתחיל מיד לכתוב. קצר אה? (חשיבה, יש כאן?))

 

[Boojie]

אפשר גם?

אני לא צצה הרבה בפורום הזה, אבל אם כבר אני פה... ההשראה שלי באה תמיד מאיזשהו קצר פתאומי במוח שמחבר לי דברים בצורה מפתיעה. אין לי מושג מה גורם לקצרים האלה, אין לי מושג למה זה קורה ככה, אבל זה תמיד (או כמעט תמיד) עובד באותה צורה. פתאום דברים מתחברים לי במוח בצורה לא צפויה ואני אומרת לעצמי "או, על זה אני צריכה לכתוב משהו". הרבה פעמים הרעיונות שלי באים מחלומות. לגבי מה גורם לי לכתוב? בדרך כלל פשוט הרעיון כל כך חזק ומנג´ס שאני חייבת לכתוב. לפעמים זה כי אני מתה לשתף בו אנשים אחרים. ולפעמים באמת אין לי חשק לכתוב (אפילו אם הרעיון ממש מוצא חן בעיני) ואז אני דוחה ודוחה את זה עד שבסוף אני מוצאת את ההזדמנות להכריח את עצמי לכתוב את זה סוף סוף (או לא...)

יחסית אלי, זו תשובה קצרה. זו תשובה מספיק קצרה למטרות שלך? זה לצורך עבודה סמינריונית או משהו?

 

[galahead]

תודה (ותודה גם לכולם)

האמת שאין לי ממש מושג מה זה מספיק קצרה, פשוט אני לא צריך שאנשים יפרטו לי את הפרופיל הפסיכולוגי המלא של סיגנון ותהליך הכתיבה. אני מחפש את התשובה/תשובות היותר אינטואיטיביות לשאלות. ועל כן, תודה רבה לך. המממ... זה לא בדיוק עבודה סמינריונית, כי אחרי הכול אין הרבה עיסוק בתחום הזה במדעים מדוייקים... אבל זה לצורך משהו אחר שאני מנסה לעשות (לא, אין לי בלוק כותבים...לפחות בינתיים). בכל אופן תודה (פעם שלישית גלידה, לא? )

 

[מכשפת ים]

במטאפוריות ../images/Emo151.gif

המחשבות זורמות להן בנתיבן השלו, כשלפתע צץ לו סכר מאי-שם וחוסם להן את הזרימה. גועשים המים. דוחקים בסכר חסר האונים הנאלץ להכנע. ואז.. פורצים אותו ללא רחמים. ************************* אני מקווה שהבנתם אותי..