שאלה

adimayer

New member
שאלה

למישהי יש מושג אילו טפסים צריך לארגן ממשרד הפנים על מנת שאוכל להתחתן כאן? ואיך אפשר לארגן את הטפסים? האם הם שולחים את זה בדואר האם מישהו צריך ללכת לשם? כמה זמן זה לוקח וכו´ תודה ולהתראות וחג שמח
 

bcnbcn

New member
מזל טונ, קודם כל

את צריכה לברר במקום שאתם מתחתנים מה צריך. בד"כ צריך להוציא ממשרד הפנים בארץ תעודת רווקות ולתרגם אותה - לגרמנית במקרה שלך. מישהו יכול להוציא בשבילך אבל נדמה לי שצריך ייפוי כוח ממך. מקווה שעזרתי...
 

adimayer

New member
עדכונים

טוב, אז ראשית תודה רבה לירי ו bcnbcn על התגובה המהירה. היום הלכנו להירשם בעיריה. אז לאחר מספר ברורים עדכנו אותנו בנוגע למה שאני צריכה לארגן מישראל ואכן אני צריכה תעודת רווקות ותעודת לידה מתורגמות לגרמנית. היום המיוחל יהיה ב- 6/6/2002 ולשימחתי תהיה נציגות מישראל וזאת אמא שלי. אבא שלי יושב עלי שיבעה אז מן הסתם לא יגיע. מלבדו כל המשפחה שלי מאד מאושרת ושמחה בשימחתי. ביי בינתים עדי
 

Michal7

New member
../images/Emo49.gif

וואו, מזל טוב, אני מאחלת לכם שתהיו ת מ יד מאושרים יחדיו! זה בטח קשה לך עם העובדה שאבא שלך יושב עלייך שבעה. אני שמחה בשבילך שאימא שלך נוקטת עמדה עצמאית ותבוא. בחתונה שלנו לא היה אף אחד מהמשפחות שלנו אלא רק זוג עדים (שכנים שלנו). בינתיים (שנתיים אחרי) ההורים שלי התחילו להתרגל למצב אבל לא מסתירים את העובדה שהם רוצים שאעזוב את בעלי ואסע לישראל. הם פשוט לא מבינים, או לא רוצים להבין, שאני אוהבת את בעלי ושאני והוא הקמנו יחדיו בית חדש כאן בארה"ב. אני מניחה שאם אלוהים יברך אותנו ביורש/ת עצר, אז יהיה להם הרבה יותר קל לקבל אותנו כעובדה מוגמרת. שוב, המון מזל טוב!
מיכל
 

carolin

New member
היי adimayer!!

קודם כל שלום
להגיד לך את האמת הקטע של אבא שלך באמת זעזע אותי ואני מרשה לעצמי להגיד את זה כי אבי איים עליי לא פעם בקריעה(ישיבת שבעה עליי) אבל אף פעם לא האמנתי שהוא ממש יעשה את זה ... איך את מתמודדת עם זה?הרי לפי ההלכה לפי הידוע לי הוא לא יוכל לחזור בו(או שכן?) נשאר לי רק לאחל לך מזל טוב והלוואי הכל יסתדר על צד הטוב ביותר
 

GalGula

New member
קרולין!!!!!! ../images/Emo13.gif

סתם רציתי להגיד שהתגעגעתי....
איך בהונגריה?
 

GalGula

New member
עכשיו שמתי לב

שכבר כתבת על תגובת המשפחה..... את באה מבית דתי? אגב, זה מסוג הדברים שלעולם לא אבין - כיצד הדת היהודית מאפשרת לאנשים להתאבל ולשבת שבעה על אדם חי!?!?!?!??! בפרט שהשבעה נועדה לכבד את המת. וכאן מדובר בשבעה על אדם שלא מכבדים אותו ואת רצונותיו.... מסוג הדברים שגורמים לי להרתע מהדת... ועדי - אל תתני לזה להלחיץ אותך. זה מסוג הדברים שהורים עושים כשהם יודעים שאין להם טיעונים מוצדקים כנגד מה שאנו עושים - מדובר באקט שנובע מהיסטריה, לחץ וחוסר אונים (כך אני רואה זאת בכל אופן).
 

adimayer

New member
אני לא באה מבית דתי

ואבא שלי רחוק מלהיות דתי, מסורתי או כל דבר שמזכיר דת ו/או דתיות, אבל מבחינתו אין לזה שום קשר. הוא התחיל לדבר על אבות אבותיו שבטח מתהפכים בקבר ושורה תחתונה הוא מעדיף "לקבור" את החיים על מנת שיוכל לכבד את המתים. לומר שזה לא היה קשה, כואב ואפילו משפיל, יהיה שקול להתכחשות מהאמת. עברתי ואני עדיין עוברת תקופה קשה, אבל כפי שכבר אמרתי, אני לרגע לא מצטערת על ההחלטה שלי לעבור ולחיות כאן עם בחיר ליבי. עצוב לי מאד בנוגע למה שקורה עם המשפחה שלי בעקבות תגובתו של אבי: האחים שלי לא מדברים איתו ולא באים לבית הורי. גם אמא שלי לקחה קשה את התגובה שלו, וכבר למעלה מחצי שנה הם כמו שני זרים תחת קורת גג אחת. כולם מאמינים שבשלב מסויים הוא יבין שעשה טעות - אני דיי סקפטית. ועכשיו לנושא אחר. היום יום הזיכרון לשואה. כשחייתי בארץ זה היה עוד יום רגיל שבו הולכים לעבודה ומאזינים למוזיקה מאד יפה ברדיו. היום כשאני כאן בגרמניה היום הזה קיבל משמעות אחרת עבורי. הרגשתי צורך לקרוא את כל הכתבות שקשורות לשואה. הרכבת עימה נסעתי ללימודים דיי צימררה אותי וכל גבר מבוגר שעבר לידי עורר בי מחשבות בנוגע למעשיו במלחמת העולם השניה. זהו. יום לא קל. עדי
 

GalGula

New member
את מדברת כאן על נקודה שמעסיקה

גם אותי לאחרונה, במיוחד ביום הזכרון הנוכחי. בשנה שעברה, ביום השואה הייתי באוסטריה. במקרה לגמרי היינו בוינה, ובמקרה נתקלנו באנדרטה לזכר היהודים האוסטרים (למעלה מ-65,000 יהודים) שנרצחו ע"י הנאצים. כמובן שהיו שם נרות זכרון, בוודאי היה טקס בבוקר. אך לדעתי לא היו מספיק נרות וזה ממש עשה לי רע. וזה גרם לי לחשוב השנה, אתמול, על מה יהיה אם אני אחיה שם. איך אני ארגיש בימים שכאלה. פתאום היה לי ברור שכפי שאת מציינת, יהיה לי יותר חשוב לשים דגש על ציון היום הזה... יהיה לי מאד חשוב, למשל, שלילדי יהיו ספרים כגון יומנה של אנה פרנק... גם יום הזכרון ויום העצמאות יקבלו משמעות חדשה... בהחלט אחד הדברים היותר בעייתיים.
 
למעלה