אני סתם אחת מהכפר
New member
שאלה
מה דעתכם על ההתנהגות הבאה: יש לכם חברים טובים שתמיד בכל בעיה הם פונים אליכם,"בוכים" לכם על הבעיות עם בני הזוג ומצפים ממכם למילה טובה ופירגון בכל עת. אבל כשהדברים מסתדרים והם מוצאים שלווה ואושר לצד בני זוגם-הם שוכחים מכם.הם מעדיפים לבלות את כל זמן האיכות שלהם עם בני זוגם.. וברגע שמתחוללת מריבה קטנה בניהם,הם רצים אליכם לייעוץ ..,פתאום הם נזכרים בכם. כיצד הייתם מגיבים להתנהגות כזו? מה דעתכם על העניין? האם נהגתם כך כלפי חברים שלכם,או הם נהגו כך כלפיכם. סתם שאלה למחשבה.
מה דעתכם על ההתנהגות הבאה: יש לכם חברים טובים שתמיד בכל בעיה הם פונים אליכם,"בוכים" לכם על הבעיות עם בני הזוג ומצפים ממכם למילה טובה ופירגון בכל עת. אבל כשהדברים מסתדרים והם מוצאים שלווה ואושר לצד בני זוגם-הם שוכחים מכם.הם מעדיפים לבלות את כל זמן האיכות שלהם עם בני זוגם.. וברגע שמתחוללת מריבה קטנה בניהם,הם רצים אליכם לייעוץ ..,פתאום הם נזכרים בכם. כיצד הייתם מגיבים להתנהגות כזו? מה דעתכם על העניין? האם נהגתם כך כלפי חברים שלכם,או הם נהגו כך כלפיכם. סתם שאלה למחשבה.