שאלה

Mיקי_

New member
אני לא יודעת מה זה המיתולוגיים

בעינייך, אבל גם ב97 היה סירוב. אבל אני מבינה אותך ב100% המצב שלך היה שונה, כיוון שיצאת אחרי חיול, וראית שאני מתייחסת אחרת פה לאנשים במצב הזה.
 

mottip

New member
המצב שלי ללא ספק היה שונה...

בהתחשב בנסיבות... זה היה בלתי אפשרי עבורי להיכנס למאבק של חודשים עם הצבא... כשהצהרתי בפני המ"מ שלי הוא זרק אותי מהאוהל, התנכל לי חודשיים ואח"כ זרק אותי מהסוללה שלו... לא בדיוק הסיטואציה הטולרנטיט ביותר בעולם...
 

Mיקי_

New member
../images/Emo201.gif אני מאד מבינה אותך

צבא האופן כללי הוא ארגון לא טולרנטי, אבל אתה הרבה הרבה אחרי זה. עצם זה שאתה זוכר את זה כך>
עד היום, מוכיח כמה החוויה קשה. ומוכיח כמה חשוב ועדיף להגיע למסקנות פציפיסטיות ולסירוב לפני גיוס. אבל ברור לי לגמרי שכל אחד עובר את זה בתהליכים שלו. כאמור אני הייתי במרחק חצי שנה מגיוס, כש"הכה בי הברק", והציקו לי מאד על תהליכי הגיוס שכן עברתי. כך שאני יודעת שמי שעבר את כל תהליכי הגיוס והחיול, סובל בהחלט. ועצוב לי על כך.
 

mottip

New member
תודה על ה ../images/Emo24.gif

הצבא באמת מאד לא טולרנטי באופן כללי ועוד פחות כשעברת טירונות וקורס תותחנים ואתה כבר "מוכשר" (מלשון הכשרה) להיות לוחם במשרה מלאה... הדבר המדהים הוא שה צ ב א מורכב בסופו של דבר מאנשים ופרטים בודדים שכל רצונם הוא לבצע באופן מדוקדק את הרצונות של ה צ ב א. וזה מגיע לרמה אבסורדית של מישהו שגדול ממני בחודשים יכול לצעוק עלי, להשפיל אותי ולתזז אותי בשם "החינוך הצבאי" וכל מחאה על כך תקוטלג כ"קשיי הסתגלות" ולא כביקורת נכונה ורלוונטית. גועל נפש
 
למעלה