מבלי לנצל"ש(או שמא מאוחר מדי)
קצת קשה להסביר את המהות של הסגנון של סונדהים, אולי הוא סוג של ג'וקר כזה(או הקלף הצבעוני הזה בטאקי אם אתם מעדיפים את הדימוי) הוא עשה כלכך הרבה סגנונות, אבל מה שאני חושב שהכי מפרסם אותו זה שהוא כמעט באופן מכוון עושה מזויקה א-מלודית על גבול המעצבנת אם אתה לא סונדהימיסט מושבע, שכל העיקרון שלה זה "תקשיב, לא אתה לא מבין, תסתום את הפה, אל תנסה לזמזמם את המנגינה, אין מה לזמזמם, הנה אתה רואה זה הכל אקורד אחד שחוזר על עצמו, שתקת? יופי, עכשיו תקשיב למילים ואולי תבין מה שהתכוונתי לומר" זאת הדעה שלי בכל אופן.. למרות שאני מוצא גם בשירים הכי "מעצבנים" שלו חן מסויים