אם אפשר...
אני לא יודעת מה אני, אבל כן, אני שואפת לשלום ומאמינה שהוא נכון והלוואי שכל העולם היה רואה את הדברים כמוני מהבחינה הזאת אבל רב העולם כנראה לא רואה את זה ככה, והרבה ישראלים בתוך המדינה שלנו אויינים, אפילו אחד כלפי השני, ככה ששלום, דיי רחוק מכאן, וזה לא מפתיע.. בכל אופן, כשהתגייסתי באתי עם כל הלב בשביל המדינה שלי שאני כל כך אוהבת, שהסבים שלי הקימו כאן בשביל שיהיה להם מקום, וראיתי מה באמת הולך, או רק חלק מזערי מכמה שהצבא של היום נראה פשוט מגעיל ונרתעתי. באמת שכל מה שחשבתי והרגשתי התנפץ לי בבום. אני חושבת שהמטרה היתה במקור רק להגן, כמו שנאמר פה, אבל גאד. אני לא יודעת, אולי זה שבני אדם שוכחים את עצמם, וכשזה קורה לבני אדם כמדינה זה מצתבר, ואולי זה פשוט שבני אדם לא כאלה טובים, מטבעם. מה שזה לא יהיה, זה עושה לי ממש, ממש עצוב.