שאלות ביולוגיות
DCS קורה במקרים רבים ברקמת סחוסים בפרקים וברקמה השומנית שמסביב לתאי עצב. כאשר הבועות לוחצות על תאי עצב בחוט השידרה, וגורמות למותם, נגרמים השיתוקים. תאי העצב נוטים לא להתחדש (בדיוק היום פורסם מחקר מעניין בנושא התמיינות תאי גזע מתרומה לחולי סרטן לתאי עצב מוחיים - דבר שמרמז על אפשרות הפוכה). השיכבה השומנית מקיפה תאי עצב בכל הגוף, שכן היא נחוצה לצורך בידוד המסרים החשמליים העוברים בתאי עצב. על פי הבנתי, DCS היה צריך להתרחש באותה מידה בתאי עצב מוחיים ובתאי עצב אחרים בגוף, כפי שהוא מתרחש בתאי עצב בעמוד השידרה. למה זה לא כך? האם יתכן שהדבר קשור בזרימת הדם (שבראש היא מוגברת)? לכאורה איבר שמקבל יותר דם אמורה להיות בו המסה מהירה יותר אבל גם "ניקוי" מהיר יותר של גזים אינרטיים. אין לי הכשרה כלשהיא בתחום ולכן יתכנו בהחלט אי דיוקים בדברי.
DCS קורה במקרים רבים ברקמת סחוסים בפרקים וברקמה השומנית שמסביב לתאי עצב. כאשר הבועות לוחצות על תאי עצב בחוט השידרה, וגורמות למותם, נגרמים השיתוקים. תאי העצב נוטים לא להתחדש (בדיוק היום פורסם מחקר מעניין בנושא התמיינות תאי גזע מתרומה לחולי סרטן לתאי עצב מוחיים - דבר שמרמז על אפשרות הפוכה). השיכבה השומנית מקיפה תאי עצב בכל הגוף, שכן היא נחוצה לצורך בידוד המסרים החשמליים העוברים בתאי עצב. על פי הבנתי, DCS היה צריך להתרחש באותה מידה בתאי עצב מוחיים ובתאי עצב אחרים בגוף, כפי שהוא מתרחש בתאי עצב בעמוד השידרה. למה זה לא כך? האם יתכן שהדבר קשור בזרימת הדם (שבראש היא מוגברת)? לכאורה איבר שמקבל יותר דם אמורה להיות בו המסה מהירה יותר אבל גם "ניקוי" מהיר יותר של גזים אינרטיים. אין לי הכשרה כלשהיא בתחום ולכן יתכנו בהחלט אי דיוקים בדברי.