שאלה

jorylit

New member
שאלה

מעניין אותי לדעת איך אפשר לצאת מחרדה ללא תמיכה, כידוע לכם לא לכל אחד יש תמיכה והזדהות מהסביבה, איך אותם אנשים יכולים לדחוף את עצמם ללא תמיכה לטיפול קוגנטיבי התנהגותי, שהוא מאוד קשה ודורש המון מוטיבציה וכוחות נפשיים. איך אפשר לצאת מהמעגל הנוראי הזה ללא תמיכה. בהקשר אלי אני מתכוון שאני לא מסוגל להתמודד עם החרדות והפחדים שלי שלי ללא תמיכה, ואני מאוד מתוסכל בגלל שאני לא יודע איך לצאת מהמעגל הנוראי הזה של החרדה, דיכאון ודימוי עצמי נמוך.
 
אם תגדיר

בשביל מה אתה צריך את התמיכה - יכול להיות שאפשר יהיה ללמד אותך לתמוך בעצמך. למה אתה מתכוון כשאתה אומר "תמיכה"?
 

jorylit

New member
אני מתכוון

תמיכה נפשית, עידוד, לצחוק ביחד, הזדהות, אי אפשר לעשות כאלו דברים בעצמך, אתה צריך חברים בשביל זה, אבל אם אין לך חברים אז זה ממש קשה.
 
אם אין לך חברים

לתמיכה ולצחוקים זה יכול להיות קשה גם בלי קשר לחרדות, אבל אם אתה קושר את ההתקדמות שלך בנושא החרדות בכך שפתאום יש מאין יהיו לך חברים - אתה מראש קובר את הסיכויים שלך להשתפר. אתה כאילו אומר שאתה מאמין שקודם צריכים להיות לך חברים ורק אחר כך תוכל להתפנות לטפל בעצמך. אני לא בטוחה שהאמונה הזו זה משהו חקוק בסלע. ולמה אין לך חברים?
 

jorylit

New member
הסבר

אני קושר את היכולת להתגבר על החרדה בדרך הקוגנטיבית התנהגותית, או בכל דרך אחרת, לרמת העידוד והתמיכה(צחוקים, הזדהות) שאני מקבל מהחברה, כי הדימוי העצמי שלי נמוך מאוד ואני צריך הרבה חיזוקים מהסביבה כדי להתעודד ולשאוב כוחות. אם כי תמיד אומרים לי שאני צריך למצוא דרך לעודד את עצמי, אבל אני לא מצליח לשאוב את הכוחות ע"י עידוד עצמי, כי מאוד קשה לעודד את עצמך שהדימוי העצמי שלך נמוך, והמוטיבציה גם. אם יש לך כלים או עצות איך אפשר לעודד את עצמך, ולהעלות את המוטיבציה, כשאין לך כוחות פנימיים, או שאתה לא מאמין בעצמך מספיק, אני אשמח לשמוע. אני גם סובל מחרדות לאחרונה שאני לא יכול להסביר אותם, והם מורידות לי את המוטיבציה יותר.
 

jorylit

New member
תיקון

החרדות שלי לפי דעתי נובעות מיזה שאני כל היום בבית וחושב על החרדות וכל המשימות שאני צריך לעשות כדי להתגבר על החרדות, גורמות לי ליותר חרדות, אני באמת כבר לא יודע איך לצאת מהמצב הזה.
 

jorylit

New member
לא נכון לגמרי

לא בכל טיפול קבוצתי יש תמיכה, כל אחד חושב רק על עצמו ועל הבעיה שלו ולאף אחד אין כוח נפשי לעודד מישהו אחר. יכול להיות שאין לי מספיק נסיון עם קבוצות טובות, אבל הייתי בכמה קבוצות, ולא תמיד זה עובד.
 
