נוסח דברי הרב עובדיה יוסף:
(מתוך ילקוט יוסף, חלק א', עמוד קי"ב) "נשים פטורות ממצוות קריאת שמע, ופטורות גם מברכות קריאת שמע ערבית ושחרית. ועם כל זה ראוי להן להחמיר על עצמן ולקרוא לפני תפילת השמונה עשרה את הקריאת שמע. ומכל מקום אינן רשאות לברך ברכות קריאת שמע בשם ומלכות, שהם ברכת יוצר אור ובורא חושך, והחתימה יוצא המאורות, הבוחר בעמו ישראל באהבה, וגאל ישראל, ואפשר לומר ברכות אלו בלי הזכרת שם ה' ומלכות". בספר "הליכות בת ישראל" (אשכנזי) מבואר כך: "נכון שהנשים תקבלנה על עצמן עול מלכות שמים בקריאת שמע ולפחות בקריאת פסוק ראשון (שו"ע ורמ"א סי' ע' סעיף א' ומשנ"ב ס"ק ה'). שמעיקר הדין הנשים פטורות מקריאת שמע, כמבואר במשנה ברכות פרק ג' ומשנה ב', מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא, דכתיב: "ובשכבך ובקומך" (דברים ו, ז). ונתבאר במשנ"ב שם, שמשמעות דברי הגמרא שפטורות אף מדרבנן - אעפי"כ ראוי הוא להן לקבל על עצמן עול מלכות שמים. ולדעת הב"ח חייבות לומר פסוק ראשון מעיקר הדין, אולם הגר"א דחה שיטה זו מכל וכל, וכתב שדברי האהל מועד (שעליהם נסמך הב"ח) אינם אלא חומרה והנהגה טובה, וכלשון המחבר בשו"ע: נכון וכו'. וכיום המנהג שהנשים אומרות כל קריאת שמע בשחרית, וכן כתב המגן גבורים במגן האלף ס"ק ג', שלכתחילה יקראו כל קריאת שמע. ובכף החיים לסי' ע' אות ה', כתב בשם הלבוש, שראוי להן לנשים לומר גם את הפסוק ברוך שם כבוד מלכותו וגו', שלמבואר בשו"ע סי' מ"ו גם הוא בכלל פסוק ראשון. (ויש שם עיון שלם אם צריכות לברך ברכת "אמת ויציב" שלאחר קריאת שמע, ואם מצוות זכירת יציאת מצרים היא מצוות עשה שהזמן גרמא או לאו, ויש שם דעות שונות אם חייבות או פטורות, אם המצווה נוהגת ביום ובלילה או רק ביום, ואילו בלילה היא מדרבנן).