לענבל ושוש, ובכלל
אני פשוט מכנה את ה"לקוח", "מתאמן" או כל כינוי אחר שנבחר לתת לצרכן של שירותי האימון - שחקן. כך אני רואה אותו, מקווה שזה לא יותר מדי מבלבל (אולי להבא כדאי שאציין זאת - לפחות עד שהביטוי יתפוס). כיוון שאני עצמי, אבי ובני בורכנו ברמות שונות של ADD ו - ADHD, קראתי הרבה על הנושא. בעשור האחרון ראיתי המון תופעות לואי ל"הפרעה" הופכות להיות "הפרעות" בזכות עצמן. (סתם דוגמא - עניין ההתנגדות לסמכות - לפי עשור זו הייתה תופעה שמלווה מי שיש לו ליקויי קשב ו/או ריכוז, לפני שנתיים זו כבר הייתה הפרעה עצמאית שנרשמה רבות ליד הפרעת קשב ו/או ריכוז.). תחום התפתחותי שמושפע בצורה משמעותית ממהפרעות הללו הוא ההשתלבות החברתית. ישנם המון סימנים (queues) שפשוט לא נקלטים אצל מי שבורך בהפרעה הזו. הביטוי של ההפרעה כאשר היא מלווה בפעילות יתר שונה בצורה קיצונית מהביטוי של ההפרעה כאשר היא אינה מלווה בפעילות יתר. זו הסיבה לשאלתי הראשונה - האם יש הבדל מהותי באימון לשתי התופעות? מקריאה ושיחות למדתי שאחד הדברים הראשונים שעובדים עם המבורכים הוא עניין המסגרת. הבנתי שזה דבר שבמובהק הוא הראשון שעושים עם שחקן שבורך בליקויי קשב. שאלתי השניה מתייחסת בדיוק לזה. האם ישנם עוד דברים שידועים שבמובהק עובדים עם שחקנים מבורכים? האם ישנם דברים שידועים במובהק שלא יעבדו עם אותם שחקנים מבורכים בליקויי קשב ו/או ריכוז? אחת התופעות המוכרת בכלל במי שבורך בליקויי קשב ו/או ריכוז הוא היכולת האסוציאטיבית המפותחת מאד. עד כדי חשיבה מופשטת ברמות די גבוהות (זה מעין פן צדדי של אותה ברכה), השאלה השלישית שלי מכוונת למקום הזה. האם צורת העבודה המיוחדת, האם היכולת הייחודית לשחקנים המבורכים האלה היא דבר שאנו כמאמנים ננסה לרסן כדי שנוכל לעזור לשחקנים שלנו, או שניתן להם למשוך ולפתח אותנו , אולי לאתגר אותנו, לעבוד בצורות שונות שמתאימות להם יותר. מודה לכן מאד על ההתייחסות, ואשמח לקרא עוד . . . איציק
