שאלה
- פותח הנושא אלי1993
- פורסם בתאריך
אלי של נופר ובר
New member
מדובר בקטע הזה ../images/Emo26.gif../images/Emo26.gif../images/Emo26.gif
האם המיוחדת רוב הנשים נעשות אימהות במקרה, חלק מתוך בחירה, מעט בגלל לחצים חברתיים, וקומץ מתוך הרגל. השנה, קרוב ל-100,000 נשים בארצות הברית בלבד יהיו אימהות לילדים נכים. האם חשבתם פעם כיצד נבחרות אימהות לילדים נכים? משום מה אני מדמיינת את אלוהים מרחף מעל הארץ ובורר את אמצעי הרבייה שלו בכוונת מכוון. הוא משקיף, ומצווה על מלאכיו לרשום בתוך ספר ענק: "אמסטרונג, בטי. בן. המלאך השומר: מיכאל." "פורסט, מרג'ורי. בת. המלאך השומר: גבריאל." "קורץ, דולי. תאומים. המלאך השומר: תנו לה את אריאל, הוא רגיל לגידופים." לבסוף הוא מוסר שם למלאך ומחייך:: "לה תן ילד נכה." המלאך מסתקרן: "מדוע דווקא לה, אלוהים? היא כל כך מאושרת." "אדרבא" מחייך אלוהים "וכי יכולתי לתת ילד נכה לאישה שאיננה יודעת לצחוק? זוהי אכזריות." "היש לה סבלנות?" שואל המלאך. "איני רוצה שתהיה סבלנית מדי, אחרת תטבע בים של רחמים עצמיים ויאוש. לאחר שהזעזוע והתרעומת יעברו, היא תסתדר. התבוננתי בה היום. יש לה תחושה של עצמיות ועצמאות, הנדירות כל כך ודרושות כל כך לאם. עליך להבין, הילד שאתן לה יהיה בעל עולם משלו, עליה לגרום שיחיה בתוך עולמה, וזה לא יהיה קל." "אבל אלי, אינני חושב שהיא כלל מאמינה בך." אלוהים מחייך: "אין דבר, את זה אני יכול לסדר. האשה הזאת מושלמת. יש בה מידת האנוכיות הנכונה." המלאך משתאה "אנוכיות? האם זו מעלה?" אלוהים מהנהן בראשו: "אם היא לא תוכל להתנתק מדי פעם בפעם מן הילד, היא לא תחזיק מעמד. כן, הנה אישה שאברכנה בילד לא מושלם. היא עדיין אינה תופסת זאת, אבל היא ראויה לקנאה. היא לעולם לא תראה הגיית מלה כמשהו מובן מאליו, היא לעולם לא תחשוב, שצעד הוא דבר רגיל. כשילדה יאמר 'אמא' בפעם הראשונה, היא תהיה עדה לנס – והיא תדע זאת. כשהיא תתאר עץ או שקיעת שמש לילדה העיוור, היא תראה אותם כפי שמעט מאד אנשים רואים את מעשי ידיי. אני ארשה לה לראות בבהירות דברים שאני רואה – בערות, אכזריות, דעות קדומות – וארשה לה להתעלות מעליהם. היא לעולם לא תהיה לבדה. אני אהיה לצידה בכל רגע של כל יום בחייה, מפני שהיא עושה את מלאכתי ממש כאילו הייתה עומדת כאן לצידי." "ומה בדבר המלאך השומר עליה?" שאל המלאך וקולמוסו קופא באוויר. אלוהים חייך: "די לה בראי."
