שאלון קצר

מרי לנ3ח

New member
שאלון קצר

אפשר לפתוח הודעה חדשה? בגלל שאני פה דיי חדש ואני לא מכיר אפאחד. אשמח אם תענו על השאלון הזה... *מה מטרת הפורום? *אתם עדיין "בארון"? *י(אם כן אז..) אתם מתכוננים לצאת ממנו? *יש לכם בן זוג? *איך המשפחה מקבלת את העיניין הזה (במידה והיא יודעת) *מה שלומכם היום? *ספרו על עצמכם, מה שבא לכם
 

סבבב

New member
תשובות...

ראשית לגבי הפורום, להלן מטרת הפורום על פי מה שהיא כתובה בכניסה לפורום: למי מיועד הפורום? פורום "הומואים דתיים" מיועד בראש ובראשונה לכל מי שקשור לעולם הדתי/מסורתי (גם דתלשי"ם) ובמקביל מתמודד עם העובדה שהוא נמשך גם לבני מינו. חשוב לציין - הפורום מיועד ללסביות,הומואים, דו-מיניים, טראנסג'נדרים ולכל מי שמעוניין לקחת חלק בדיון בצורה מכובדת ומתורבתת. שם הפורום נבחר ככזה, מכיוון שזה שם קליט יותר, אך אינו מיועד אך ורק להומואים. מטרת הפורום: המטרה העיקרית שלשמה הוקם הפורום היא מתן תמיכה לחבר'ה הנ"ל, בכל גיל ובכל שלב בחיים אשר מתמודדים עם הנטייה המינית. מדוע יש צורך בפורום זה? מכיוון שישנו קשר שתיקה המקובל על כל החוגים בעולם הדתי- אך לא מקובל עלינו. אושיות ה"ממסד" מטאטאים את התופעה מתחת לשטיח וההתמודדות (אם קיימת) נעשית באופן מחפיר. כאן נשבור את קשר השתיקה ונעלה דברים מעל פני השטח. ועכשיו לשאלותיך האחרות: אני עדיין בארון, למרות שכמה חברים טובים יודעים, ובהם גם אחותי - שקיבלה אותי כמו שאני. אינני יודע אם יש בכוונתי לצאת ממנו בזמן הקרוב. כן, יש לי בנזוג.
 

יודיX3

New member
סבבב- מעתיקן../images/Emo70.gif

תודה לפחות שיש לי יכולות ניסוח לא רעות...
 

סבבב

New member
הוא שכתבתי...

שכך כתוב בכניסה לפורום. והאמת היא שפרט לכמה שינויים מיניאטוריים שעשיתי זה אכן מה שהיה כתוב כשנכנסתי לנהל. לא ידעתי אם את או בייביבוי כתבתם את זה. אבל עכשיו כשאני יודע שזה אתה - כל התמלוגים נשלחים אליך...
 

מרי לנ3ח

New member
זהו??? אז אני גם יענה...

*אתם עדיין "בארון"? לא, אבל חבר שלי בארון... ומאז שחזרנו (בערך שנה מאז שהוא התחתן) אנחנו במעין "סוג של" ארון...
*איך המשפחה מקבלת את העיניין הזה (במידה והיא יודעת)- רק אבא ואחותי הומופובים להחריד. הבן זוג שלי תמיד אומר שאני דוגמא ל"למה הוא לא י(ו)צא מהארון"... אבל בקטנה אני מתמודד עם זה לא רע..
 
והתשובות שלי...

