נ-אהה, לא עובד ככה
כשבאה לך מישהי ומבקשת את השיר של לודקריס בתחנונים, וכשאתה שם אותו ורואה שהקהל מת עליו, אין לך ברירה אלא לשים אותו ולשים אותו שוב. וכשאתה מכיר את הקהל שלך, אתה יודע מה הם יאהבו, ואתה מרצה אותם - כקולקטיב - בצורה הכי מלאה שאתה יכול. לעניין "חינוך הקהל" - אני מאוד מתנגד לשיטה הזו. יש די ג´ייאים שמקבלים מזה סיפוק, אבל לי זה לא עושה כלום, במועדון. כל מה שעניין אותי כשיצאתי למועדונים היה להנות ולקבל כמה שיותר גוד ווייבס, ואת התמורה המלאה לכסף שלי. כדי להתחנך ולהכיר דברים חדשים ושונים, הייתי פותח רדיו. אין קשר בין אווירה של מועדון חי ונושם, לבין אווירה של תוכנית מחנכת כמו "הקצה" או אפילו התוכנית של מומי או עסק שחור. כמובן שאין סתירה בין מה שאמרתי לבין איכות, וכדי ג´יי אני בהחלט שומר על מידה רבה של בחירה - מה כן לדחוף קדימה במועדון, ומה לא, מה להשמיע בשיא הערב, ומה לא. יש בקשות של קהל שאני ממלא מיד ויש כאלה שאני סוחב לסוף הערב. ויש גם בקשות שלי...אבל כעיקרון, הקהל קובע. אגב, כל קהל וטעמו, וההבדל בין מה שאני מנגן לבני 20+ לבין מה שאני מנגן לבני 16+ הוא די עצום. והרי אם הייתי שם רק מה שאני אוהב או אפילו רק מה שעדיין לא נמאס לי לשמוע, כמות ההיפהופ במסיבות שלי הייתה פחות מעשרה אחוז.