שאלונת קטנטונת

[ToMeTiN]

שאלונת קטנטונת

בעקבות קנייית הדיסק אתמול חשבתי לעצמי איזו עטיפת אלבום של יהודית רביץ אני הכי אוהבת ואחרי שהגעתי למסקנה, החלטתי לשאול גם אתכם. אז... מהי עטיפת האלבום האהובה עליכם ולמה?

 

[עיניים חומות חכמות]

ממה שיש לי..ויש לי רק 6 דיסקים..

ממש אהבתי את געגוע!!!! וכמובן- עיר קטנה!! ובאה מאהבה..חחחחח...סתםםםםםם!!=)

 

[ToMeTiN]

6 זה יפה מאד!, אל תזלזלי

 

[עיניים חומות חכמות]

אתם לא קולטים מה קרה פה עכשיו!!!!!!

גיליתי שיש לי 7

 

[ToMeTiN]

חחח, איזה יופי

 

[עיניים חומות חכמות]

../images/Emo13.gif

 

[טפשונת שכמותי]

חחח וואי,

האמת שאף פעם לא חשבתי על זה... *מפעילה את הזיכרון כי אין לי כוח לפתוח את הארון ולהסתכל* הממ... אז ככה. כשחושבים על זה, את רובם אני אוהבת, אפילו את "עד לאן שהלב לוקח" כי הוא מאוד מיוחד, הציור הזה יפהפה, וגם הציורים של "גלוי ונעלם" ושל "מילה טובה" וכשחושבים על זה אז יש את "דרך המשי" שהוא גם מגניב, ואת "באה מאהבה" פחות כי כמו שאני לא אוהבת את האלבום (כן כן, לא אוהבת אותו!) אני לא אוהבת את העטיפה... בלי להעליב או לפגוע או לא יודעת מה, התמונה של יהודית שם תמיד מזכירה לי את בט מידלר. לא יודעת למה. אולי חרשתי יותר מידי על הסרט "חופים" אבל זה המצב... "ומאוד לא פשוט" גם מגניב עם המשקפי שמש האלה

. יש למשל גם את "שם", "געגוע" והאלבום עם הפילהרמונית, ששם יש את הפורטרטים של יהודית והם יפהפיים מאוד בייחוד שלהם.. תמונת פנים שלה על גבי כל העטיפה, ולפי דעתי זה מה שעושה את האלבום למיוחד. פורטרט פשוט בלי פוזות בלי כלום. אבל... דיברנו על ההכי אהוב? אז כמו האלבום ככה גם העטיפה שלו - "איזו מין ילדה". למה? אז יש כמה סיבות (עכשיו כשהחלטתי, אני הולכת להוציא את האלבום ולהסתכל). קודם כל, עכשיו כשאני מסתכלת, אני באמת מבינה למה הוא כל כך מיוחד. אני חושבת שזה האלבום היחיד שלה שבו ניתן לראות באיזשהו מקום על גבי העטיפה גם על מה האלבום מדבר. יהודית עומדת, במרפסת או מה שזה לא יהיה רואים דופן של בית שהחלק העליון שלה מוצל, יש שמש, יהודית פשוטה לגמרי עם שיער אסוף בקוקו וכמה קצוות רופפים (אוחחח הקוקו הזה... שתחזיר אותו! כל כך יפה לה ככה!), חולצה אדומה, מעיל עור וג'ינס, עם מבט שמסתכל הצידה (אבל אם לא מתמקדים, זה נראה כאילו היא עוצמת עיניים). העמידה שלה, אמנם נראית כאילו אמרו לה "תעמדי" וצילמו אותה, אבל היא מתארת כל כך הרבה. הפנים שלה ממוקדות בתחושה מסויימת, אפשר לראות את זה, השפתיים טיפה קפוצות כאילו היא מהרהרת במשהו כואב, הידיים משולבות כאילו היא מסתירה משהו... כאילו כואב לה להוציא את האלבום הזה, ולהיחשף ככה. האלבום היחיד שממש מתאר את התחושה שלה, ואת התחושה של מי ששומע אותו. הרבה הרהור, הרבה סודות שנחשפים, הרבה כאב, ועם זאת, היכולת להשאיר את הראש למעלה.

 

[ToMeTiN]

חחח, חופים זה סרט טוב

הצחיק אותי שלא התייחסת ל "יהודית רביץ" מ 79, זה בכוונה? ניתוח יפה לתמונה ב"איזו מין ילדה" כשאני אלך לחדר שלי, בהזדמנות, אסתכל על הדיסק שוב אהה, ואם אני כבר כותבת יש לי בעיה עם התמונה ב"ילדות" מה הקטע של היד, לתפוס יותר שטח תמונה? ממש הפריע לי, ביחוד כי החיוך שלה שם מקסים

 

[טפשונת שכמותי]

חחח...

אני לא ממש אוהבת את העטיפה של "יהודית רביץ" הראשון... ו"ילדות" חמוד. והאמת שהפוזה שלה לא מפריע לי, למרות שהיא נראית קצת לא טבעית..

 

[עיניים חומות חכמות]

חשבתי שמדובר על העטיפה כולה, כלומר, גם הספר!

לא? אם לא אז אני צריכה לשנות מהר את הבחירה שלי!!

{בגלל זה גם אמרתי שאני אוהבת את "באה מאהבה" ואז אמרתי "סתםם" כי אין בה תמונות ולא כלום, כמו דרך המשי..} הקיצר, אם מדברים רק על העטיפה, אז.. {ועוד פעם, מתוך ה6 שיש לי..} את המקום הראשון לוקח בקלות "ומאוד לא פשוט לחכות"!!! למרות שאני גם ממש אוהבת את העטיפות של "איזו מן ילדה" ו"דרך המשי" ש-כמו שמיכל אמרה- גם לדעתי יש מאחוריהן הרבה יותר עומק ומשמעות.