שאלה

אילנית03

New member
שאלה

הפורום נתן לי את התמיכה הנכונה להתחיל ולסדר והוציא דברים שלא היו בשימוש אבל וכאן האבל הגדול הגעתי לחדר משחקים ולחדר ילדים וכאן נתקעתי איך מתחילים???
 

I Was Hoping

New member
תנסי כך:

לדאוג, שקודם תראי רצפה. זה מאוד מעודד לראות רצפה ללא בלאגן עליה, גם אם הכל יעבור למיטה. משם, חלקי את הבלאגן לערימות קטנות, ובכל פעם טפלי בערימה אחת. אם צריך, תעשי הפסקה בין ערימה לערימה ופשוט תברחי משם לכמה דקות, תשתי תה בסלון מסודר ותנוחי. תזכרי, שכל ערימה היא ערימה אחת פחות, ושאת ממש בדרך לסיים את כולן. בהצלחה!
 

טליW

New member
בואי תהיי יותר ספציפית...

מהם מוקדי הבעיה? תנסי לאפיין את הבלאגן - מה את רואה כשאת נכנסת לחדר (בגדים, צעצועים, ניירת וכו')? האם יש "בית" לכל דבר? האם יש מקום לכל, או שחסר מקום אחסון? מהם גילאי הילדים?
 

אילנית03

New member
טוב אז אני יתחיל מגילאי הילדים

11 וחצי , 6 ושנה ושלוש כולם בנים לרוב הדברים יש בית ויש מקום שהם אמורים להיות בו יש המון ניירות ליד המחשב וכל המחברות והספרים של הילד מטיילים בין הסיפריה לרצפה לחדר שלהם בחדר ילדים יש בגדים זרוקים לכל עבר , ואוףףףףףףףףףףףףף אני רוצה לראות את הבית מסודר וללמד אותם לשמור על הסדר ולכן מיינו בן זוגי ואני את כל המשחקים לתיבות מסודרות אני ינסה מאוחר יותר לצלם את הבלאגן.
 

טליW

New member
../images/Emo18.gifרעיון לא מי-יודע-מה חינוכי

מאחר ואני גם מנדנדת לבת הגדולה עם הבגדים והניירת (שיעורים)... דווקא יש לי רעיון בשבילך. השיטה שעזרה לי עם השנים למגר התנהגויות לא רצויות היא שיטת טבלת הסמיילי. אפשר להשתמש בלוח שנה, או בכל דף מחולק לריבועים (ריבוע עבור כל יום). מי שחדרו מסודר, מקבל סמיילי. מי שחדרו הפוך - מקבל פרצוף עצוב. נשמע תינוקי? לא בהכרח (אפשר גם סימן V או X אם רוצים לשוות לזה צורה "מבוגרת" יותר). החלק הלא-חינוכי בפוטנציה הוא התגמול שבסוף. אם התגמול שבסוף הוא חדר מסודר, אז אולי זה חינוכי, אבל יבטיח לך חוסר שת"פ. התגמול יכול להיות כל דבר. הדבר הכי חינוכי שעולה לי בראש, הוא משהו לחדר - מנורה חדשה, תמונה/פוסטר, לוח שעם... מראש את קובעת את התנאים, תגמול אם יהיו יותר מחייכים מבוכים, אם יהיו 20 מחייכים לפחות, או כל תנאי מוגדר מראש. כל מי שמתנגד לתגמולים - נא לא לסקול אותי
אצלי (ואצל אחרים) השיטה הזאת עובדת. אחרי חודש ההרגל נקנה. דרך אגב, השיטה הזאת מצויינת לכל שינוי הרגלים, לא רק חדר מבולגן. ...........הולכת להדפיס טבלה לבת שלי (בת 11 וחצי, שנורא רוצה מסך דק למחשב, והבטיחה בתמורה חדר מסודר, ולא כ"כ מקיימת). אופס - תינוקל'ה כמובן פטור. איתו אפשר לסדר ביחד: "בוא נאסוף את הצעצועים לסל...", "בוא נחזיר את הפאזל למקום" וכו'.
 

