שאלה
אני בת 28 ויש לי חבר כשנתיים והוא החבר הראשון שלי. יש לנו כל מיני מריבות קטנות על כל מיני נושאים שונים ועל נושא אחד בעיקר. אני לא חושבת שהוא מקדיש לי מספיק זמן, אני חושבת שאני נמצאת איפשהו למטה בסולם העדיפויות שלו, שתמיד יש לו משהו אחר לעשות ואם ורק אם יסתדר- ניפגש. (אנחנו עדיין לא גרים יחד- מתכננים בקרוב). שנינו סטודנטים, הוא לקראת סיום התואר ויש לו הרבה עבודות להגיש, בגלל זה אנחנו לא נפגשים הרבה ואני מתעצבנת שאם יש יום שהוא מסיים ללמוד מוקדם ומחליט סתם להתבטל, זה יהיה עם עצמו, הוא לא חושב על להיפגש. רוב הפעמים זו אני שמציעה. אני יודעת שהוא אוהב אותי, אבל אני פשוט מרגישה שתמיד יש לו משהו יותר טוב לעשות מאשר לראות אותי. אני לא יודעת מה לעשות... נמאס לי כבר להתווכח ולריב איתו על להיפגש... זה משהו שאמור לבוא ממנו, הוא אמור לרצות את זה ולנסות להתאמץ שזה יקרה. לדעתי לפחות. למישהו יש עצה?
אני בת 28 ויש לי חבר כשנתיים והוא החבר הראשון שלי. יש לנו כל מיני מריבות קטנות על כל מיני נושאים שונים ועל נושא אחד בעיקר. אני לא חושבת שהוא מקדיש לי מספיק זמן, אני חושבת שאני נמצאת איפשהו למטה בסולם העדיפויות שלו, שתמיד יש לו משהו אחר לעשות ואם ורק אם יסתדר- ניפגש. (אנחנו עדיין לא גרים יחד- מתכננים בקרוב). שנינו סטודנטים, הוא לקראת סיום התואר ויש לו הרבה עבודות להגיש, בגלל זה אנחנו לא נפגשים הרבה ואני מתעצבנת שאם יש יום שהוא מסיים ללמוד מוקדם ומחליט סתם להתבטל, זה יהיה עם עצמו, הוא לא חושב על להיפגש. רוב הפעמים זו אני שמציעה. אני יודעת שהוא אוהב אותי, אבל אני פשוט מרגישה שתמיד יש לו משהו יותר טוב לעשות מאשר לראות אותי. אני לא יודעת מה לעשות... נמאס לי כבר להתווכח ולריב איתו על להיפגש... זה משהו שאמור לבוא ממנו, הוא אמור לרצות את זה ולנסות להתאמץ שזה יקרה. לדעתי לפחות. למישהו יש עצה?
