שאלות חדשות, אנא עזרו לי

RonenYi

New member
שאלות חדשות, אנא עזרו לי

קודם כול, כמה הבהרות: 1. האקדמיה אינה מאשרת "תו" ו"וו" לציון העיצורים, אלא רק תי"ו ו-וי"ו, כדי להבדילם מ"תו" (של מוזיקה) ו"וו" (לתלייה). אני מציין זאת כי נטען אחרת באחד השרשורים האחרונים. 2. "קוֹרֵאת", "חוֹטֵאת", "נוֹשֵׂאת" וכד': ניתן גם "קוֹרְאָה", "חוֹטְאָה", "נוֹשְׂאָה" וכד'. אני מציין זאת כי נטען אחרת באחד השרשורים האחרונים. כול שם בגזרת נל"א יכול לנטות גם ע"פ הצורה השנייה. שני הכללים לעיל אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית, לי באופן אישי. ועכשיו, לשאלותיי - 1. זה נכון לומר "מחיר קטן"? 2. "זֶה": נדמה שזו עוד מילה שההטעמה אינה אמורה לחול בה, אבל ע"פ ניקודה היא מוטעמת (הבהרה פתוחה-מוטעמת). זאת בניגוד ל"אשר", "את" "של" וכיוצ"ב. אנא הסבירו. 3. "אֶל" (סגול), בניגוד ל"שֶׁל" (סגול), אינה שומרת את תנועתה הקצרה בנטייה: "אֵלַי", "אֵלֶיךּ", "אֲלֵיכֶם" וכד' (בניגוד ל"שֶׁלּו", "שֶׁלְּךּ"...). מדוע? באילו עוד מקרים זה נכון? תודה רבה!
 

koryeh

New member
שלום

בנוגע ל-אל ו-של: אל מאבדת את הסגול כי בהטיותיה ההברה הראשונה נפתחת וזה גורם לאל"ף לקבל תנועה גדולה במקרים של שתי הברות ולהחטף במקרים של שלוש. לשל לעומת זאת יש דגש בלמ"ד (חוץ מבצורה המקורית) ולכן התנועה נשמרת סגורה ולכן גם הסגול. בנוגע למחיר קטן: נשמע לי דיי מוזר להדביק למחיר תואר קטן אבל עם זאת אני לא מוצא בזה בעייה. קוראה וחוטאה עד כמה שידוע לי הן הטיות בהגייה משנאית (כמו כן לרפאות וכדו') שבוטלו בעברית החדשה.
 

gershon17

New member
It's a small price to pay?

נראה לי "זה מחיר זעיק" מתאים יותר מאשר "זה מחיר קטן".
 

or99

New member
מה זה "בוטלו"?

למי יש הרשות לבטל? אפילו סמכות האקדמיה ללשון העברית נתונה לוויכוח, ובמקרה זה אפילו היא, לדברי רונן, לא פסלה.
 

koryeh

New member
עברית של המשנה

העברית של המשנה הייתה פשוט שונה בכללי הדקדוק מהעברית של היום, אז נל"א נל"י\ה היו גזרות שמתחלפות ובעברית החדשה נתנו חוקים לכל אחת מהגזרות האלו. אם בבגרות בלשון תכתוב קוראה יפסלו לך את התשובה בגלל שהמבחן הוא על עברית חדשה, לכן כל עוד שאתה מדבר בעברית החדשה אתה צריך להגיד קוראת וחוטאת.
 

koryeh

New member
המשך

יכול להיות שמה שאמרתי תקף רק על שם פועל (+ל) של נל"א כמו לרפאות שאי אפשר להגיד אבל קוראה וחוטאה אולי אפשר להגיד כי הן צורות בינוניות ולכן אפשר לעשות אותן נקבה בשתי הדרכים (כמו נחמדה ונחמדת). בנוסף ידוע שגם צריך לומר רופאה למשל. יכול להיות שכאשר מתכוונים לשם עצם (או תואר) אפשר להגיד בשתי הדרכים וכאשר מתכוונים לפועל צריך להגיד חוטאת וקוראת.
 

or99

New member
אז הנה...

אתה רואה שלא נתנו חוקים בעניין זה. הצורה קוראה כשרה גם לפי האקדמיה ללשון העברית וגם לפי הרחוב. ואי אפשר בלי: אני את הבגרות שלי כבר עשיתי...
 