אילנית03

New member
וכדי להמחיש את הבלאגן

כמה תמונות אבל תסלחו לי אל האיכות כיוון שצולם בפלאפון
 

SILIVAS

New member
היי

טוב, אז הצצתי באיזור האסון, נתחיל מהטוב
אהבתי את המגירות פלסטיק, נראה מסודר א-ב-ל השולחן עבודה / מחשב, אוי
לפי דעתי את חייבת להתחיל מלעשות ערימות, בלי למיין, רק ערימות ערימה של ספרים, ערימה של דפים אבל בלי למיין
המיון גוזל זמן אח"כ אם יש מקום על המדפים, לשים הספרים על המדף בלי לסדר לפי סוג ספציפי (קריאה, לימודים וכו') את הדפים לא למיין ועכשיו באמת הזמן לרתום את הילד הגדול והאמצעי למשימת הסידור האמיתית (אפשר להעזר בהצעות של טלי שלי דווקא נשמעות חינוכיות בהחלט) בגדים (הזכרת מקודם) לאסוף, בלי למיין, ולשים או על מתלה או בתוך סלסילת פלסטיק גדולה (כמו כביסה) וגם צעצועים לרכז ככה אלו פתרונות מיידים, פשוט לעשות סדר מיידי בלי להיכנס לפרטים הקטנים יותר ואז יהיה יותר נעים בעיניים ומה הכי דחוף מכל הערימות שהזכרתי (ספרים, דפים, בגדים, צעצועים וכו') למיין את הבגדים, מה מלוכלך ומה נקי וצריך להכניס לארון אפשר גם להעזר בשיטת הטיימר של הזבובית, לפי דעתי 15 דקות יספיקו מעל ומעבר לסידור ראשוני ותודה שהגעת עד הלום
 

אילנית03

New member
תודה../images/Emo13.gif

ככה אז בן זוגי ואני החלטנו שביום שישי אנחנו מסדרים וממיינים את הכל בחדר משחקים ואז עושים טבלה לשני הגדולים וגורמים להם לשמור על הסדר. את החדר ילדים אני משאירה ליום ראשון
 

טליW

New member
טבלה? כזאת כמו שהצעתי?

לא היתה שום תגובה אז חשבתי שזה במקום סקילה...
 

נאוה שפ

New member
אני מגיבה:

לא סוקלת (זה לא משהו שאני עושה), אבל תרשי לי להתנגד קצת. לא אכנס עכשיו לכל עניין הטבלאות והחיזוקים (זה נראה לי עניין לפורום אחר), אבל אם כבר עושים טבלה, אז למה לא לעשות רק פרצופים שמחים? למה חייבים להכניס גם את העצוב? מקום ריק בטבלה ששם היה יכול להיות סמיילי ובעצם אין זה מספיק בולט, לא צריך להוסיף גם את הפרצוף העצוב. וזו רק עניות דעתי, ואל תסקלו אותי בחזרה!
 
בתור תוצר של השיטה הזו...

אני שוחה עכשיו בשנות ה-30 שלי, אבל עדיין זכור לי שבגיל 10 ההורים עשו לי טבלה כזו עם כוכבים. הייתי צריכה לסדר את החדר ולהתנהג יפה, ובתמורה בסוף כל שבוע היו קונים לי משהו. התוצאה: ניקוי הבית נחשב אצלי (עד לא מזמן) לסיוט, ולמדתי שאני צריכה להתנהג יפה כדי שיאהבו אותי. על ה"חינוך" הזה שקיבלתי, לקח לי הרבה זמן להתגבר. לעומתי, יש לי חברה באותו גיל, שכבר מגיל שנתיים אמא שלה הרגילה אותה להשתתף בעבודות הבית. יש לה תמונות מהגיל הזה עם מטאטא ויעה. כיום, היא נהנית לנקות ולסדר רק בשביל הכיף והתחושה הטובה. לדעתי, צריכים להרגיל את הילדי םשנקיון וכו' זה משהו טוב וכדאי, ולא איזה סיוט שמקבלים עליו פרס.
 

טליW

New member
אני לא פסיכולוגית, ולא מתימרת להיות

אבל אפשר להסיק שזה ענין אישי. תלוי איך עושים את זה ותלוי למי. הורה, כמובן, צריך להיות רגיש לילד. מסכימה איתך שצריך לשתף ילדים בעבודות הבית, אבל בעולמנו היום זה לא פשוט. מה שהיה נכון לפני 30 שנה, ובכן... אמממ... אין שום מקום להשוואה. לפני 30 שנה היתה טלויזיה שעה ביום (בלי להכליל את הלימודית), לא היו מחשבים ביתיים, טלפונים סלולריים, צעצועים טכנולוגיים, בראץ, רולרבליידס... היה חייב להיות תוכן אחר. הרעיון של הטבלה שלי הוא להריץ אותה חודש (כמו שציינתי בהתחלה), לא כאורח חיים. פשוט לתת להרגל הזדמנות להשתרש. ולא, אני לא מאמינה בפרסים על התנהגות טובה, אבל מאמינה שאפשר לתגמל (גם אם הגמול הוא חומרני), אחרי חודש של מאמץ. לסיום אחזור ואומר - אין ספק שאין שיטה שמתאימה לכולם. הורה שמכיר את ילדיו יכול לעשות שימוש בכלים שונים להקניית הרגלים.
 

