שאלה

ערן10

New member
שאלה

יש לי שאלה שמאוד מאוד מטרידה אותי וגורמת לי להרהר בה מידי פעם במשך השבוע. מישהו יכול להגיד לי מתי צריך לעזוב את הבית של ההורים??? אני בן 27 ויש לי אחלה משפחה (כולל אח קטן בתיכון). יש לי את כל הפרטיות שבעולם. אני עושה מה שבא לי בחדר שלי,נכנס,יוצא לבלות מתי שאני רוצה...חוזר בשעות שמתחשק לי...אוכל רוב הזמן מחוץ לבית....מדבר בקו הטלפון שלי בחדר...גולש באינטרנט,ישן....בקיצור....מרחב מחייה מוחלט. אף אחד לא נכנס לחדרי. הבית של ההורים שלי הוא גדול מאוד ואין שום תחושת מחנק. הבעיה היא שאני כבר בן 27.אני כמובן לומד ועובד תוך כדי. אני מרויח ממוצע...לא מי יודע מה.אבל נהנה מאוד מהעבודה.ומקווה להתקדם בעתיד.(אין לי מושג מתי זה ייקרה...אבל אני בטוח שזה יתגשם). עכשיו,אני שואל את עצמי.....מה קורה לגביי הנושא הזה של "לגור עדיין עם ההורים"?? מצד אחד אני מאוד רוצה לעזוב.(למה???..כי אני עוד 3 שנים בן 30 כבר,אלוהים!!!!!! ועברו כבר 7 שנים תמימות מאז הייתי צעיר בן 20! מצד שני מאוד נוח לי בבית שלי. רוב החברים שלי שאני מכיר (והם רבים) עזבו את הבית מסיבות של אי נוחות ואי פרטיות....חלקם התחתנו...וחלקם העדיפו לשכור חדר עם בת הזוג שלהם. לי כרגע אין חברה כך שזה לא מהווה שיקול עבורי. אבל מה אתם חושבים שנהוג לעשות?? אני כבר בן 27...(אני חייב לציין שאני בחור מאוד מאוד עצמאי,אחראי.ועוסק במקצוע שדורש אחריות מקסימלית....) כך שאני לא פרזיט שחי על חשבון הוריו....מתנהג אליהם מגעיל או קם כל יום בשעה 13:00 בצהריים....ומבקש מאמא שלו שתכין לו ארוחת צהריים או תכבס לו את הכביסה. מבחינת ההורים שלי אני יכול להישאר עד מתי שאני רוצה.(והם אפילו משכנעים אותי לא לעבור). אני באמת מבולבל. אני לא יודע בשביל מה טוב לי לשכור דירה עם שותף או שותפה. ואני לא יודע בשביל מה טוב לי להישאר עדיין תקוע בבית של ההורים. אני לא יודע אם בעוד כמה שנים דברים יישתנו בכדי שיצריכו אותי לעבור דירה.(כי בינינו...עוברים דירה או שמתחתנים...או שיש חברה שיותר נוח להיות איתה בבית משלך....או מסיבות של אי נוחות בבית של ההורים). אצלי שלושת הדברים האלה לא קיימים בשלב הזה..ואני בספק אם יתקיימו גם בגיל 30. אבל מה עושים בכל זאת?? האם אתם חושבים שצריך לקום ,לעזוב את הכל ולשכור דירה?? האם בגיל 30 זה לא יהיה מאוחר מידי לעשות את הצעד הזה של "מעבר דירה"? איך יודעים בעצם איך לנהוג?? ברור שאם הייתי מרויח 20,000 ש"ח בחודש אז הייתי עוזב את הבית...שוכר דירה גדולה בת"א,עם מרפסת וחי חיים טובים.(לפחות כפי שאני חי ומרגיש כרגע בבית של ההורים שלי.) אבל ברור לי שאני אצטרך במצב שלי כיום (ואולי בעתיד) לגור בדירת 3 חדרים,וזהו.כך שאולי זה גם מבאס אותי קצת לעזוב את הבית. אבל מצד שני,אולי אני צריך להבין שאלה הם חיי ושאלה הדירות (בשלב הזה) שאני יכול לגור בהם.ובכל זאת להתחיל לחפש..(עם שותפה או שותף). אני מקווה שתענו לי. אני רק מבקש בבקשה שאל תרשמו לי שמעבר דירה זה דבר סובייקטיבי ,שאין חוקים בדבר הזה,שכל אחד עושה מה שהוא מרגיש,שההחלטה היא שלך בלבד,וכו´ וכו´. אני יודע את כל הדברים האלה. אבל אם זה יכול לעזור לכם,אז אולי תחשבו שכותב אליכם בחור בן 38 למשל. האם גם אז כל הקלישאות שכתבתי מקודם יכולים להיחשב כתשובה?? (אני אומר זאת משום שיש לי חחושה ששום דבר מהותי לא יישתנה אצלי אפילו בעוד 10 שנים.) אני לא מתכוון,חס וחלילה,מבחינה מקצועית. אני מתכוון מבחינת:חתונה,בת זוג,אי נוחות אצל ההורים וכו´.... אז מה אתם אומרים?? מתי עוזבים את הבית של ההורים?? אודה לכולם על התשובות. (פירסמתי את ההודעה שלי בעוד פורומים כי אני חייב כמה שיותר דיעות בנוגע לדבר הזה שמאוד מאוד מציק לי
 

נונינה

New member
עוזבים את ההורים כש...

