שאלונת!!!

שאלונת!!!

מותר ללכת ללות מישהו שעושה משו כנגד ההלכה?? נגיד, ללות מישהי כאשר היא עושה קעקוע... (אני עם כובע, לא יראו את הכיפה!) בכל מקרה היא תעשה, והיא רוצה שאני אבוא ואחזיק לה את היד.... אנא, רק תשובה אמיתית, בלי כל מיני וויכוחים של "לא מקובל" רק אם מותר או לא... תודה!!!
 

ben zion

New member
למה שיהיה מותר?

בס"ד אני מבין שאתה בחור נשוי/רווק ואתה רוצה ללוות בחורה שיש לה קעקוע ולתת לה יד. ברור שאסור אלא אם לא הבנתי נכון את השאלה. וזה לא קשור לשאלה האם יש לה קעקוע או לא או אם היא עוברת עבירה. ואם היא צדיקה כמו שרה אימנו, מותר ללוות בחורה ולתת לה יד?
 

Blackpanter1י

New member
עדיף שתחכה למומחים...

אבל לדעתי זה סיוע לדבר עבירה (כי קעקוע זה נגד ההלכה, זה אסור) וזאת גם מישהי, אז זה גם איסור נגיעה...וזה גם לא משהו שמצדיק לעבור על איסור נגיעה, זה לא טיפול רפואי. כתובת קעקע ביהדות "היהדות אוסרת לחרוט כתובות קעקע על הגוף. איסור זה הוא אחד מתרי"ג מצוות ומקורו בויקרא יט,כח: "וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם". וכך כותב הרמב"ם בהלכות עבודה זרה פרק יב: "כתובת קעקע האמורה בתורה, הוא שישרוט על בשרו וימלא מקום השריטה כוחל או דיו או שאר צבעונין הרושמין; וזה היה מנהג הגויים שרושמין עצמן לעבודה זרה שלהן, כלומר שהוא עבד מכור לה ומורשם לעבודתה. ומעת שירשום באחד מדברים הרושמים אחר שישרוט, באי זה מקום מן הגוף, בין איש בין אישה - לוקה". האיסור חל על כתובת קעקע בכל מקום בגוף, בין מקום שרגיל להיות מגולה ובין מקום שרגיל להיות מכוסה. (מתוף ויקיפדיה)
 
הבהרה..

עיזבו את הנגיעה, לא זה נושא השאלה!! ואת הקעקוע היא תעשה בכל מקרה! זו ידידה טובה והיא שאלה אותי אם מותר לי לבוא איתה, וכן, היא מודעת לאיסור ההלכתי! ואמרתי לה שאתן לה תשובה..
 

learan

New member
אנצל את מה שכתב כאן כדי

לכתוב שאלה שמנקרת במוחי לאחרונה... כשהנוצרים התנתקו מהדת היהודית ... הם היו חייבים לשנות כמה דברים כדי להבדיל את עצמם מהיהודים ... למשל לנוח דווקא ביום ראשון ולא ביום שבת ... האם זו המשמעות היחידה מאחורי הרבה מנהגים יהודיים ,רק להיבדל מהגויים ? ותו לא? איסור גילוח עם תער ... קריאת שמע – ההתייחסות ל"אחד" ... האם זה נבע מהסיבה שלגויים היה הרבה אלוקים והיה צורך להיבדל.... כלומר אם הגויים היו מאמינים הפוך אז היום אנחנו היינו הפוכים מהם ..?..? תודה
 

אלי ו.

New member
יש להבדיל בין אמונה להנהגה

יש מנהגים רבים שנועדו להיבדלות ממנהגי עובדי עבודה זרה. חלק מהמנהגים והתפילות נועדו להדגיש את זה, ועד היום חלק מהמנהגים משקפים הבדלויות ופולמוסים עתיקים. יש להבדיל בין ההנהגות האלה לבין האמונה. אנחנו מאמינים באמונת הייחוד לא בגלל שהיו גויים שהאמינו בריבוי אלילים (אגב היו גם גויים מונותאיסטים לפני מתן תורה) אלא מכיון שזו האמונה שלנו בלי קשר אליהם.
 

learan

New member
אתה צודק, יש לעשות הפרדה

בקשר להבדלה אני מניח שזה היה, ונחוץ עד היום. בקשר לקריאת שמע ...התייחסות ל"אחד" בסוף המשפט מה המשמעות ? רק תזכורת לבסיס האמונה המונותיאיסטית ?
 

