ובכן כמה אופציות
תלוי עם מי מדברים
אתמול בחיפושיי אחר פינת הטופו בין מקררי החלב הבלתי נגמרים בג'מבו (כמעט שקפאתי למוות מקור) ניגשה אליי דיילת חיננית עם נוזל לבנבן, מבט אחד ו"אני טיבעוני" בהטעמה הספיקו לה בכדי להתנצל במבוכה. לפעמים, בתמימות, אנשים, אפילו כאלה שמודעים לטיבעונותי ברמות כאלה או אחרות, מספרים לי על מעלליהם הבשרניים, לעתים אף עם תיאורים פלסטיים מזוויעים. בהתחלה אתה נוזף, אח"כ מעיר, אח"כ מאיר, לבסוף מתייאש ותוקע מבטים מזוגגים בתקרת הבר-בריא... בתקווה שיבינו את הרמז. אתמול, הגישו כמובן לכבוד החג, עוגות קנויות, שוקולד קנוי ועוגה ביתית, בקיצור חגיגת הפרשות בע"ח, דיאלוג ביני לבין המכינה: "עופר, אתה רוצה עוגה
" "(יש בה) חלב-ביצים
" "אויש, אני מה זה מצטערת, התכוונתי שגם אתה תאכל" אז כן, כמו שאני מסביר בנועם, אני גם לא אצעק על חברים שלי, "יאללה חלאס עם הגוויות על הצלחת, תתקדמו בחיים...", זה פשוט לא נעים באופן כללי לאכול עם בשרני. אבל יש לעתים, כמו למשל (איך זה תמיד הדוגמאות מהעבודה שלי
) אריק, הטבח הפולני של המסעדה הבשרית שלידנו, שזורק כל פעם שהוא רואה אותי אוכל ת'סלט המגניב שלי, איזו הערה עוקצנית (גוויה בדבש
), אני פשוט אומר "אני לא אוכל-נבלות
" הוא נבהל והולך משם.
שנה טובה ומתוקה מסילאן