לא נהנים יותר להיות ביחד, ולדעתי, להקמת תא משפחתי חדש יש תפקיד חשוב ביציאה מבית הורים כל-כך נוח כמו שלך. אז כשתרצה לבנות תא משפחתי \ זוגי ואז סביר שבן הזוג שלך לא ירגיש נוח אצל הוריך כמוך, תעברו לכם למקום משלכם. עוד דיעה של משהי......
 

גרא.

New member
עליך לקבל את ההחלטה בעצמך,אם

ומתי לעזוב.רצוי לפני שההורים יחליטו שאתה נופל עליהם למעמסה..מרבית בני גילך,כבר חיים באופן עצמאי..כל אחד מסיבותיו הוא.התחושה שלי שאתה חושש "להיוולד מחדש"..ממש כשם שהעובר לא שמח לעזוב את הרחם,בתהליך הלידה,אתה בצורה מטאפורית כמובן,ממשיך לחיות ולהנות מזיו החיים בצל אמא. נכון,אינך פרזיט,אבל בסופו של דבר,אתה כמו גוזל בקן,החושש לעוף החוצה ולהתמודד לבד עם אימי הסביבה..יחד עם כל הטוב שאתה מתאר בבית הוריך,אין לי ספק שאתה מוגבל בבחינות מסויימות,למשל,להביא חברה הביתה..סתם חברה, מבלי שהורייך יידעו על כך,ואולי כבר יפתחו צפייות..ערן,כפי שתארת את עצמך ואת מעשיך,הגיע הזמן לקפוץ לתוך הבריכה ולהתחיל לשחות..הגיע הזמן להתחיל להתמודד עם החיים בצורה עצמאית...אם לא עכשיו,אימתי??
 

ערן10

New member
אם לא עכשיו...אימתי??

גם אני שואל את עצמי את אותה שאלה. אולי ברגע שתהיה לי מישהי רצינית?? אולי ברגע שתהיה לי חברה? אולי בזמן שאני אתחיל להרויח כמו שצריך ולא להסתמך על ה 4500 ש"ח המסכנים שלי? אולי בזמן ....אין לי מושג.
 

sshoshan

New member
ערן שלום.

אני אמא של 3,אמנם הגדולה היא רק בת 21,אבל כבר לא גרה בבית. היא עזבה לפני כמחצית השנה כדי לגור עם החבר שלה,בעיר מגוריו הרחוקה מכאן.אני מאד חששתי כיוון שלדעתי היא היתה צעירה ולא עצמאית לחלוטין. אבל היא מסתדרת ונהנית,והיא עצמה הסבירה לי שעזיבה זו החלטה פנימית של מי שעוזב(בתנאים הפיזיים שהיו לה,אשר דומים לאלה שלך),שמרגישים את זה שאתה יכול ללכת אחרי שמיצית את הקטע של בית ההורים,ושתמיד יש לך לאן לחזור. אם אתה עדין לא בשל רגשית לעזוב-אל תעשה את זה באופן מלאכותי,ותראה שיגיע הרגע שתרגיש ותקום -ולא תתחרט על כך שחיכית.
 

ערן10

New member
שושן----הערה.

כפי שאמרתי ואת גם חיזקת את דעתי. הבת שלך עברה משום שהיה לה חבר! זו הסיבה האמיתית.כך שזה לא ממש מקל עליי ,ואני לא יכול לקחת את זה בתור דוגמא. יש לי המון חברים שחלקם עזבו את הבית מיד אחרי הצבא כי היה להם מאוד מאוד צפוף בבית.(היו גרים עם אח שלהם באותו חדר--וברור שאם לי זה היה קורה אז גם אני הייתי עף מהבית). וחלקם עזב עם חברות שלהם.וחלקם האחר התחתן ולכן עזב. וכך גם הבת שלך. אז ממה שאני מבין :כל עוד לא תהיה לי חברה אז אני צריך להוריד את זה מהמחשבה שלי??(כי אולי אם הייתה לי חברה אז היה לזה צידוק לעבור לדירה משלי.....ועכשיו מה???
 