אופירA

New member
מנהל
תפקידו של היהודי

להכיר בייחודו של הקב"ה ובאחדותו, באופן שהקב"ה הוא מהות הכל בעולם, ואין שום דבר מלבדו. כחלק מכך תפקידו לציית למצוותיו של הקב"ה ובכך לבטל רצון עצמו כלפי הקב"ה. העולם הזה מסתיר את המציאות הזאת, ולכן הרבה גויים טועים משחר ההיסטוריה, ולכן קשה לנשמה לעשות את העבודה הזו בגלל ההסתר של רצון הגוף, ולכן היא מקבלת על כך שכר גבוה, כי קשה לה. החובה הזו היתה מוטלת גם על האדם הראשון, ולא היו סביבו גויים שבגללם הוא היה צריך לעשות פעולות שיבדילו אותו מהם. אבל חלק בלתי נפרד מלעשות את המוטל עליך, זה לעשות מה שצריך כדי להתרחק מהטעות. אין הבדל בין השניים. כל המצוות יש בהן תזכורות. הציצית מזכירה את תכלת השמים. הקידוש, קריאת שמע ופעולות יומיומיות ותקופתיות - זכר ליציאת מצרים - שהוא תכלית היות עם ישראל לממלכת כהנים. בהרבה אמירות יש זכר לחורבן בית המקדש, כדי שלא נחשוב שהגענו למנוחה ולנחלה ונזכור שאנו בגלות. מה כוונתך בהתייחסות לתזכורת כאל "רק תזכורת"? תזכורת תפקידה לתת את המשקל הראוי לסדרי העדיפויות בחיים. 3 פעמים ביום לפחות אתה "נזכר" שאתה רעב, כדי לא לשכוח לספק לגוף הפיזי את צרכיו הקבועים התכופים. אם היית יודע אבל לא מרגיש את הצורך - האם היית מקיים את המשימה כראוי?...
 

ben zion

New member
התורה היא תורה אלוקית

בס"ד התורה ניתנה כולה משמיים. יש מצוות שכתובות במפורש בתורה וה גזירת הכתוב, כגון לא לשים קרחה בין העיניים למת ולא לעשות כתובת קעקע. ויש מצוה שאומרת לא ללכת בחוקות הגויים "ובחוקותיהם לא תלכו"
 

learan

New member
מעניין

האם אתה יכול למנות כמה מהמנהגים שידוע שהם לצורך היבדלות ? והאם זו רק דעתך, או דעה רווחת ? ע"ס מה אתה אומר " אגב היו גם גויים מונותאיסטים לפני מתן תורה" מי למשל? תודה
 

אלי ו.

New member
תשובות

מונותאיסטים לפני מתן תורה היו במצרים לתקופה מאוד קצרה למלך אחנתון היה פולחן מונותאיסטי לאל "אתון" אחנתון "רצח" את האלים האחרים והפך את "אתון" מאל משני לאל הראשי והיחיד. במחשבה שניה ראוי לדייק, כתבתי "לפני מתן תורה" אבל ליציאת מצריים יש שני תארוכים אפשריים, לפי התארוך המסורתי (בסביבות 1450 לפנה"ס יציאת מצרית היתה כ 100 שנה לפני אחנתון, תארוכים של חוקרים שמים את יציאת מצרים ב 1250 כ 100 שנה אחרי) רעיון ההיבדלות הוא עתיק ולזכותם של בני ישראל שירדו למצרים אומר המדרש שלא שינו בגדיהם ולשונם וכך שמרו על יחודם. החשש הוא כמובן שאם נתערב בגויים, נתחתן עימם ונעבוד את דתם וניתן לראות דוגמאות רבות בתנ"ך לכך. חלק מרעיון "חוקות הגויים" מיועד להיבדלות. אסור ללבוש בגדים המזוהים עם גויים להתנהג בהתנהגות המזוהה עם גויים וכו'. מדובר בהתנהגות שלא לצורך כמובן, אין סיבה לא לגור בבית רק אם הגויים נוהגים כך. בתפילה למשל היה מקובל לומר את עשרת הדיברות אבל כשהיו כתות שעשו עיקר מעשרת הדברות ביטלו את אמירתם בתפילה כדי שלא יראה כאילו אנו מודים שרק עשרת הדברות נאמרו בסיני. רבן גמליאל הוסיף לתפילת העמידה את "ברכת המינים" בין השאר כדי להיבדל מהנוצרים הראשונים שהיו מצטרפים לתפילת היהודים. בית הלל ובית שמאי גזרו לא לצרוך שמן של גויים (רבי יהודה הנשיא ביטל את הגזירה) ועד היום אסור לשתות "סתם יינם" בין השאר כדי להיבדל מהגויים.
 

אופירA

New member
מנהל
אנקדוטה בהקשר -

המנהג המסורתי (לא חיוב הלכתי!) לאכול חמין ביום השבת, יש שמקפידים עליו במיוחד כדי להדגיש את ההבדל בינינו לבין הקראים (שאינם מקבלים את התושבע"פ), שלשיטתם אין דולקת אש בשבת, ולכן המאכלים קרים.
 
למעלה