שאלות בניקוד

[lordgino]

שאלות בניקוד

הי חברים, אני עושה עבודת ניקוד קטנה ואני נזקק לעזרתכם. תודה מראש. 1. ידוע לי כי ה"א הידיעה תנוקד תמיד בפתח ואחריה יבוא דגש קל. למשל במילה "הַשְּׂלֵמִים". אך למשל במילה הַמְבֹרָכִים אין דגש במ"ם. מדוע? ובמילה הָאֲגַמִּים הה"א מנוקדת בקמץ. מדוע? 2. ידוע לי כי את המילה אֶת מנקדים בסגל. מדוע אחרי ו"ו החיבור היא מנקדת בצרה, כך: וְאֵת ? שוב תודה, אני מניח שיהיו לי עוד שאלות. זו רק ההתחלה...

 

[אסופית02]

מאיפה לקחת את המילים האלו?

אחרי ה"א היידוע יבוא דגש חזק ולא קל כפי שכתבת (פליטת מקלדת?). והה"א בד"כ מנוקדת בפתח, ולא תמיד, כפי שציינת. החריגות הן בעקבות אותיות גרוניות שבאות אחרי הה"א. לגבי הכללים עיין באתר הניקוד של אור (מופיע בקישורים). ב"מבורכים" צ"ל דגש חזק האגמים- השינוי בניקוד ה"א היידוע הוא בגלל שאחריו באה גרונית. ואת- צ"ל בסגול. הבעיות בניקוד שהעלית- אין לי מושג לסיבות שגרמו להן. הסיבה היחידה שחשבתי היא שהטקסט הוא מקראי או משנאי או משו בסגנון, כך שכללי הניקוד של האקדמיה לא חלו עליהם.

 

[קמליה1]

שאלה לאסופית

את שואלת את הכותב "מאיפה לקחת". אני תמיד מקפידה עם תלמידי על "מאַיִן", כי כך אני מדברת וכך למדתי. האם לפי האקדמיה "כשר" לומר "מאיפה"?

 

[אישל חורף]

אמנם אני לא אסופית,

אבל אני בטוח שהיא תסלח לי: במקרא: מאין, מנין חז"ל: מאיכן, מהיכן בגלל מאיכן שזה בעצם מ+אי+כאן, מקבלים כיום את מ+אי+פה - וזה תקני לחלוטין

 

[קמליה1]

נחמד מאד. תודה

 

[or99]

../images/Emo45.gif והנה עוד שרשור עתיק בנושא...

עם מקורות. אגב, באותו שרשור יש גם קישור ליהושוע הפרוע המקורי!. ממולץ!

 

[אסופית02]

תודה לאישלחורף על האסמכתה

אבל האמת היא, שגם ללא אסמכתה הייתי ממשיכה לומר לעתים "מאיפה" ולא "מאין", רק כדי להימנע מפלצנות יתר, אבל זה טעמי האישי בלבד. את שפתי הילידית אני בוררת לי לפי הטעם והשמע וגם לפי הכללים, ובסוף מדברת כטוב באוזניי. אני בחרתי לומר לתלמידיי שעלינו לדעת את הכללים לאשורם, כדי שאח"כ נוכל לבחור כיצד לדבר. בעיקר התכוונתי ליכולת שלנו להתאים את תקינות השפה לזמן ולמקום, כלומר לבחור בשפה התקנית, גם אם לעתים ניחשד בפלצנות יתר, או לדבר בשגיאים כשלבנו חפץ בכך. החוכמה מבחינתי היא לדעת לעשות את הבחירה הנכונה ולהתאים משלב לרוח הדברים. זכורה לי אנקדוטה שאולי כבר סיפרתי באכסניה זו, משיעור בתחביר, שבו הסברתי לתלמידיי שאין להשתמש ב"בגלל ש" ובאותו משפט הכנסתי צורה זו כמה פעמים. אז צחקנו על זה, ואז העליתי את טענתי הנ"ל, שיש לדעת את הכללים ולבחור באהוב וברצוי. אני לא תמיד נהנית מ"האצבע המאשימה" של שומעיי, שיכולים לדעת מסגנון דבריי על זיקתי ללשון. נראה לי מצחיק לענות "שנים עשר שקלים" לשאלת נוסע תמים במונית שירות (מניסיון), אבל אני מודה ומתוודה שכל תשובה אחרת קשה לי שבעתיים.

 

[uriozmor]

אני מסכים

עם כל מילה. זו חשיבה לשונית בריאה. לא רק מבחינה פדגוגית.

 

[lordgino]

אכן פליטת מקלדת...

הטקסט הוא של ביאליק. אני מניח שהבחור ידע מה הוא עושה, אבל יכול להיות שנפלו טעויות דפוס, ולכן אני עושה בידוק מכופל (דאבל צ'ק

).

 

[mucool2]

שאלה על החתימה שלך

נֶהְדֶּרַת או נֶהֱדֶרֶת? (ואם אתה צודק, זה אומר שאריק איינשטיין טועה?)

 

[mucool2]

תיקון:

נֶהְדֶּרֶת או...

 

[lordgino]

אתה לא טועה.

אפשר גם כך וגם כך. אני הלכתי לפי אא"ש ושם יש שווא ולא חטף סגול. והנה דיון שלם בו קוטלים את החתימה שלי. דרך אגב, סחתיין על השעה...

 

[mucool2]

אני לא בארץ...

ולמה שלא תשנה קצת את החתימה כדי למנוע ויכוחים מיותרים?

אני כמעט בטוח שאצל אריק איינשטיין זה היה "חמה ונהֱדרת", והוא כתב את מילות השיר וגם שר אותו. לצערי אין לי דרך לבדוק את זה מכאן, ויכול להיות שאני טועה (מישהו יכול לעזור??).

 

[lordgino]

אה... זה מסביר...

בשירון.נט אין ניקוד, ואני לא מכיר אתר אחר עם מילות שירים מנוקדות.

 

[mucool2]

יש פתרון... להאזין לשיר!

 

[lordgino]

../images/Emo51.gif רבה !

 

[אסופית02]

BKF

 

[friend9]

ביאליק, ה' הידיעה והאקדמיה

"המבֹרכים" ביאליק ידע מה הוא עושה. יש כלל הקובע יוצא-מן-הכלל בקשר לה' הידיעה. ציטוט ממילון אבן שושן (תקציר הדקדוק העברי, במוספים): בבוא ה' הידיעה לפני י' שוואית ולפני מ' במשקל "מפעל", "מפעל" נשמט באותיות אלה הדגש החזק. למשל: הילדים, המְדברים, המשֻמר. המבׁרכים כמו המשֻמר. אלא שהאקדמיה ללשון העברית (שביאליק היה חבר בה בגלגוגה הקודם כוועד הלשון) ביטלה לאחרונה כלל זה, שונות ענייני ניקוד (2) אחרי ה"א הידיעה בא דגש חזק בכל האותיות השוואיות (חוץ מן אהחע"ר), ובכללן המ"ם השוואית והיו"ד השוואית, כגון הַמְּבַשֵּׂר, הַיְּלָדִים.

 

[אסופית02]

טוב לדעת

 

[lordgino]

תודה!