שאלות בתחביר

streetball

New member
שאלות בתחביר

יש לי כמה שאלות בתחביר שאשמח אם תוכלו לענות לי עליהם, ובלבד אם לא תהא זאת טרחה: 1.הילד מעוניין ללכת. האם שם הפועל הוא חלק מנשו"מ או שמא מושא?(פעלי רצו, ציווי,השפעה וכדומה אמורים לגרור שם פועל כמושא, אך כן זה נראה נשו"מ. 2.האם יש תנאי בטל במשפט פשוט, או שמא רק במשפט מורכב כפסוקית תנאי. המשפט הבא יהיה תקני:"אילולא האוכל היינו רעבים כעת". 3. לרוב אנו צופים בטלויזיה, האום "לרוב" הוא תאוד תדירות? פעמים רבות מתקיימת בעיה בניתוח תאורי תדירות כאופן, האם בבגרות גמישים בנושא הזה? האם כל תאוד תדירות ניתן יהיה לסמן כתאור אופן?ובכלל עד כמה גמישים בניתוחים התחביריים בבגרות? 4.אנשים רבים עסוקים כל כך בקניית מציאות ובצבירת רכוש, עד שאינם מתפנים כלל וכלל להנות מהרכישה. כמה שאלות מאוד מציקות באשר למשפט: כל כך-האם לנתח ביחד כתאור אופן? עד ש-האם צרוף שעבוד של פסוקית אופן? כלל וכלל-האם זה כולל איכשהו? איך מנתחים את זה? ביחד? אינם מתפנים-האם זה-"אינם" נושא+אוגד, מתפנים-נשוא? או שמא זה משפט פועלי בכלל? קשה מאוד להבחין כאן לא? אשמח לנימוקים.(והאם זאת פסוקית אופן). 6. מורתי אמרה שבפסוקית מצב זמן הנשוא בפסוקית וזמן הנשוא במשפט העיקרי שונה(או שהפסוקית היא משפט שמני), מדוע הדבר מסתמן כלא נכון במשפט הבא: הילד נכנס מבלי שהרגשתי(שני הנשואים בעבר. 7. הבעיה היא שהמציאות אכזרית מכל דמיון, האם:כל דמיון-ת.אופן? כל-לוואי? 8. האם נשוא מודאלי זה משפט שמני או פועלי? אותה שאלה לגבי משפטי יש ואין. 9.משפט קשה ביותר: הטלוויזיה היא שמלמדת את הילדים ואת הנוער על העולם שמחוץ לבית ומרחיבה את ידע העולם שלהם. האם יש פה שנימשפטים מורכבים? האם "מלמדת ומרחיבה-כולל? או שזה בכלל נ שואים בשני איברים שונים? אשמח אם תנתחו את המשפט כי הואנראה קשה מאוד. 10. במשפט מורכב עם פסוקית נושא של : "מי\מה ש" האם לסמן את מי\מה-נושא? או איך לסמן? לדוג': מי שצופה בטלויזיה שעות רבות ביום, מושפע ממנה לטוב ולרע.(אשמח אם תנתחו גם את : "לטוב ולרע). אם לא לסמן מי\מה אז איך לסמן? 11.הם מתנהגים באופן שמעורר תהיות. אם בבגרות מבקשים למצוא את הנושא במשפט השני(בפסוקית תאור האופן) האם לסמן את-אופן-נושא? אנימניח שאי אפשר לסמנו הוא גם נמצא אחרי מילת יחס.אבל מי מעורר? אופן. אז איך לסמן.
 

streetball

New member
שכחתי דבר קטן ודבר גדול

הדבר הקטן- מתברר כי מעשי רצח ופשע היו נפוצים במאה ה-13 יותר מאשר היום. איך מנתחם: "יותר מאשר היום"? הדבר הגדול-תודה רבה לכולכם מראש!! שאלתי שאלות רבות ומגוונות ואני באמת אודה למי שינסה לספק לי תשובותיו. דניאל
 

Dancing mad

New member
../images/Emo26.gif

1.שניהם די קבילים בעיני. הילד רצה שהוא ילך, או שהוא רצה שהוא ועוד אנשים ילכו, אבל אני הייתי מעדיף נשו"מ. 2.לא יודע. 3.די גמישים, כי בסופו של דבר, ת. מידה ות. תדירות הם סוגים של ת. אופן. 4.כל כך- תאור אופן. עד ש... פסוקית אופן. כלל וכלל גם נראה כמו ת. מידה, או תאור אופן. אכן נושא+אוגד, המשפט שמני. דילגת על 5.
6."מבלי שהרגשתי" יותר פסוקית אופן מאשר מצב-"באיזה אופן נכנס הילד?". 7. כל אינו לוואי, אין כאן כמות. הייתי מנתח כיחידה אחת, תאור אופן. 8. יש ואין=נשוא מודאלי. רק בשמני, מן הסתם. 9.(1)הטלוויזיה היא (2)שמלמדת את הילדים ואת הנוער על העולם (3)שמחוץ לבית ומרחיבה את ידע העולם שלהם. ללא תת לוואים: טהטלוויזיה- נושא, היא- אוגד, מלמדת-חלק מנשוא כולל, את הילדים ואת הנוער- מושא כולל, על העולם- מושא, מחוץ לבית- לוואי, ומרחיבה-חלק מנשוא כולל, את ידע העולם שלהם- מושא. המשפט מורכב: 1.עיקרי 2.פס' נשוא 3. פס' לוואי ל*2*. אני מפסיק פה, נגמר לי הכח, וכמובן הערות יתקבלו בברכה.
 