האם המיוחדת רוב הנשים נעשות אימהות במקרה, חלק מתוך בחירה, מעט בגלל לחצים חברתיים, וקומץ מתוך הרגל. השנה, קרוב ל-100,000 נשים בארצות הברית בלבד יהיו אימהות לילדים נכים. האם חשבתם פעם כיצד נבחרות אימהות לילדים נכים? משום מה אני מדמיינת את אלוהים מרחף מעל הארץ ובורר את אמצעי הרבייה שלו בכוונת מכוון. הוא משקיף, ומצווה על מלאכיו לרשום בתוך ספר ענק: "אמסטרונג, בטי. בן. המלאך השומר: מיכאל." "פורסט, מרג'ורי. בת. המלאך השומר: גבריאל." "קורץ, דולי. תאומים. המלאך השומר: תנו לה את אריאל, הוא רגיל לגידופים." לבסוף הוא מוסר שם למלאך ומחייך:: "לה תן ילד נכה." המלאך מסתקרן: "מדוע דווקא לה, אלוהים? היא כל כך מאושרת." "אדרבא" מחייך אלוהים "וכי יכולתי לתת ילד נכה לאישה שאיננה יודעת לצחוק? זוהי אכזריות." "היש לה סבלנות?" שואל המלאך. "איני רוצה שתהיה סבלנית מדי, אחרת תטבע בים של רחמים עצמיים ויאוש. לאחר שהזעזוע והתרעומת יעברו, היא תסתדר. התבוננתי בה היום. יש לה תחושה של עצמיות ועצמאות, הנדירות כל כך ודרושות כל כך לאם. עליך להבין, הילד שאתן לה יהיה בעל עולם משלו, עליה לגרום שיחיה בתוך עולמה, וזה לא יהיה קל." "אבל אלי, אינני חושב שהיא כלל מאמינה בך." אלוהים מחייך: "אין דבר, את זה אני יכול לסדר. האשה הזאת מושלמת. יש בה מידת האנוכיות הנכונה." המלאך משתאה "אנוכיות? האם זו מעלה?" אלוהים מהנהן בראשו: "אם היא לא תוכל להתנתק מדי פעם בפעם מן הילד, היא לא תחזיק מעמד. כן, הנה אישה שאברכנה בילד לא מושלם. היא עדיין אינה תופסת זאת, אבל היא ראויה לקנאה. היא לעולם לא תראה הגיית מלה כמשהו מובן מאליו, היא לעולם לא תחשוב, שצעד הוא דבר רגיל. כשילדה יאמר 'אמא' בפעם הראשונה, היא תהיה עדה לנס – והיא תדע זאת. כשהיא תתאר עץ או שקיעת שמש לילדה העיוור, היא תראה אותם כפי שמעט מאד אנשים רואים את מעשי ידיי. אני ארשה לה לראות בבהירות דברים שאני רואה – בערות, אכזריות, דעות קדומות – וארשה לה להתעלות מעליהם. היא לעולם לא תהיה לבדה. אני אהיה לצידה בכל רגע של כל יום בחייה, מפני שהיא עושה את מלאכתי ממש כאילו הייתה עומדת כאן לצידי." "ומה בדבר המלאך השומר עליה?" שאל המלאך וקולמוסו קופא באוויר. אלוהים חייך: "די לה בראי."
אני אישית לא מתה על הקטעים "המרגשים" האלו
זה תמיד נשמע לי כמו המשפט "אלוהים נותן אגוזים למי שיש לו שיניים". לא יודעת, לפעמים הטוראט נוחת במשפחות שאין בהם אמא כ"כ מיוחדת. ואז מה? ולפעמים הטוראט נוחת במשפחות איומות ונוראות, וזה רע כמו שכולכם יכולים לדמיין. אבל, אם למישהי זה עושה טוב, למה לא... קחי את זה בכיף...!
זה תמיד נשמע לי כמו המשפט "אלוהים נותן אגוזים למי שיש לו שיניים". לא יודעת, לפעמים הטוראט נוחת במשפחות שאין בהם אמא כ"כ מיוחדת. ואז מה? ולפעמים הטוראט נוחת במשפחות איומות ונוראות, וזה רע כמו שכולכם יכולים לדמיין. אבל, אם למישהי זה עושה טוב, למה לא... קחי את זה בכיף...!
