או יפה ועכשיו "השאלה"
תנסי לחזור רגע למצב שהית " הרגשת מטומטמת, הרגשת לבד ,ולא ידעת להעריך את מה שהיה לך" ואז באותה תקופה הית מקבלת כזה מכתב מהאקס שלך.. האם זה היה גורם לך לשנות את דעתך???????? **גילוי נאות כל הזכויות של כתיבת המכתב זה שיכים לכותבת בפורום בשם "מאיפה לי לדעת" לא מכיר אותה ,אבל ראיתי את מה שהיא כתבה וזה כל כך נגע ללבי ומתאר בדיוק את מה שאני מרגיש עכשיו אז לקחתי אותו ושיפצתי אותו טיפה. הנה המכתב ** אהובה שלי, נשמה שלי, אני לא יודע אם את יודעת, אבל אני מתגעגע, ולא סתם מתגעגע, אני מתגעגע אליך מאוד! כל כך מתגעגע שזה כואב... זה לקום בבוקר ולחשוב עליך דבר ראשון, לתהות איפה את, מה אתה עושה? האם את שמחה או עצובה? האם טוב לך? וזה לקום מהמיטה בידיעה שאת היום הזה אני אעביר בלעדיך.. בלי לשמוע את הקול שלך, בלי להסתכל בעיניים שלך ולטבוע בהן, בלי החיוך שלך ובלי החיבוק. וזה ללכת, בין אם לעבודה או לסידורים, וברגעים שאף אחד לא מסתכל לבהות ולחשוב עליך, לאהוב אותך כל כך מרחוק, לתהות האם את עוד זקוקה שאחבק אותך אם עצוב, וילטף וירגיע ויהיה שם איתך, אפילו ישתוק, אבל ישב לצידך ויחזיק לך את היד וילחץ קלות כדי להראות לך כמה אני איתך בכל... וזה לחזור הביתה אחרי יום ארוך ולדעת שלא מחכה לי שום שיחה או פגישה איתך.. והגעגועים רק ילכו ויגברו, כל דקה שאני לבד. וזה ללכת לישון בהרגשה שעוד יום עבר, עוד יום בלעדיך מתווסף לימים שעברו, לשבועות ולכל התקופה שבה התרחקת ממני. הלב כל כך כואב ולא רוצה לסבול עוד... חשבתי שאתגבר אבל הגעגועים לא נותנים לי מנוח ובכל דבר שאני עושה את שם, במיוחד בעיניים שכבר אינן מחייכות ומאירות, מאז הפעם האחרונה שראו אותך... אני לא מתכוון לשלוח אותו עכשיו אולי אם בכלל רק אם היא תתקשר ואז אנצל את ההזדמנות (לפי דעתי היא יודעת טוב מאד מה אני מרגיש) או שלפי דעתכם זה מיותר אני פשוט מאד מבולבל תודה