Dancing mad

New member
תעצרו את הרכבת!

אולי בתשע טעיתי, וזה מחובר ולא נשוא כולל? כבר בילבלתי את עצמי.
 

Yuvalenko

New member
זה אכן משפט מורכב, X היא Y. זה

הבסיס. את Y פיתחו לפסוקית שהיא בעצמה מחוברת.
 

streetball

New member
התכוונת

שהיא בעצמ מורכבת ולא מחוברת, נכון? אשמח אם תוכלו לענות לי במסודר על השאלות לא ממש הבנתי את התשובות כי הן קצת מבולגנות:( תודה מראש!, דניאל
 

Dancing mad

New member
היא מחוברת (ו' החיבור),

ואני טעיתי וחשבתי שמדובר בנשוא כולל.
 

streetball

New member
אני נאלץ לא להסכים עם דברים

דבר ראשון אין כל פסיק לפני ו' החיבור כך שזה לא יכול להיות משפט מחובר ודבר שני הנשואים שניהם באותו הזמן, דבר נוסף שמרמז על זה שזה כולל. הבעיה שלי היא שזה לא יכול להיות כולל כי מדובר בשני איברים שונים, יש פסוקית נשוא ובתוכה פסוקית לוואי, אני באמת לא יודע איך להתגבר על הבעייתיות הזאת.
 

Dancing mad

New member
צודק בקשר ל"מחוץ לבית".

אבל: במשפט מחובר *יכול להיות* פסיק לפני ו' החיבור. במשפט כולל *אין* פסיק לפני ו' החיבור.
 
לגבי נשוא כולל

בעיקרון, אין דבר כזה נשוא כולל - אלא אם כן מדובר בנשוא שמני, שהוא שמני גרידא: "הילד חכם ויפה" "המורה חרוצה ומשקיענית" (הלוואי...) ברגע שיש לנו פעולות, כמו "מלמדת וחושפת" או משהו בסגנון, כלומר הנשוא השמני הוא בעצם פעולה לכל עניין ודבר (וגם יכול לבוא אחריו מושא או תיאור!), המשפט הוא מחובר ולא כולל.
 

streetball

New member
חחח

אז משפט מורכב בתוך משפט מורכב איך כותבים את זה? זה מבלבל. ובאשר ליש\ואין, ונשוא מודאלי, כשאמרתי נשוא מודאלי התכוונתי ל: "אסור לעשן" שמני או לא? ובאשר ל: "מבלי ש" הוא פותח רק פסוקית מצב, בגלל זה בעייתי... תודה רבה לך על תשובותיך... אשמח אם יוכלו לסיים דבריך תודה לכולם, דניאל
 

streetball

New member
האמת, אני בכלל חושב שה: "ש" לא פותח

כאן פסוקית לוואי שחוצה את האיבר העיקרי, ז"א, את פסוקית הנושא, אלא שזה לוואי רגיל, שכן: "מחוץ לבית" זה לא משפט, זה פשוט לוואי רגיל.(לוואי זיקה). אשמח אם תנתחו: "לטוב ולרע"
 

streetball

New member
כמו כן נתחזקה בי המחשבה שבמשפט

עסוקים בקנית מצרכים(או מה שזה לא היה), מצרכים-תאור אופן. כי נין גם לומר: "עסוקים ע"י, עסוקים בגלל, משום וכדומה, כך שזה תאור אמצעי או מכשיר-תאור אופן.
 

אִיתַי

New member
לא ברור...

מה החלטת שמשמש כתיאור אופן: "בקניית מצרכים" או "מצרכים"? כי רק "מצרכים" בטוח לא ישמש כתיאור אופן (מתקשר ל"קנייה", משמש כ"לוואי"), וממתי "קניית מצרכים" היא מכשיר...?
 

streetball

New member
לא מכשיר

אבל הם ירגישו עסוקים כתוצאה מאה הקניה ע"י הקנייה-ע"י-תאור אופן לא? ומה אתה חושב, איתי, על המשפט שלא ידעתי בו אם זאת פסוקית לוואי או שמא לוואי רגיל?
 