../images/Emo4.gif../images/Emo4.gif../images/Emo4.gif../images/Emo4.gif לא יודעת
אני לא מוצאת שום נחמה במשפט: "אני ארשה לה לראות בבהירות דברים שאני רואה – בערות, אכזריות, דעות קדומות – וארשה לה להתעלות מעליהם"... אני פשוט מוצאת שמדובר בעיקרון הכרחי להישרדות של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים... אחרת - פשוט אפשר להשתגע מהכאב...
אני לא מוצאת שום נחמה במשפט: "אני ארשה לה לראות בבהירות דברים שאני רואה – בערות, אכזריות, דעות קדומות – וארשה לה להתעלות מעליהם"... אני פשוט מוצאת שמדובר בעיקרון הכרחי להישרדות של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים... אחרת - פשוט אפשר להשתגע מהכאב...
מסכימה. זו דרך ליישב את הדיסוננס המתמיד
של לחיות עם ילד עם צרכים מיוחדים וההורות הלא קלה סביב זה. מטרת קטעים מזוג זה שנכתבים היא כמובן הקתרזיס - במידה והוא מושג- ואם זה מנחם מישהו, אז כבר יצא טוב. * לא מתאים לשכלתנים מידי שביננו או לציניים (ולמרות שיש לי ימים כאלה של שכלתנות כואבת, לפעמים נוח לחי להפליג למחוזות הז'אנר הזה, מה גם שהוא באמת נכתב תמיד מאיזה מקום אישי של מישהו... אז הוא אותנטי גם.) כל אחד זקוק לפעמים להניח את ראשו ולהרשות לעצמו להרפות. אני מוצאת שקטעים מסוג זה עושים לי את זה. תקראו לזה פאוזה.
של לחיות עם ילד עם צרכים מיוחדים וההורות הלא קלה סביב זה. מטרת קטעים מזוג זה שנכתבים היא כמובן הקתרזיס - במידה והוא מושג- ואם זה מנחם מישהו, אז כבר יצא טוב. * לא מתאים לשכלתנים מידי שביננו או לציניים (ולמרות שיש לי ימים כאלה של שכלתנות כואבת, לפעמים נוח לחי להפליג למחוזות הז'אנר הזה, מה גם שהוא באמת נכתב תמיד מאיזה מקום אישי של מישהו... אז הוא אותנטי גם.) כל אחד זקוק לפעמים להניח את ראשו ולהרשות לעצמו להרפות. אני מוצאת שקטעים מסוג זה עושים לי את זה. תקראו לזה פאוזה.
../images/Emo45.gif../images/Emo26.gif last day
שימי לב ששאלתך מבליעה בתוכה הכרה וקבלה של הקיום האלוקי. כלומר, מי שאינו מאמין, לא יכול להעלות את השאלה... באשר לתשובה - קטונתי. אבל, אני חושבת, שרוב האנשים שמאמינים, גם מוכנים לקבל את העובדה שיש מצבים שא תמיד אנחנו מסוגלים להבין מה התכלית והמטרה שלהם... בכל מקרה, אני מסכימה איתך ש"אין ילד נכה - יש ילד מיוחד" ובהחלט הייתי משנה את זה לאורך כל הקטע... האמת היא, שבמחשבה שניה, אני חושבת שהקטע הזה יכול להתאים כמעט לכל אמא... כי כל ילד הוא מיוחד בדרכו שלו...
שימי לב ששאלתך מבליעה בתוכה הכרה וקבלה של הקיום האלוקי. כלומר, מי שאינו מאמין, לא יכול להעלות את השאלה... באשר לתשובה - קטונתי. אבל, אני חושבת, שרוב האנשים שמאמינים, גם מוכנים לקבל את העובדה שיש מצבים שא תמיד אנחנו מסוגלים להבין מה התכלית והמטרה שלהם... בכל מקרה, אני מסכימה איתך ש"אין ילד נכה - יש ילד מיוחד" ובהחלט הייתי משנה את זה לאורך כל הקטע... האמת היא, שבמחשבה שניה, אני חושבת שהקטע הזה יכול להתאים כמעט לכל אמא... כי כל ילד הוא מיוחד בדרכו שלו...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.