ביאליק, מי יגלה עפר מעיניך, נכשלת

למה כתבת "היא יושבה לחלון וסורקה שערה". מי שפוסל רבדים של השפה, אשם ברדידותה של העברית המודרנית.
 

RonenYi

New member
וזו אחת הסיבות

וזו אחת הסיבות מדוע אני מתנגד מאוד להצעת הרפורמה בדקדוק העברי. מלבד ההיגיון הטמון בחובו של הדקדוק, יש בו עומק ויופי. ישנם המון היבטים אחרים בשפה שדורשים דיון, לפני שירחיקו לכת בהצעה מגוחכת. פניתי כמה פעמים לאקדמיה בעניין זה, ותמיד התשובה הייתה זהה: "ההצעה לא עלתה לדיון, ולא ברור אם בכלל תעלה", שזה מנחם אותי, אני מודה.
 

uriozmor

New member
אהם, כבר לא דודה

תתפלא, אבל ההיגיון בדקדוק טמון היטב, אולי היטב מדי, כי לא תמיד תמצא אותו שם. חוץ מזה אם אתה מדבר על ההצעה לשנות את שיטת הניקוד - מדובר בהצעה שאינה נוגעת לדקדוק דווקא אלא לשיטת הסימון (של התנועות). באחד הגיליונות הקרובים של כתב העת "לשוננו לעם" יתפרסמו המאמר של ד"ר מרדכי מישור מהאקדמיה, שהעלה את כל העסק לדיון, וכמה מאמרי תגובה. בין שנסכים להצעה ובין שלא, הדיון סביבה מעניין ומפרה.
 

RonenYi

New member
אני מנוי לגיליון

ואני מצפה לקרוא זאת, ואת התגובות. לא משנה איך נכנה זאת, זו עדיין פגיעה בעומקה. לדעתי הצנועה. לפעמים יש חשיבות בין מתן קמץ לעומת פתח ולהפך. וגם אתה בעצמך הודית שההיגיון טמון היטב ולא תמיד אנו רואים אותו. דווקא בגלל זה, אל לנו לחשוב שיש טעם בפישוט כזה, כי הסיבה מאחורי צורות הסימון הוא לא תמיד גלוי לנו. יש בעברית המון דברים שלכאורה יש לבחון אותם קודם כל, לפני שיעסקו בניסוחים מהפכניים כאלו ואחרים. למשל, לבטל את "גָּוֵן", לטובת הצורה השגורה "גָּוָן". ואין לראות בדוגמה זו את המלצתי לעשות זאת, כי אני בעברית, נחשב שמרן.
 

uriozmor

New member
רונן

אני מבטיח לך שהדברים אינם מושמעים מפי פוחחים הממהרים לשנות ולהפוך. נדבר אחרי שיצא הגיליון ותוכל לקרוא את טיעוניהם של כל הצדדים.
 

RonenYi

New member
זו השאלה בעצם

מדוע באחד מתקבל דגש בנטייה, ובשני לא? ע"פ 'אבן-שושן', 'קטן' פירושו גם 'דל בערכו'. האם לכן 'מחיר קטן' יכול להיחשב קביל? 'קוראה' ו'חוטאה' הן צורות נכונות, ולמרות שב'עברית החדשה' נעשה בהן פחות שימוש בלשון הדיבור. תודה לכולכם על העזרה
 

koryeh

New member
מדוע באחד מתקבל דגש ובשני לא- תשובה

מתקבל דגש במילת היחס של בגלל שהיא באה מצירוף אותיות השימוש שֶ ו- לְ בגלל שאחרי אות השימוש שֶ מגיע דגש יש דגש בלמ"ד בהטיות של של (חח). ודרך אגב אור - גם אני את הבגרות שלי כבר עשיתי (אמנם לפני שנה אבל כבר עשיתי..)
 

koryeh

New member
זה

מזה שהיא מנוקדת בסגול ולא בצירי (שמעיד על סמיכות) תלמד שהיא מוטעמת והיא לא נסמכת.
 
אין סיבה לראות אותה כנסמכת

היא לא מילת יחס או מילת קישור. היא עצמאית. יכולה להיות נושא המשפט (זה מחשב) היא יכולה לבוא בסוף המשפט: קניתי את המחשב הזה. אין סיבה להקיש ממילות יחס אליה (והתגובה היא כמובן לשואל השאלה ולא למגיב)
 
למעלה