למה הארץ עגולה?
לארץ יש בסיס יציב מתחתיה (לא עמודים), בדיוק כשם שהשמש נמצאת ממעל, בשמים, וזורחת בבוקר ושוקעת בלילה. ובדיוק כשם שהירח מאיר ונקרא מאור. והלא אנו יודעים שלירח אין אור משלו, אלא מקבל אורה מהשמש, ויודעים שהארץ אינה ניצבת על בסיס מוצק - לא של עמודים ולא כל יציקת בטון אחרת - אלא היא כדור עגול, והשמש אינה מעליו ולא מתחתיו, אלא מחוץ לו, באטמוספירה שמסביבו, ואינה זורחת ואינה שוקעת, אלא הוא המסתובב סביבה ותנועתו מחשיכה את חציו המוסתר מן השמש, ומאירה את חציו הפונה לעברה. אז איך נאמרו כל הדברים הללו - ולא רק בנוגע לארץ? משום שהתורה מדברת על איתני הטבע ועל מוצרי הבריאה באופן שהם נחווים ע"י בני האדם, כי בני האדם הם שורש ועיקר ותכלית הבריאה. והכל מתייחס אליהם ונוגע להם, ואין לשום דבר קיום בפני עצמו, בלי התייחסות לבני האדם. אז הארץ נתפסת בתחושת בן האדם כבסיס יציב העומד תחת רגליו, ומונח כביכול על יסודות איתנים. כאשר אני מברכת בבוקר (רוקע הארץ על המים) אני מתייחסת לכל היציבות של איתני הטבע וחוקי הטבע כולם, החיוניים ליציבותו הנפשית של האדם והתנהלותו בבריאה לצורך קיום תכליתו. אתה רוצה לקרוא לזה בשם המדעי דווקא - אתה יכול. יש לזה כמה שמות - גרביטציה, כוח כבידה, חוקי המשיכה, אפילו כללי הטמפרטורה המאפשרים חיים, חוקי תנועת היבשות והימים (אפילו תנועת כל הגלקסיות על פרטי פרטיהן + האבק שביניהם + החורים השחורים החדשים שהתגלו) - כל מיני דברים שמעמידים את הארץ הכן, כפי שבני האדם צריכים. הנה, גם הירח ושאר הכוכבים הם כדור, אבל שם לא קיימים חוקי הגרביטציה וחוקי הטמפרטורה המאפשרים חיים, ולכן לא חיים שם בני אדם (מלבד כמה אסטרונאוטים שמסתובבים שם לפעמים, ואינני יודעת מה הם מחפשים...). כך שזה שזה כדור זה לא רלוונטי. זה לא ההגדרה הרוחנית של הארץ. מה שרלוונטי זה העובדה שזה מאפשר חיים ועמידה יציבה לבני אנוש. זה תכלית הבריאה של החוקים הללו. הם לא חוקים אקראיים, אלא נוצרו לתכלית. דוד המלך לא מתייחס לצד המדעי, הטכני. היא מתייחס לתכלית של זה מבחינת בני האדם - זה נועד כדי לאפשר חיים, כדי לאפשר עמידה של בני האדם בעוה"ז.