שלום מרי לנצח, אני חושב שסבבב, כמנהל הפורום, הוא האיש המתאים ביותר לענות על השאלה הראשונה - ואכן כך עשה. בכל זאת יש לי תשובות אישיות שלי. -- מטרתי בהשתתפות בפורום היא רגשית בעיקר, משום שאני דתל"ש עם הערכה וגעגועים לדת שלנו וללאום שלנו, ואני נזרקתי מהארץ לפני שנים רבות בגלל היותי הומו. אני גם מקווה להעניק מנסיוני למי שנמצא רק בתחילת הדרך במאבק שלו בין דת/מסורת/מוסכמות ובין הומוסקסאליות. -- אני לא עושה כל מאמץ להסתיר את היותי הומו. יצאתי מהארון אל משפחתי כשהייתי בן 24 (לפני 32 שנים), קודם אל אבא שלי, אח"כ אל אמא שלי, ובסוף אל שאר המשפחה, ולא תמיד באמצעות הכרזות, אלא פשוט על ידי התנהגות טבעית בלי להסתיר. אל בני כיתתי לישיבה ולבית ספר יסודי לא יצאתי רשמית, אבל הם יודעים ואין להם בעיה עם זה. בעבודה אני בסביבה לא-חטטנית, כך שרק מי שקרוב אלי יודע. --- אני עם בן זוגי כבר 30 שנה. לפני כן הייתי עם בן זוג במשך שנתיים. -- המשפחה מסתדרת עם זה בסדר גמור. האמא הייתה עצובה במשך שנים שאני לא אדם שגרתי כפי שהייתה רוצה. --- היום הכל בסדר, אני שליו, מחבב את הדת והמסורת (אם כי פחות את מוסדות הדת), חי בחו"ל ומבקר תכופות וארוכות בארץ
 

מרי לנ3ח

New member
היי פורטי ../images/Emo9.gif

ידעתי שאיפשהו יש תשובה ברורה למטרת הפורום, וצדקת.. רציתי לראות מה כל אחד יענה... רק לעזאזל.. דבר אחד לא קלטתי... נזרקת בשל היותך הומו??? וואט???... מה אתה מתכוון? מהצבא? או בכלל?? (מרשה לי לחטט? בכ"א אני לא מהעבודה שלך חח
) ועוד משהו- תמיד אומרים לי בבית "ככה זה אצל הומואים, אין אהבה אמיתית! תראה את אבי (חבר שלי) עזב אותך לטובת אישה.." הם לא יודעים שחזרנו... אבל זה תמיד דקר אותי שאמרו את זה... חשבתי לעצמי "אני רוצה משהו מבוסס, זה לא יהיה לי? ואם הם צדקו?!?!?!?" אבל אתה העלת לי חיוך
אני מאחל לך הרבה שנים של אושר :)
 
שלום מרי איש חביב ../images/Emo13.gif

כבר העלתי כאן את סיפור שלי אבל הנה הוא שוב, במיוחד עבורך, מצורף כאן במסמך ווֹרד, בצורת מכתב שכתבתי לרב השכונה שלי ושגם אליו יצאתי מהארון (במכתב זה), ושבו סיפרתי לו את קורות חיי. אבי לא זרק אותך, אבי נכנע ללחצי החברה והתחתן עם אשה במקום להיות עם הגבר שאותו הוא אוהב. מעניין אותי אם היא יודעת שהוא הומו ושאתה והוא חזרתם. אם לא, אז אני כועס עליו. אני מקווה ומאחל לך שתהיה לך זוגיות מבוססת ומאושרת וארוכה - אאאאמן!
 

מרי לנ3ח

New member
"ואווווו..."

אין לי הרבה מה להוסיף... זה ההברה הראשונה שיצאה לי מהפה
אתה חזק בנאדם!! תודה שהעלת את זה שוב.. ממ בקשר לאבי אני כבר לא מחפש אשמים.. הוא, אמא שלו, החברה שמסביב ועוד ועוד... אישתו ממש לא יודעת שהוא הומו, (או שהיא מתעלמת?) היא גם לא יודעת שחזרנו
בעצם אפאחד בעולם האמיתי שלי לא יודע שחזרנו, אפילו שלפעמים בא לי לספר.. במיוחד לחבר שלי הסטרייט, ובמיוחד שאני לא בארון.. אבל אני לא מספר כי אני מכבד את מה שהוא רוצה.. זה קשר קצת מורכב, אנחנו יחד בימי חמישי. קצת קשה אבל... .... שנה ניסתי לשכוח אותו אפילו שהוא חיזר נשארתי "קשוח" נסתי לצאת עם אחרים.. יצאתי גם עם מישהו מקסים שהיום הוא חוזר בתשובה (מאמין שהוא יוצא מזה?) אבל תמיד שהייתי נזכר באבי הכל היה חוזר... עד שמישהו מ"צד שלישי" ייעץ לי לחזור אליו.. וזה מה שק(ו)רה... בחיים לא חשבתי שאני אצא עם נשוי, שאני יחיה ב"מחבוא" אבל הנה זה קורה... ובכל זאת, אני אוהב אותו...
 