אילנית03

New member
טוב אז עכשיו אני יגיב

אני לא אוהבת את השיטה , אבל מה לעשות היא עובדת!!! הילדים שלי חלק מהסדר והניקיון מיום היולדם (התינוק הקטן שלי יודע להחזיר משחקים למקום) הבעיה היא שהם שוכחים לפעמים לסדר את הדברים הקטנים שלהם וכמה שאני אומרת זה לא עוזר ניסינו את כל השיטות חוץ מלקחת הכל לתוך שקית פח ולאיים בזריקה(ואל תסקלו אותי כאן), לבן הגדול כבר אמרתי שאני מבינה שכל מה שלא חזר למקום לא נחוץ לא יותר ואני יכולה לתרום /לזרוק מהבית וכל פעם שאני אומרת את המשפט הזה הוא מבקש לתת לו צ'אנס לסדר אין לי כוח או חשק לעשות מעניין הסדר בבית ובחדר שלהם ריב כל יום מחדש! כשהם רואים שאני מתחילה לנקות הם מפעילים מוזיקה ומצטרפים הבעיה היא המשחקים שלהם והספרים שלהם שהם לא רואים לנכון לסדר!!!
 

קשתית34

New member
אילנית ../images/Emo13.gif

גם אני בערך כמוך עם "האיומים" האלו וכו'. אבל אני גם משתדלת לא לשכוח שבסה"כ נמצאים מולי ילדים קטנים, ואני זוכרת גם את עצמי בגילם.... לכן לפעמים אני מרפה כך לדעתי הן לומדות להעריך ומבינות שכשאני מרימה אחריהן את המשחקים/שיעורים/וכו' אני עושה להן "טובה" והן משתדלות לעזור לי בזמן אחר. האמת שזה עובד אצלי לא רע בכלל, יוצא שאת רוב הדברים בחדר שלהן הן מרימות ואני רק עושה את הפיניש, ועוד אח"כ הן עוזרות לי בדברים אחרים כי אני עזרתי להן..חחח הרווחתי...
 
והשיטה שלי עם הבכורה (בת 8+)

כיון שאני פדנטית והיא פחות... אחי (פסיכולוג) הציע בזמנו שפינה אחת בחדר שלה יכולה להישאר מבולגנת ושאר החדר צריך להיות מסודר- לי חשוב למשל שלא ישאלו דברים על הריצפה במרכז החדר וגם ששולחן הכתיבה יהיה מסודר . אז יש לה פינה , ליד כוננית המשחקים ששם אפשר להשאיר את הבובות פזורות או כל מה שבא לה ופעם בשבוע היא מסדרת גם שם "יהלומים" (ככה אנחנו קוראות לזה) כדי שאני אוכל לשטוף. מה לומר? נדרשת מצד שתינו התאפקות- אני, לא להעיר כל הזמן והיא לא לבלגן כל הזמן. זה עובד נהדר אצלינו. גם לי יש מגירה אחת במטבח שהיא מגירת בלאגן- כל מה שאין לו מקום מוגדר, נדחף לשם.
 

SILIVAS

New member
אני עם טלי ../images/Emo45.gif

העולם היום הרבה יותר חומרני ומציע הרבה יותר פיתויים לילדים (טלויזיה, אינטרנט) לפי דעתי (בלי ניסיון אישי כלשהו) ברעיון הטבלה יש חינוך לעבודה ושכרה בצידה מגיל צעיר וחוץ מזה "איןלישם1 " נשמע לי קצת קיצוני להשליך שנאה לניקיון בגלל טבלה, גם אני שונאת לנקות ובחיים לא קיבלתי צ'ופר כשעזרתי בבית לאמי. אני פשוט לא אוהבת לנקות, אני עושה את זה כי חייבים לא כי אני רוצה ומפיקה מזה סיפוק. כל בן אדם והרגש שלו לניקיון וסדר. נכון לחינוך של ההורים יש השפעה משמעותית, אבל לא צריך להגזים. אבל אני מניחה שבאמת מספיק להשתמש בטבלה במשך חודש ואח"כ להמשיך להדגיש את השותפות שלהם בבית בלי צ'ופרים יום טוב, חייבת לעבוד....
 
למעלה