שאלה

vered73

New member
תוכל להגדיר בדיוק? ילדים רבים הולכי

ם עם כמה דברים ביד, או בכיסים, בגילאים צעירים. האם מדובר באיסוף על פי נושאים שגם זה יכול להיות אובססיבי? זה יש לבן הגדול שלי שנדבק ממני, אבל אוסף גם שטויות כמו פקקים. עם זאת, היתה תקופה שהילדים שלי כשהיו ממש קטנים כמו גיל 3-4 היו הולכים עם כמה דברים שנתנו להם בטחון. הבן האוטיסט שלי הסתובב תקופה ארוכה עם בובה של איש, ממש לכל מקום, ואחר כך עם האיש ועם סופרמן שלקח לאחיו. זה היה כמה חודשים טובים. היה גם קטע עם דובי.
 
קודם כל זה תוכלי לא תוכל

הבן שלי בן הארבע וחצי מסתובב כל היום עם תיק ומכניס בו חפצים שונים שיש בסביבה כשהמטרה היא שהתיק יהיה מפוצץ במלוא מובן המילה. אם מעלימים לו את התיק הוא די מהר ימצא שקית או משהו חלופי ויתחיל להעמיס עליו מכל הבא ליד. החל בנעלים וכלה בטישו,אוכל וצעצועים ואיתו הוא מסתובב כל הזמן. אולי חשוב גם לציין שמלבד חופשת הקיץ הוא נמצא כבר מתחילת שנה"ל ללא מסגרת כלומר בבית מה שמקצין ומחמיר את התופעה.
 

נונינה1

New member
היינו שם................

כבר שכחתי איך זה היה. הילד היה הולך עם תיק על הגב ועליו כל הבובות הקטנות שלו (כל אחד והאובססיה שלו...) אנחנו ראינו את זה כהשענות על בטחון פיזי - הדברים שלי איתי ואז אני לא לבד ולא הולך לאיבוד. התופעה גם היתה קיימת בכל יציאה מהבית - צריך את כל הבובות בתיק איתו. - עם ההתפתחות הרגשית והטיפול הרגשי זה עבר.
 

rutimay

New member
אצלנו זה עדיין קיים

במינונים משתנים ובתקופות מסויימות בלבד. בדרך כלל מדובר בחיות פלסטיק קטנות, ויש חשיבות עילאית להרכב החיות בתיק/ בשקית. זה חייב להיות הברווז החום הקטן, למשל, ולא מכל הבא ליד. ואוי ואבוי אם יצאנו לאנשהו והוא מגלה שהחתול הג'ינג'י הפיסח לא שם.... התופעה מתרחשת בתקופות של קושי ולחץ בעיקר. פעם הייתי נאבקת בה, אבל הגעתי למסקנה שחבל על האנרגיות. זה עוזר לו לארגן את העולם, מנחם אותו ונותן לו בטחון - אז אני מאפשרת לו את כל זה, אבל עם כללים ברורים, למשל: עם השנים ירדן למד שישנם מקומות שהחיות לא באות איתו - כמו ביה"ס, למשל, אבל אם הוא הולך לסבתא או שאנחנו נוסעים לטיול - החיות איתו. גיל 4 נשמע לי גיל צעיר מדיי למאבקים עם הילד בנושא זה, והייתי מניחה לו לנפשו, ואולי מנסה לנצל את האיסוף למשהו תקשורתי- לימודי, אולי לשיים את החפצים, לדבר עליהם, למה הם משמשים וכו', אולי אפילו לפתח משחק דמיוני בעזרתם. אבל רק אם יש שיתוף פעולה, כי אולי הילד יפרש את המעורבות שלך כפולשנית ויסתגר בתוך עצמו.
 
הענין הוא

שבסופו של דבר הוא מסתובב עם תיק ששוקל יותר ממנו, כשהיינו בחג הראשון אצל ההורים הוא לא מצא מה לשים בשקית כי את התיק השארנו בבית, אז הוא אסף עגבניות ובצל והכל התרקב בשקית. וכשנסענו לטייל באחד מימי החג הוא לא יכל לעלות על אף אחד מהמתקנים כי היתה לו שקית ביד והטיפוס עם יד אחת בלבד הוא בלתי אפשרי. אני פשוט רואה אותו עושה את זה והלב שלי מתכווץ ממש כי אני רואה את חוסר השליטה שלו על הענין.
 

