שאלות בתחביר

[streetball]

תודה רבה לך על תשובתיך

אך אני חושב שפסוקית הנשוא במשפט המורכב שהצגתי בשאלה 9 אינה משפט מחובר כי אם משפט כולל בעל נשוא כולל(ומושא כולל) מכיוון שלא שמו פסיק לפי ו' החיבור. לדעתי הדבר מרמז על עובדת היות הנשוא כולל. במשפט שנתתי, : "אני איני מסכים עם דבריה"- נעניתי שהוא משפט שמני ויש לסמן "איני" כאוגד, אך לפי הדרך בה אתה נתחת הרי זה משפט פועלי? האם, לדעתך, תתקבלנה שתי הצורות? בתודה מראש, דניאל

 

[אישל חורף]

ושוב לגבי משפט 9

עפ"י כללי הכתיב, לא חייבים לשים שם פסיק - משום שזהו משפט קצר יחסית. בכל מקרה, כפי שציינתי מקודם, בגלל ששני הנשואים (שאתה רוצה לומר עליהם שהם חלק כולל) הם נשואים המציינים פעולה לכל דבר, כלומר יש פה גלגול של שני משפטים, לכן בשום אופן אי אפשר להתייחס אליהם בתור חלק כולל - אלא משפט מחובר בלבד! לגבי "אני איני מסכים עם דבריה" - זהו לא משפט פעלי אלא שמני לכל הדעות, גם לנשוא שמני יכול להיות מושא - עם הוא מציין במקורו פעולה, ו"איני" לא מנותח במשפט - לדעתי אי אפשר להתייחס אליו כאוגד.

 

[streetball]

מדוע בחרת להתייחס למשפט:

אני לא מסכים כפועלי ואילו למספט: "אני איני מסכים" כשמני. הרי זה בגלל ה"איני" שהחליף את "לא" ולכן, לדעתי, אי אפשר שלא לנתח את : "איני" שהוא מה שהופך את המשפט לשמני מפועלי-ויש לסמן אותו כאוגד. מדוע אינך חושב כך? שאלות נוספות: 1. במקרה של רעידת אדמה........ "במקרה של רעידת"-תאור תנאי, אך האם לסמן "רעידת" כלוואי של: "במקרה"? 2. במשפט מורכב עם פסוקית נושא של : "מי ש". במשפט העיקרי לסמן את : "מי" כנושא או שמא לסמן את הפועל כ"נושא+נשוא". דוג': מי שהלך כאן יזכה בפרס. מי=נושא? או הלך=נשוא+נושא(במשפט העיקרי). 3. נושא שדיברנו עליו כבר- פעלי השפעה ורצון+שם פועל-לפי חילק מהספרים שם הפועל מנותח כמושא ולפי אחרים-כחלק מנשו"מ. מה דעתכם ומה, לדעתכם, מעדיפים בבגרות? דוג': הילד רוצה ללכת, הילד מקווה-לישון ניתן לומר: מקווה שישן ורוצה שילך. תודה מראש לכולכם!!!, דניאל

 

[אישל חורף]

אני חושב ששני המשפטים שמניים

"אני מסכים" = "אני לא מסכים" = "אני איני מסכים" = "איני מסכים" - כולם שמניים, בראשון ובאחרון - "אני"/"איני" = נושא, בשניים האחרים "לא"/"איני" - לא מנותח. אין כאן פעולה במשפט, הבינוני מתפקד כשם עצם. 1. "במקרה של רעידת אדמה" - כולו תיאור תנאי, "רעידת אדמה" - לוואי בתוך התיאור. 2. "מי שהלך כאן יזכה בפרס" - משפט מורכב, "מי" נושא, "הלך" נשוא - והעיקרי הוא "יזכה בפרס" - והוא חסר נושא! 3. אם אתה יכול להמיר את שם הפועל ב"את" + שם פעולה - זהו נשוא + מושא ישיר, אם ההמרה היא במילת יחס אחרת + שם פעולה - נשוא + מושא עקיף. אם אי אפשר להמיר - זהו נשוא מורחב: הילד רוצה את ההליכה (אפילו אם זה לא נשמע טוב-זה משפט תקין) נשוא+מ.י. הילד מקווה את השינה - לא תקין - נשוא מורחב

 

[Yuvalenko]

חבר'ה, מה יש לכם??... ../images/Emo26.gif

מסכים זה פועל לכל דבר! "אני מסכים..." חייב להיות משפט פועלי, לא משנה מה. המצב היחיד בו משפט כזה יכול להיות שימני, הוא שהפועל בבינוני מיוחס כשם עצם. כמו למשל - דוד שלי שומר בבית הספר. (כמובן שניתן גם לנתח זאת כמשפט פועלי- אך שוב, משפט שימני אך ורק כשהנשוא אינו פועל)

 

[Yuvalenko]

הערה/הארה חשובה!! -

הדרך הטובה ביותר לדעת אם המשפט הוא שימני או לא, היא להוסיף אוגד "הוא/היא/הם/הן" : דוד שלי הוא שומר בבית הספר - אפשרי, לא משנה את משמעות המשפט. לעומת זאת: דוד שלי הוא מסכים לשמור בבית הספר - משפט שגוי וחסר הגיון.

 

[אישל חורף]

לא תמיד...

מה אתה עושה במקרה שהנושא הוא "אני"? "אני הוא שומר בבית הספר"? לא נראה לי, ועדיין זה נושא שמני... בתיכון מלמדים את השיטה הזו, כי לרוב זה עובד. אבל יש הרבה יוצאים מן הכלל, מה שבאמת צריך לעשות זה לבדוק האם הבינוני משקף פעולה שמתרחשת או לא. "מסכים" משקף מצב בו אתה נמצא, הוא אמנם גלגול של משפט פעלי, אבל אין פה שום פעולה - זהו משפט שמני לחלוטין.

 

[streetball]

אני עדיין חושב

ש"אני מסכים"-משפט פועלי ואני איני מסכים-משפט שמני איני=אוגד לדעתי זה בסדר לכתוב כך. "במקרה של רעידת אדמה"-לא הבנתי תשובתך, ברור שהכל הוא תאור תנאי אך האם לסמן: "של רעידת"-לוואי צרוף יחס, אדמה-לוואי סומך או לסמן רק את "אדמה"-לוואי סומך, ולא לסמן את : "של רעידת" כלוואי?

 

[אישל חורף]

תראה

לדעתי, אתה צריך לסמן את כל "במקרה של רעידת אדמה" כתיאור תנאי, בתוכו - "של רעידת אדמה" - לוואי צירוף יחס, ובתוכו - "אדמה" - לוואי סומך

 

[Yuvalenko]

שוב - לא משנה הדרך (אני מודה שזו

דרך קלה להשגת המטרה ואינה תמיד שמישה) אך זה לא משנה את העובדה ש"אני מסכים" זה משפט פועלי לכל דבר. תראה, ככה לימדו אותי. אולי אם יש מחלוקת כדאי לפנות למומחי הפורום שיביעו כאן דעה מקצועית! בכל אופן, לטעמי, בכל מצב בו הפועל הבינוני אינו נחשב לשם עצם (ר"ל לא תמצא אותו במילון בשם בפני עצמו) זה חייב להיות משפט פועלי.