נונינה

New member
צריך סיבה בשביל לעזוב או בשביל להשא

זו השאלה. אם נעים ונוח לך וגם להוריך, וכל אחד יש את הפרטיות שלו מחד ואת כיף המשפחה מאידך, והעצמאות לא חסרה לך ובוערת בעצמותך, להפך, לבד מצבך הכלכלי יורע ותצטרך להצטמצם, אז אין סיבה לעזוב. (כמובן הכל לדעתי). אולי אחרים היו רוצים את המרחק מההורים, אבל אתה לו ואתה צריך להיות נאמן בעיקר לעצמך. מה אחרים יגידו \ חושבים לא נראה לי סיבה מספיק טובה בשביל לעזוב. היחידים שהייתי שואל אותם האם הם מאושרים מההסדר כמוך הם ההורים שלך...
 

sshoshan

New member
אני הייתי נשארת בלי שום יסורי מצפון

יום יבוא,ועם או בלי חברה,תרגיש שאתה עף מהקן.
 

dgrwkl1

New member
חחחח...נסחפת.

ידידי,אני מציע לך לעבור כמה שיותר מהר. בן 27 ועדיין בבית?? אלוהים. למה אתה מחכה בדיוק?
 

m_katzmann

New member
מה השאלה?

היי ערן? אם טוב לך בביתך,אז טוב לך. כשתרגיש לחוץ, תזהה את זה כבר. בינתיים אתה יכול להנות משני העולמות ואני בטוחה שהרבה אנשים בני גילך מקנאים בך שכל כך טוב לך בבית. ערן, אל תקבע את עצמך בדעות. אני לא יודעת מה יקרה מחר, ואתה כבר יודע מה יקרה בעוד 10 שנים? העזיבה את הבית לא תביא את החתונה. אני לא לגמרי הבנתי איך זה קשור לחיים שלך בבית או מחוצה לו. אם המצב הזה טוב לכל הצדדים - סבבה. למה לקטוע משהו טוב? ואני מצטערת אבל בכל זאת חייבת לאמר לך שאתה יודע טוב יותר מכל אחד אחר מה הכי טוב בשבילך, כי רק אתה מכיר את עצמך הטוב ביותר. חג אביב שמח, מאיה
 

dgrwkl1

New member
את מצחיקה.את יודעת?

ואם יהיה לו טוב בבית גם בגיל 35 אז גם להישאר? חחחחח..ידידי,אנשים באינטרנט כנראה נמצאים בעולם אחר. האנשים בחוץ יאמרו לך צא צא צא מהבית.נקודה
 
לצאת מהבית

ערן, תהיה כנה עם עצמך , שאלת שאלה משום שהדבר מציק לך, לו היית חושב ובטוח כי הכל בסדר בזה שאתה חי כרגע עם ההורים לא הייתה עולה במוחך המחשבה בנושא ולא היית מצפה לתגובות של אנשים אחרים שיחליטו בשבילך. הסתכל טוב טוב פנימה , עשה חשבון נפש עם עצמך , האם המצב הכספי הוא זה שמעקב אותך מלפרוח מהקן או אולי סידורי הנוחות שאמא תטפל בך תבשל לך תגהץ לך וכאשר אתה רוצה פרטיות אתה יכול להסתגר בחדרך נכון כל הדברים האלה מאד נוחים אולם אני חושבת שבגילך הגיע הזמן לפגוש בחיים האמיתיים. מאחלת לך בהצלחה בכל דרך שתבחר אורית
 

popo11

New member
אני אומרת - תצא !!!! ../images/Emo104.gif

אין ספק בענין. אחרי שתעבור לגור לבד, לא תבין איך לא עשית את זה קודם. מכל החברים שעשו את הצעד הזה, גם כאלה שהיתה להם ממש יחידת דיור, שמעתי את אותה התגובה. אתה מקבל החלטות לעצמך ברמה אחרת לגמרי. החל מקניות וכלה בניקיון. אי-אפשר אח"כ לחזור לגור עם ההורים. אני עזבתי את הבית בגיל 20 בעיקבות לימודים. גם כשחזרתי לעבוד קרוב למקום מגוריהם, שכרתי דירה ולא חזרתי לגור איתם. זו דעתי. בלי היסוס.
 

שירי71

New member
שאלה קטנה../images/Emo35.gif

מעבר לכך שנשמע די מעורר קנאה להיות בבית שאתה מתאר, יש לי שאלה. קטנה. אמרת שהוריך מעודדים אותך שלא לעזוב. עניין אותי לדעת באיזה מקרים הנושא עולה איתם עם כל אחד מהם. והכי עניין אותי מה הסיבה שלא כדאי לך לעזוב לדברי כל אחד מהוריך. זהו!
 
למעלה