אִיתַי

New member
תחביר ושחבור


דניאל, אתה מציג שאלות יפות ונבונות בתחום התחביר והשחבור, שהוא בין הנושאים האהובים עליי ביותר בלשון. כדי שתוכל לענות בקלות על השאלות בבחינת הבגרות בפרק זה (וכמו ביתר פרקי הבגרות, השאלות באמת קלות), אני מציע לך בחום לקרוא ביסודיות בספר הלימוד שברשותך: החל מהניתוחים הבסיסיים, אשר ודאי יוצגו לך בבהירות תחת הכותרת "חלקי המשפט הפשוט" וכלה בניתוחים מורכבים מעט יותר. לימוד התחביר מתבסס על רבדים, כאשר כל משפט שנלמד מעניין קצת יותר ומעמיק את הידע בנושא. אני סמוך ובטוח שלאחר לימוד (גם לימוד עצמי הוא פתרון קל ואפשרי בהחלט) של הנושא, הדברים יתבהרו לך במהירות.
 

streetball

New member
המלצתך, איתי, מתקבלת בחום

אך היה סמוך ובטוח שהעמקתי וקראתי עד כל שנלמד עד כה בספר הלימוד(ובספר הלימוד של נגה גנאל) ולא מצאתי תשובות לשאלותי. לדוג': לא דובר על הבחנה בין לוואי רגיל לבין פסוקית לוואי הבחנה שיתכן שתהא פשוטה אך במקרה שנתתי מסתמנים קשיים. כמו כן, לא דובר על מיהו הנושא במשפטי "מי ש"(פסוקית נושא). האם לסמן את מי\מה כנושא או לכתוב על הפועל-נשוא+נושא או שמא לכתוב שזה משפט חסר נושא. כמו כן ההבחנה הדקה בין התיאורים שעולה משאלותי-לא הסתמנו לה תשובות. בנוסף, החכמתי לקרוא באתר סנונית במאגר המרכזי, ושם לא מצאתי תשובות. אם יש ספר לימוד נוסף שהיית ממליץ עליו-אקבל המלצתך בחום, אך אם תוכל לענות על שאלותי כאן אשמח גם אשמח כי אני מרגיש שמתגבשת בי הבנה תוך כדי שאלותי והתשובות שמתקבלות על ידכם כאן בפורום. באשר ל: "עסוקים בקנית" אני באמת רואה כאן תאור אופן וקשר של : ע"י. עסוקים ע"י קנית. כמו כן אם ניתן לשנות את מילת היחס זהו תאור ולא מושא ונתן להגיד: עסוקים ב, עסוקית ע"י, עסוקים כתוצאה מ, עסוקים בגלל, עסוקים מפאת וכדומה-כך שאין זה יכול להיות מושא.(או שאני טועה ותמיד אפשר לשנות את מילת היחס לתאורים השונים כי גם במושא כמו "ראיתי את הילדים"-ניתן לומר: "ראיתי בעזרת הילדים, ע"י הילדים, בגלל הילדים, ליד הילדים וכדומה. איך מבחינים עי החלפת מילת יחס האם זה מושא או לא?). אשמח לתשובות לשאלותי, ותודה רבה לכולכם על העזרה ובמיוחד לך איתי- על ניהול פורום בצורה מוצלחת(גם אתה אור כמובן), דניאל
 

streetball

New member
מורתי אמרה שבמשפט המחובר

: "הוא נכנס לכיתה מבלי שהרגשתי" יש פסוקית אופן ולא פסוקית מצב-אני איני מסכים עם דבריהָ!
 

streetball

New member
מורתי אמרה שבמשפט המורכב

:"הילד נכנס מבלי שהרגשתי" הפסוקית היא פסוקית אופן ולא פסוקית מצב-אני איני מסכים עם דבריה!(האם "איני" במשפט הזה הוא אוגד?)
 
אז ככה

לגבי משפט 9: הטלויזיה היא שמלמדת את הילדים ואת הנוער על העולם שמחוץ לבית ומרחיבה את ידע העולם שלהם. המשפט כולו מורכב: עיקרי: הטלויזיה היא (חסר נשוא) פסוקית נשוא: שמלמדת... שלהם (משפט מחובר) איבר 1: מלמדת ... לבית (כולל - מושא ישיר) איבר 2: מרחיבה ... שלהם (פשוט) מילים: הטלויזיה - נושא היא - אוגד מלמדת - נשוא (הנושא בעיקרי) את הילדים ואת הנוער - חלק כולל - מושא ישיר על העולם - מושא עקיף שמחוץ לבית - לוואי צירוף יחס מרחיבה - נשוא (הנושא בעיקרי) את ידע - מושא ישיר העולם - לוואי שלהם - לוואי זה לגבי המשפט. לגבי "הילד נכנס מבלי שהרגשתי" - אין ספק שזהו תיאור אופן - זה לא מתאר את מצב הפעולה בו אתה היית, אלא הוא מתאר את האופן בו הילד ביצע את הפעולה. "אני איני מסכים עם דבריה" - איני לא מנותח, זה כמו "לא" אני - נושא, מסכים - נשוא, עם דברים - מושא, איני - מילית שלילה שלא מנותחת.
 
למעלה