vered73

New member
יש גישה שאומרת, שאיסוף חפצים נועד

לתת לילד בטחון. הצורך באיסוף יכול לבטא צורך בהגנה. כשחושבים על כך זה מאד הגיוני. משהו מוכר בסביבה לא מוכרת. "משהו שהוא שלי, ויש לו נוכחות. מגדיל את הקיום שלי." וכמו שאמרת - יש לו חוסר שליטה בענין, כלומר - הצורך הוא מאד חזק ולכן הוא מתקשה להפסיק. אני מציעה לא להחביא את תיק. להשקיע את האנרגיות בהגבלת החפצים למספר מסוים. למשל 6. הם יכולים להיות 3 קטנים ו3 גדולים. לתת לחפצים קיום ומשמעות כי יש להם בעיני הילד. אצלנו כל נסיעה באוטו היא עד היום עם 2 רובוטריקים. נכון שמשחקים בהם באוטו ואחר כך משאירים אותם כי הם יכולים ללכת לאיבוד, אבל היתה לנו תקופה עם תיק. עם זאת אין להשוות ב100% כי אלו ילדים רגילים והצבת גבולות פתרה את הענין של להשאיר באוטו פשוט כי כך עושים (עם נימוקים בהתאם לגיל הילד והבנתו). היתה לנו תקופה של נמרים ואריות שלקחנו איתנו, ובאמת לא היה מקום. שלא לדבר על לשכוח אצל הסבתא. זה בכלל היה אסון (נראה מישהו פה מטריח את עצמו או את הוריו בחצות להחזיר בובה של אריה הביתה). לדעתי ברגע שתשדרו לילד קבלה של התיק והצורך של הילד בו, הוא גם יסמוך עליכם להחזיק עבורו את התיק. היה לי מקרה דומה עם אחד הילדים, ואז אמרתי שבובה מסוימת בתיק אמרה לי שהיא מתביישת שכל הילדים בלי תיק ורק הילד שלה עם תיק. כשזה לא עזר אמרתי שהבובה רוצה לשבת איתי על הספסל. בסופו של דבר זה עזר.
 

דונטלה1

New member
מה עם תיק גב?

שלא מפריע לפעילות עם הידיים? אפשר ללכת לקנות לו אחד מיוחד, עם דמויות שהוא אוהב, וזה יעזור מאוד. לא הייתי מונעת ממנו תיק עם חפצים משלו. הבן שלי בן יותר משש בתפקוד גבוה, וגם הוא מסתובב עם שלל חפצים.
 
הוא בלי מסגרת כיוון שבישוב

בו אנחנו גרים נפתח גן תקשורת ונסגר כעבור כמה ימים היות וילד רביעי שאמור היה להיות בגן הועבר ע"י הוריו למקום אחר, מה שהותיר בגן 3 ילדים בלבד והתקן של משרד החינוך הוא 4 מינימום (וגם זה נחשב תקן חסר). לכן הגן נסגר ורק בימים הקרובים אנו אמורים לבדוק גן אחר בבית-שמש. כל התקופה הזו הוא ישב בבית מה שגרם לו לרגרסיה עמוקה מאד.
 

מחל

New member
אנחנו עכשיו בתקופה דומה.

הילד אוסף חצים ושם בשקיות ובתיקים. הוא אומר שנוסע למקומות שונים ומכין תיק ל... ושקית ל... בקיצור, אפילו שמיכת הפוך נכנסה לשקית גדולה. וכל הבית, כולל הסלון מלאים בשקיות ובתיקים. אשמח לקבל עצות בעניין!
 

נונינה1

New member
זה נשמע כמו משהו קצת אחר.........

קודם כל יכול להיות שהילד מתקשר לאיזו נסיעה שהוא או מישהו חשוב לו עשו. מישהו עזב ? נסע וחזר ? צריך לדבר על זה. הוא חוזר על הנושא ומשחק בכאילו - אין בזה רע זהו עיבוד של נושא אבל כמובן כמו תמיד בהגזמה. אם רוצים לעזור לו לנרמל את זה אומרים לו בו נעשה רשימה של 5 דברים חשובים וכשמשחקים בנוסעים ל לוקחים את הדברים האלו - למשל כובע, מימיה, נעליים, נייר טואלט, וטלפון. וגם להגביל את הדברים למה שנכנס לתרמיל, אחרת אין מקום לדברים חשובים אחרים. לעשות סביב זה סיפור, לחשוב מה צריך כשנוסעים ולמה - לתת לדברים תוכן.
 
גם אצלנו יש תופעה כזו,

השנה אנחנו בכתה ב'. בשנה שעברה (כתה א') כל ילקוט בית הספר היה מלא שאוספים שנאספו בחצר בית הספר (מקלות, עלים, אבנים מיוחדות, קרטונים, פקקים, מה לא). השנה קצת פחות, אבל עדיין. הבנתי שהילדה זקוקה להם והם נותנים לה בטחון, למרות שמדי פעם עשיתי ניקוי והעלמתי רבים מהחפצים <כדי שיהיו מקום לחדשים>
 
למעלה