io4minyan

New member
מזכיר לי שיר

שכתבתי לפני כמה זמן לחבר שרצה לשמוע את דעתי על כוונתו להינשא : שלום, אהובי, בלבי געגוע כל אורות ניו-יורק לא שוים את אורך. כבר קניתי שמלה. אשוב עוד שבוע רוצה כבר לנשום את הריח שלך בודאי, אהובה, עוד שבוע זה טוב את לא מוכרחה למהר לעזוב שלום , אהובי, חבצלת אומרת שנרקיס הזונה מחנות הפרחים כבר שני חתנים הכניסה לסרט היזהר, אהובי. קח איתך את אחי אל חשש, אהובה, היא כקוץ האטד כשאחיך איתי- לא אפול ברשתה שלום , אהובי, אופירה הלשינה שיסמין הזונה מהשכרת רכבים טורפת גברים בתוך לימוזינה. קח את אחי. היזהר, אהובי אל חשש , אהובה, גם ליפה ביקום כשאחיך איתי - אין שום סיכוי שלום , אהובי, פרנסואה הצלם - מיכל מספרת שהזונה אחותו לא בוחלת בכלום. מפתה את כולם קח את אחי. לפגישה לך איתו אל חשש, אהובה, ואף לא דאגה כשאחיך איתי – בזונה לא אגע. שלום , אהובי, עם הרב כבר דיברת ? חשבתי על סגנון עכשוי ואחר סוף-סוף יש סידור שאין בו שרמוטה שממנה אני צריכה לפחד בקשר לזה - את שוגה, אהובה כי כשאחיך בא איתי אל הרב השובב את כל אורות ניו יורק רבתי ביחד ראיתי כשהם פתחו לי ת'ת...
 
"ככה זה אצל הומואים, אין אהבה אמיתי!"

המשפט הזה זקוק לשיפוץ: "ככה זה אצל אנשים שחיים בארון, אין אהבה אמיתית". אז זה לא שהומואים בארון לא יכולים לקיים מערכות יחסים מאוד סוערות או מרגשות, אבל זוגיות ארוכת טווח לא יכולה להתקיים בארון. אבל, זוגיות שאינה כוללת מרכיבים הכרוכים ביציאה מהארון כמו משפחה מורחבת, חברים וקהילה תומכת, רכוש משותף, ילדים משותפים, מגורים משותפים, הכרה חוקית מצד המדינה ומוסדותיה ומצד גופים מסחריים ואחרים - קשה לה מאד לשרוד למשך לייף-טיים.
לא יודע אם אתה מכיר אותי מקריאה פה, אבל אני הומו, נשוי+1, ומנהל חיי משפחה רגילים לגמרי כבר למעלה מעשור, מספיק מבוסס?
 
מחיר החשיפה

התגובה הייתה מיועדת לפורטי לכתחילה אבל כנראה היא נוגעת גם לך. בהיותך אדם חילוני ללא ספק הרבה יותר קל לך היה לצאת מהארון. אין לך חברה דתית, שאתה משתייך אליה. לא בית כנסת, לא קהילה ואף לא חברים. לפורטי לעומת זאת היו כל אלה והוא נאלץ להיפרד מהם ולפתוח בחיים חדשים בקנדה. לא לכל אחד יש את הכוחות הנפשיים, שהיו לפורטי, ולא כל אחד מסוגל לעלות על מטוס ולרדת בארץ זרה. למזלו הרב השכלתו המיוחדת איפשרה לו למצוא תעסוקה גם בניכר. לא לכל אחד זה מתאים. ללא ספק אני מזדהה עם כאבו, שבוודאי נמשך עד היום הזה. הרב יודע ללמד גמרא אבל איננו יודע להתמודד עם בעיות מציאותיות. משום כך מרשה לעצמו להתחמק מבלי לנסות כלל להתמודד עם הבעייה. אכן אנו הדתיים נמצאים בדילימא קשה מאוד. אני יודע, שיש לא מעט צדק בדבריך. הרבה יותר לקיים מערכת זוגיות פתוחה מחוץ לארון. לצערי הרב מעטים זוכים לכך. אני שמח באושרך ומאחל לך חיים ארוכים וטובים עם בן זוגך לאורך ימים ושנים.
 
