שאלום

[היכן צילית]

שאלום

גוט שאבעס לכל חברי הפורום (נראה שחובה להשתמש פה בביטויים מבית אבא) אני בת 15 וחצי, מבית חרד"לי שכזה. למדתי במוסד חרדי 8 שנים, ועברתי לאולפנא. מעולם לא האמנתי. יש כאלה שהתחזקו, סו קולד, בדרך לקיצוניות הנגדית. אצלי זה פשוט מעולם לא היה. לא היו לי שום רגעי איכות עם אלוהים- את מה שעשיתי וקיימתי, עשיתי מתוך הרגל, ופחד מהלא נודע. תמיד חיללתי שבת בצורה זו או אחרת, ומגיל 12 בערך, כבר לא היו הרבה מצוות עליהן שמרתי. לא פסח, לא כיפור.. שום כלום. לא מתוך זעם, לא מתוך כלום.. אין בי אמונה וזהו זה. בקיצור, חברה שלי סיפרה על מכרה בגילינו שיצאה מארון הקודש וסיפרה להורים. תמיד הייתה בי המחשבה הזו, כמובן, של לגלות לכל מי שלא יודע מי אני באמת. רק שאני לא בטוחה שבגילי זה רעיון טוב. לא רע לי באולפנא- יש חברות, וללבוש חצאית ארוכה לא כל כך מפריע. אני חושבת שבשלב הזה שינוי כזה דרסטי הוא לא הכרחי. האם זו צביעות? חשש שיעיפו אותי מהבית או כל דבר בסגנון ממש לא קיים. אני חוששת כמובן מהדברים הרגילים- אכזבה מצד ההורים, משבר אמון.. יכול להיות שלא יקחו אותי ברצינות בשל הגיל? לא באמת חושבת שאחשף בשלב הזה מולם, אבל מעניינת אותי דעתכם לגבי הנושא. בטוחה שתגענה הארות מעניינות.

 

[היכן צילית]

כולי התרגשות על התגובות המהירות

הממ.. אני לא מאד לומדת בבית הספר הנוכחי, ולא חושבת שרוצה לעבור לתיכון חילוני. למרות שאני לא באמת דתיה, אני עדיין חיה ומעורה בקהילה הזו הרבה יותר מהחילונית, ואני חושבת שהסתגלות כזו תהיה לי קשה. זה לא שווה את זה, כי כאמור, עניין לימודי אין פה. תגובת ההורים אמנם לא תהיה קשה. גם כי אני מכירה אותם, וגם כי יש לי אח גדול שכבר עשה את הצעד הזה. מצד שני, הוא הוריד את הכיפה וזה הדבר היחיד שהשתנה בו. האופי שלו והמעשים נותרו ללא שינוי. אני לא מאמינה שהוא אתאיסט, ולא חושבת שהוא עובר על יותר מדי עברות כרת. (אולי אני מושפעת מההורים ששיכנעו את עצמם בכך, ועוד בטוחים שהוא יחזור) אני, לעומת זאת.. מציגה בחורה שונה לחלוטין ממה שאני באמת. אבא שלי מתכחש לקיומם של בנים בחיי, כשלמעשה יש לי חבר כבר כמה חודשים. זה מעבר לפן הדתי.. הוא לא מודע לציונים המתדרדרים, להברזות היומיומיות, לדעות האמיתיות שלי לגבי נושאים רבים וכו' וכו'.. אני חושבת שאלך לצבא, וכבר רמזתי לאבא בנוגע זה. הוא מנסה לשכנע קלות, אבל חושבת שמפחד ללחוץ יותר מדי- כי לעובדת היותי סגורה הוא מודע.. לסיכום החפירה- אני מסכימה איתכם, וכנראה שבינתיים אשאיר את הדברים כמות שהם, עם מעשים שיעזרו להם להבחין בנטייה, בהדרגה- לדתיה לייט. שבת שלום ותודה על שיתוף הפעולה