עינב, שלום
אני לא בטוחה אם המידע כבר קיים בקישורים אז מה שבטוח אציף אותך קצת: ראשית, לגבי שאלת ה"כמה שיעורים", זה מאד תלוי במהירות הלמידה האישית שלך (דבר שלא ניתן לחזות), בענף שבו תבחרי ללמוד (אינגליש / ווסטרן והסבר קצר בהמשך), בקשר שלך עם המדריך ועוד.
תכל'ס, האופציות לרכיבה על סוסים (בטווח הארוך) הן : א. להמשיך לרכב בשיעורים, עם מדריך, ולהתקדם. זאת האופציה הנפוצה ביותר - בעיקר כי יש המון מה ללמוד, והשיעורים מאפשרים לך להתנסות בדברים יותר מתקדמים מאשר, נניח, בטיולים, ואת רוכבת על סוסי בית ספר עם תמיכה שוטפת של מדריך. ב. לצאת לטיולי רכיבה בחוות טיולים - נחמד ומאוורר את הראש, אבל בדרך כלל (יש יוצאי דופן!) מסתכם בהליכה נינוחה בנוף. לעיתים קרובות מי שנדבק בחיידק הרכיבה לא מסתפק בטיולים ומחפש עוד אתגרים. ישנם גם אתגרים בטיולים, אבל את רובם את לא ממש חווה כשאת מגיעה לחווה באופן חד פעמי לרכב על סוס שאת לא מכירה. ג. לקנות סוס משלך ולהמשיך לרכב - דורש בדרך כלל רמה די טובה ברכיבה ובידע על סוסים, שלוקח שנים להגיע אליה. כמו כן, יש עלויות מאד גבוהות.
אז מה עכשיו? הכי טוב לקחת שיעור נסיון בחווה הקרובה למקום מגורייך, להתרשם - ואם זה הולך, מוצא חן - להמשיך בשיעורים. קחי בחשבון ששיעור ראשון יתכן ויהיה קצת קשה, וזה בסדר גמור. כנ"ל לגבי עוד כמה שיעורים אחריו...
את צריכה להחליט באיזה סגנון את רוצה להתנסות - ישנם שני זרמים מרכזיים לרכיבה הספורטיבית. הזרם האחד - "אינגליש" בשפת העם, או "רכיבה ספורטיבית / קלאסית / אולימפית" בלשון הפלצנות (סליחה). זרם זה הוא אכן הקלאסי יותר ברכיבה, מקורו באירופה והוא מתבטא בצורת ישיבה מסויימת, ציוד מתאים וכו'. התחומים אותם לומדים בזרם זה (אחרי הבסיס לרכיבה) הם קפיצות ראווה (מכשולים) ודראסז' (רכיבה אומנותית - מקצי שליטה ועבודה הרמונית עם הסוס). הזרם השני - ווסטרן בלשון העם, "רכיבה מערבית", הוא סגנון שפותח ע"י הבוקרים במערב הפרוע, על מנת לתמוך בעבודת הבקר ובשהות הארוכה על גב הסוס. אם יצא לך לעשות טיול ארוך באוכף אינגליש ובאוכף ווסטרן, ודאי תביני מיד למה. ברכיבת ווסטרן - שוב, אחרי לימוד הבסיס - מתמחים במספר מקצי רכיבה ספורטיבית שמגיעים בעיקר מעולם התוכן של המערב הפרוע - מכשולי שדה, עבודה עם בקר, מקצים של סיבולת והתמודדות עם תרגילים מתקדמים של הסוס והרוכב, ומקצי שליטה הדומים במובנים מסויימים לדראסז' האנגלי. רבות נאמר לכאן ולכאן, מנסיוני האישי בדרך כלל כל אחד יטען שהזרם שלו יותר טוב, ולכן אני יכולה לומר לך בלב שקט שאינגליש יותר טוב
בכל מקרה, כשאת הולכת לחווה, תקפידי על כך שהסוסים לא נראים מסכנים וירודים מדי (רזים באופן קיצוני וכו'. יכול להיות שיהיו סוסים שנראים לא משהו, אבל אם כל המקום משדר הזנחה / התעללות - להתרחק כמו מאש). אל תלכי לרכב בשום חווה שתאפשר לך לעלות בלי קסדה על סוס כשאין לך נסיון. אני אישית נגד רכיבה ללא קסדה גם כשיש נסיון, אבל בואי נסכים שבלי נסיון זה ברור שזו רשלנות. אל תלכי לחווה שבה המדריכים לא מוסמכים (אפשר לדרוש מבעל החווה לראות תעודות). אם את מרגישה שאת לא מסתדרת עם המדריך - תבקשי לעבור למדריך אחר. אם את מרגישה פחד מהרכיבה - תגידי את זה. והכי חשוב - אל תשכחי אף פעם שחווה זו לא חתונה קתולית, ומדריך גם, ואם לא טוב לך איפשהו, או עם מדריך כלשהו, פשוט תמצאי מקום שבו כן תרגישי בנוח. שיהיה לך המון בהצלחה והמון בכיף. אני בטוחה שתהני שחבל"ז. מקווה שהחפירה תועיל לך במשהו.