קשקוש, מה יקרה כשנודע שאדם דתי הוא הומו?

אני לא אומר שהוא יזעק בראש חוצות: אני הומו אני הומו, אלא שפשוט ייוודע על כך משום שמישהו אותו גר עם גבר, ששמעו שהוא היה במפגש סבי"ח או דומה לו. האם לא יתנו לו להכנס יותר לבית הכנסת? האם יחרימו אותך? האם לא יתנו לך עליה לתורה? האם החברים לא יזמינו אותך לקידוש? לפצח גרעינים בצהרי שבת? או אפילו בעבודה...יפגעו בו? אני חייב לציין שכשאני מבקר בשכונת ילדותי, שהיא שכונה דתית מובהקת (סגורה לתנועת רכב בשבת וכו') אני מדבר עם הרב , אותו רב שאליו שלחתי את המכתב, אני משלים מניין במנחה של שבת, אני מתכבד בהקפה בהקפות שניות, ואני יושב עם החברים מהישיבה ומפצח גרעינים בשבת בצהריים ומשוחח עם הילדים שלהם, והם ונותנים לי את הנכד להחזיק על הברכיים.לפני שנה שמתי כיפה גם על ראשו של בן זוגי הגוי, והוא ישב איתי אצלם וכולם התענינו בו. ואני לא מדבר על שכונה בכוכב לכת אחר, אלא בליבה של ישראל הדתית-לאומית. אני לא יודע איך זה היה אילו הייתי ממש גר שם ב"פול-טיים" אבל לפחות הביקורים שלי שם מוצלחים וחסרי מתח. אולי החשש גדול יותר מה"סכנה"?
 

dkey

New member
אי החשיפה מסוכנת כנראה שבעתיים

המחיר האישי המשולם לדעתי גבוה לאין ערוך. בנוסף לדברים שתל אביבי ואתה העלתם, לארוניות יש גם מחיר נפשי כבד. הארון לדעתי הולך ונעלם. אתמול בארוחת ערב אצל חברים אחד פרט כמה שונה מצבנו היום לעומת רק לפני עשרים שנה. זה פשוט מדהים כשחושבים על זה. מאבק זבלים כמו בניזרי נידון לכישלון קולוסאלי. הרכבת עזבה כבר לפני שנים את הרציף.
 
שאל את בניזרי... חחח... (הסמייל לא עובד)

עכשיו ברצינות. זה מאוד אינדיווידואלי. במקצת הקהילות יהיו כאלה, שירימו קול זעקה (געוולד!!!), ולמען השלום יבקשו שאר המתפללים בנימוס לעזוב את המקום כדי לא לעורר מהומות. בקצת קהילות צפויה רעידת אדמה...
משהו כמו שו"ס (לא סושי!...), וקצת קהילות יתכן, שהקהל הוא ליברלי ולא יעשה מזה עניין. בקהילה שלי אני יודיע, שלפחות 3 אנשים ישתקו. נחש למה...
 

io4minyan

New member
האם רק אני רואה את זה ?

גבר מספר על יחסיו הקרובים ( הם חברים שזה עתה חזרו זה לזה ) לגבר נשוי שאשתו לא יודעת. מצטער, אבל קשה לי להתפעל. יותר מזה, אשה לי לשמוח באושרו כשאני יודע שהאושר הזה בא על חשבונה של אישה שנמצאית אי שם ושאינה יודעת שבעלה חובב גברים ויש לו מישהו קבוע
 
למעלה