תנסה ללכת צעד צעד

קודם כל, הישיבה בבית ממש לא מועילה, ואני אומרת לך את זה מנסיון. אני התחלתי לנהל לי לוח פעילויות יומי. קודם הכנתי לי רשימה של פעילויות שאני רוצה לעשות והם לא בהכרח מהנות, ורשימה של פעילויות שאני מאוד נהנית מהם (אפילו שתיה כוס קפה על המרפסת, או צפיה בטלויזיה של תוכנית אהובה, וכו'). ואח"כ הכנתי לי תוכנית יומית מהיום למחר של מה אני אעשה מחר מתוך אותה רשימה. העיסוק בדברים הוריד לי קצת את סף החרדה, גרם לי להיות קצת יותר פעילה, והרגשתי קצת יותר נינוחות, ושאני עושה דברים מה שגרם מעט לעליה בביטחון העצמי. כמובן שלא לגמריי, אבל אני עוד עובדת על זה. מקווה שאני עוזרת לך. ואני מקווה שתקבל עוד עיצות טובות כאן בפורום.
 

jorylit

New member
כן

הפסיכולוגית שלי נותנת מידי פעם משימה לעשות, אבל אני עדיין מרגיש שהחרדה הזאת לא עוזבת אותי, למרבה הפלא גיליתי ששיחות עם אנשים, בעיקר שיחות על דברים חיוביים, עוזרות לי מאוד.
 
הבט:

אין פלא ששיחות על דברים חיוביים עם אנשים זה משהו שעוזר לך, כי זהו הדבר הכי קרוב להרגשת "תמיכה" כמו שאתה הגדרת אותה בהתחלת הפתיל. ומה זה מוכיח? זה מוכיח שמה שאתה מאמין שיעזור לך, יעזור לך. בינתיים אתה מאמין שהישועה תגיע מאנשים אחרים, חביבים ותומכים, שיהיו סביבך, ידברו איתך על דברים חיוביים וכיפים... אבל שים לב שזה עוזר לך להרגשה של הרגע. זה לא עוזר לך להיות פחות חרד מחר, מחרתיים ובעוד שבוע. ולמה? כי ה"תמיכה" הזו שאתה מאמין שעוזרת, היא זמנית וכולה תלוייה בעשייה של אחרים. היא לא תלוייה בך ובאיזו התחייבות שאתה לוקח על עצמך לעשות למען עצמך כדי להשתפר. בינתיים ממה שאתה כותב, עוזר לך כשיש מסביבך אווירה מסויימת של חברות, כיף, וחשיבה חיובית. הכל טוב ויפה - אבל אין עולם כזה בו כל הזמן זה ככה! אתה לא יכול לבנות על זה שהטיפול שלך ב"להרגיש יותר טוב" או "פחות חרד" יהיה תלוי במה שקורה מסביב - כי מה שקורה מסביב לא קשור אליך ואל דברים שאתה יכול לעשות. גם הציפייה שהחרדות יעזבו אותך הן לא ריאליות. אדם בלי חרדות זה אדם שכנראה לא יצליח לעבור את חייו בשלום כי הוא ישים עצמו במצבים מסוכנים ולא יהיה ערני מספיק לסביבה ולמה שקורה בעולם. אני מאוד מקווה בשבילך שתלמד בטיפול שלך לנהל את החרדות שלך באופן שפחות תלוי בעשייה של אנשים אחרים, טוב ליבם או האווירה שהם מצליחים לחולל סביבם (וסביבך).
 
אני גם חושבת

שלא כדאי להסתובב יותר מידי בחברה של אנשים חרדתיים , לצמצם את הזמן איתם, כי הם לא מועילים. אבל לא להתנתק לגמריי כמובן.
 

jorylit

New member
בקשר לחברים

יש לי קצת חברים, אבל אני לא בקשר קרוב איתם.בגלל החרדה אני נמנע מלצאת איתם, ואני חושב שהם חושבים שאני לא מעוניין בהם או שאני סנוב.
 
למעלה