...
אני רוצה להעיר משהו-אם העבודה עם אוכלוסיה מסויימת כוללת גם אבל לא בעיקר החלפת חיתולים אין שום סיבה להימנע ממנה,לפעמים ואני מדברת מניסיון כשמחליפים לילד חיתול מתקרבים אליו יותר,כאחת שעובדת עם ילדים משותקים ברוב חלקי הגוף מתפקידי גם להאכיל אותם,לקנח את האף,להחליף להם(למרות שרוב הבנות שירות במקום לא עושות זאת בגלל שהן דתיות והרכזת לא מרשה להן וגם הסייעות בבית ספר כבר השלימו מזמן שבנות השירות לא נכנסות לשירותים עם הילדים לא בשביל הורדת מכנסיים ותחתונים ולא לצורך החלפת חיתול,אני חילונית ולי אין בעיה עם ההחלפות),למעשה התפקיד כולל בחובו את הצורך להיות לילדים האלה ידיים,רגליים,פה,עיניים ולעזור בתפקוד נורמלי ככול הניתן. הכיתה שלי היא כיתה של חבר'ה בני 11-15 בערך,בגלל הפגיעות שלהם(בנוסף לשיתוק הם גם עם פיגור בינוני,לקויות ראייה,חירשות וכו') כולם עם חיתולים וסיעודיים ברמת המאה אחוזים-אני מחליפה לכולם (לפעמים לבד כשהסייעת עסוקה וזה לא כי מחייבים אותי,מה גם שהצוות שלי באמת מדהים ודווקא מנסה להגיד לי פחות לעשות)מלבד 2 עם מלוות צמודות שמתעסקות איתם וגם כשאני לוקחת אותם לבייביסיטר או באה אליהם אני עוזרת בכול מה שנדרש לטוב ולרע-זה חלק מהילדים,ברור שלחבר'ה היותר בוגרים(יש במקום עד גיל 21 מגיל 3)ועם רמת הבנה גבוהה יותר לא הייתי מעיזה להחליף(מה גם שהאלה ללא הפיגור מאוד מודעים להכול ולא יתנו לכול אחד לגעת בגוף שלהם),אבל תמיד אפשר למצוא אוכלוסיות צעירות לטפל ולהחליף להן אם זה חלק מהעבודה ולא המהות העיקרית של העבודה(וזה הבדל משמעותי),חשוב לזכור שהילדים האלה עוברים כול כך הרבה ידיים מטפלות במהלך החיים(בנות שירות,סייעות,מורות,בני משפחה,מטפלים נוספים,מדריכים בפעילויות חוץ נניח וכו'...) שרובם כבר פשוט אדישים לעניין ומקבלים את זה כמובן מאליו(מה שלדעתי לא נכון שיקרה),לא כול המקומות דורשים מבני השירות החלפת חיתולים אבל וזה משהו שאני יכולה לחתום עליו אחרי שנתיים עם מגוון סוגי האוכלוסיות-עבודה כזאת היא קשה אך מאתגרת ומלמדת המון,בארץ אומנם פחות מעריכים את תחום החינוך ואת הסייעות(חלקן באמת לא איכותיות ולא הייתי נותנת להן לעבוד עם בני אדם בכלל ואחרות מדהימות ועושות לפעמים פי כמה מהמורים)אבל עם כול הקושי וכאב הלב זה מדהים לדעת שבאמת עשית שירות שעוזר למישהו,הצלחת להוציא תגובה מילד שטוענים שלא מסוגל להרבה,קיבלת חיבוק וחיוך מילד שאיבד אמון בעולם(ולפעמים גם הצעות כמו חצי סנדוויץ מארוחת הבוקר וממתקים,זה קרה לי דיי הרבה,ככה ילדים מראים שהם מעריכים)-אלה תחושות מדהימות! אם כי כמובן שלא לכול אחד זה מתאים אבל אני מציעה לנסות,תמיד יש הפתעות ומי שחשב שהוא לא מתאים או הרכזת חשבה שלא(כמו הרכזת שלי שתחביבה הגדול הוא לזלזל ולנסות להקטין אותי,עכשיו היא נאלצת לגלות כמה שהיא טעתה לאורך כול הדרך איתי ושהמזל שיש לי את הכוחות שלי)עלול לעבור שינוי קיצוני ולהתגלות כהמכסה החסר לסיר... בכול מקרה יש כאמור עוד מספיק אפשרויות אחרות בשירות לאומי,הנקודה היא שלא כדאי מראש לפסול תחום מאתגר רק בגלל חיתולים...
